אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה יט

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה יט

תשובה יח

שלום וברכה לתלמידי הרב המופלג בתורה מורג חרוץ וותיק מלא עתיק כש"ת מו"ה משה לינק רב בקהל נעמעש סאלאק והגליל יע"א:

אחדש"ה קבלתי מכתבך וגם התנצלותו ונאמנים לי דבריך ומה ששאלת ממני אודות מה שמצא באיזה כפרים בגליל שלו כי הני טבחי נוחרים תיישים כדי למכור הבשר לנכרים ולאחר שהוכיח אותם על ככה עכו ואמרו יוען כי אין השוחט באתרם ואם ישלחו אחריו להוליכו על עגלה ולשלם לו שכר טרחא יעלה הוצאות יתר מהריוח ורק בזאת יאותו אם יתן מע"כ רשות להעופות שוחט לשחוט דקות ולא לבדוק אחר הריאה ובשביל הוצאות מעט שצריכין לשלם להשוחט שכר טרחא לא שבקי' היתרא ומע"כ לבו נקפו להתיר להם יען כי ראה מה שכתב בתשובות חו"י סי' קע"ח שנשאל כעין זה ולא רצה להתיר לשחוט אפילו לשוחט שבקי בשחיטה ובדיקות גסות רק שלא נטל עוד קבלה וכתב שטוב יותר לנחור ע"י נכרי ולמכור לנכרים.

והנה לפי דעתי פשוט יותר מביעי בכותחא דח"ו לא התיר הח"י לנחור ע"י נכרי וימכור אותם לנכרים והעסק והריווח של ישראל דכה"ג בודאי לא התיר מלבד דפסקינן דאף בשאר איסורין יש אמירה לנכרי לחומרא בכה"ג דתליא באיסור סחורה לא שייך כלל אי יש שליחות לנכרי או אמירה לנכרי וכמ"ש בח"ס חלק שישי סי' כ"ד שסיים לאחר שפילפל בדיני אמירה לנכרי בשאר איסורים בסוף התשובה אך לפע"ד מה יושיענו כל זה בסחורה דנבילות וטריפות דאסרי' רחמנא שלא יהיה ישראל עוסק בהם או חכמים אסרוה א"כ מה לי מכירה או מתנה או עשיות שליחות או שותפות הכל הוא בכלל עשיות סחורה והאמירה לנכרי גופי' הוא סחורה ועסק ואסור וזה פשוט וברור בלי ספק ואין כאן מקום לאמירה לנכרי כלל יע"ש ודבריו הקדושים קלורין לעינים והאמת אתו והחו"י שם לא התיר רק באופן שיש היתר גמור בלי קבלת ריוח לישראל מהתישים ואין לישראל שייכות בו וכמו שמבואר בח"ס יו"ד בכמה תשובות דרך ההיתר אבל בדרך סחורה בודאי לא התיר החו"י בשביל שלא להיות נראה כדבר זר אם ישחוט השוחט בלי נטילת קבלה דמה דבר זר ומראית עין וחששות רחוקות אצל איסור סחורה דלרוב הפוסקים הוא מה"ת ובנידון דידן שעושים הקצבים איסור גמור שנוחרים בעצמם ואפילו לא ע"י נכרים ועיקר כוונתם רק בשביל למכור הבשר ולא בשביל העור דשווי' טפי וכנידון דט"ז וכה"ג גם הט"ז מודה דאסור בפרט שכל האחרונים הסכימו למ"ב נגד הט"ז ודחו ראיותיו וא"כ יותר טוב אם ישחוט העופות שוחט שלהם מאחר שבקי בשחיטה ופגימות ורק לא למד דיני בדיקות בהמה בודאי אין בו חשש משום אסור סחורה דהא כל בדיקת הריאה הוא רק חומרות הגאונים ואפילו איסור דרבנן ליכא ורוב טרפות הריאה שלנו הוא רק מצד חומרות,

ועיין בשאגת ארי' הל' יו"ט סי' ס"ד שחקר לענין שחיטה ביו"ט מאחר דשכיחי טריפות בריאה ואפילו ליקח טריפה מטבח שנזדמן לו הקילו משום דרוב טרפות המה בריאה מחמת סירכות וכ"ש שיש להתיר בלי בדיקה כלל לסחור בהם וכדי לצאת ידי פסק החו"י מלבד מה שכתבתי שהוא איירי באופן שהטבח יעשה אותו בדרך היתר ג"כ י"ל דיותר יש חשש תקלה אם ישחוט שוחט דבקי בשחיטה ובדיקות ורק שלא נטל קבלה דזה לא משמע לאינשי איסורא כ"כ ושפיר יש לחוש שיקילו לאכול משחיטתו אבל כגון זה שישחוט מי שלא למד כלל דיני בדיקה ולא שחט כל ימיו רק עופות וזה ידוע ושכיח בכל מקומות אין חשש תקלה כ"כ כמו שלא חסר לו רק הקבלה וטוב להזהיר על הטבח שלא יהיה מקילין בו לבדוק בעצמם ויזהיר ג"כ על השוחט שלא יבדוק כלל ואם יעלה בידו שיעשה הטבח ע"ד היתר גמור כמו שכתוב בח"ס שם למכור הבהמות לנכרי במכירה גמורה בכסף ומשיכה והגוי מה שירצה יעשה אע"ג שיודע שהגוי ינחור וימכרנו לנכרים בשלו הוא עושה והישראל יכול למכור לו ביותר וביוקר באופן שלא יהיה לו כל הריוח וכתב שם וזה נ"ל יותר נכון מכל מה שנאמר בזה ומהיות טוב כדי לצאת ג"כ לדברי חו"י כנראין פשטן של הדברים ולא נצטרך לחלוקים אבל קשה להאמין שיעשו כן מאחר שנוחרים בעצמם ע"כ כדי להציל אותם מאיסור דאורייתא לדעתי המיקל לא הפסיד בפרט באזהרה להטבח והשוחט ואם לא ישמעו לדבריו יעבור אותם מאומנתם וה' יצילנו משגיאות וכחכמתו יעשה הכ"ד רבו החותם בברכת כל טוב ויהא רעוא דתירים ראשו בכבוד ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה