אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה יז

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה יז

תשובה טז

שלום וברכה לכבוד הרב המופלג הוותיק בע"פ מורג חרוץ ערוגת הבושם כש"ת מו"ה עמרם יעקב הכהן נ"י רב דק"ק לעווענץ יע"א.

קבלתי מכתבו וגם ההמסס ובה"כ אשר שדר לן לראות בעין השאלה יען כי השוחט במקומו מפקפק על הוראתו ואיזה אנשים במקומו מזדנזין עי"ז ורצים אחר הקטטה ורע עלי המעשה כי הוצרך מע"כ לכך ויש לקנוס השוחט אשר החציף נגד הרב לפקפק על הוראתו כי אין לשוחט לדבר מאומה במה שנוגע לשאלת חכם כי אין להם רק במה שנכתב לפניהם לחק ולא יעבור בספרים של שחיטות ובדיקות וחוץ מזה הכל אצליהם שאלות חכם ואין להם רשות להורות ולדון כלל וראוי לקנסו על זה אם לא ירצה למחול על זה כבודו והנדון הוא כי יש על הבה"כ כפתור יבלת גדולה ונמצא ג"כ מסמר בפרש והשוחט אמר שלא בדק אחר הסרכת אם נסרך ביה"כ לחצר הכבד והקצב לאחר שבא הבשר במקולין שלו בא ואמר שמצא סירכא בבה"כ.

והנה בגוף הדין אם. נסרך הבה"כ בחצר הכבד ונמצא מחט כבר הלכו בו נמושות בספרן של גדולי אחרונים לפרש דברי הרמ"א בסי' מ"א אם דוקא בתחוב בו טרפה או אפילו בנמצא וראש המדברים בשו"ת צ"צ ופר"ח מסכים עמו להתיר בנמצא על הפרש וכבר תפסו עליי בשו"ת פנים מאירות ובבאר יעקב ועוד תשובות וראיתי אריכות גדול בזה בשו"ת מאמר מרדכי מסי' כ"ב עד סי' ל"ג כמה גאונים גדולים במדינת אשכנז זה אוסר וזה מתיר בנמצא על הפרש מזה נשתרבב המנהג גם כן בקהילות מהם מתירים בנמצא ומהם אוסרים ופה מחמירים עיין בח"ס יו"ד סי' ל"ג וסי' מ"ה ויש קצת לעיין שכתב בתשובה מ"ה ביש מחט תחוב אף שלא כנגד הסירכא לית דין ולית דיין להכשיר אבל בנמצא תחוב אפילו ,,בפלידרליך'' של בה"כ אף שדעתו נוטה להטריף מ"מ אין למנוע במקום שנוהגים להתיר ובאמת מכל הפוסקים משמע שיותר יש להטריף בנמצא מתחוב שלא כנגד הסירכא כי טעם של צ"צ שעיקר דבריו בנוים בנמצא כשר דא"כ יהיה תחוב בצד אחר יותר טוב מנמצא דהא בתחוב צריך להיות נגד קורט הדם דוקא כמבואר בב"י סי' מ"ח ובש"ע שם ובנמצא יהיה אסור ומה"ט מקיל ג"כ בנוב"י בנמצא ועיין בדגול מרבבה סי' מ"ח וע"ז השיבו הפמ"א ובאר יעקב ועוד פוסקים דנמצא באמת גרוע מתחוב שלא כנגד הסרכא משום דבתחוב צריכין לומר שיצא ממקום שיש הסרכא ונתחב אח"כ למקום אחר זה לא אמרינן להחזיק המחט ממקום למקום משא"כ בנמצא וכבר הרעש בזה בדגול מרבבה ומשמע מדבריהם שבתחוב שלא כנגד הסרכא באמת מותר רק בנמצא יש להחמיר ומדברי קדוש זקני זצ"ל נראה שאוסר בודאי בתחוב שלא כנגד הסרכא ומניח המנהג להתיר בנמצא ולקיים דבריו הקדושים צריכים לומר כי באמת כתב הפר"ח דאף אם יש לצדד להקל אף בושט בנמצא קוץ וקורט דם בחוץ עיין בש"ך ל"ג מ"מ בהמסס ובה"כ מאחר שהעיד הרמ"א שיש לבדוק בנסרכא לטרפש בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט וכבר העידו כל האחרונים שאחד מן האלף שלא יהיה כן א"כ זה הוכחה שמחמת המחט בא הסרכא וחמור מקורט דה מבחוץ ומה"ט גם בתחוב יש להחמיר אף שלא כנגד הסירכא דהא הרוב מעיד על הנקב ע"י המחט ופעמים נמצא שביל בבה"כ שניכר שמן המחט הוא וגם יכול להיות שנקוב המחט בשפוע בבה"כ מנקב לנקב עד הסירכא ע"כ בתחוב שיש ריעותא לפנינו ויכול להיות שהלך ונקוב המחט בשיפוע ע"כ אין להכשיר בסרכא משא"כ בנמצא דאין ריעותא של נקובה לפנינו יש להכשיר במקומות המתירין וזה החומרא לתלות שנקוב בשיפוע אמרינן דוקא בסרכא משא"כ קורט דם כן הוא סברת זקני זצ"ל להכריע וכן מצאתי בספר פרי תבואה שמצדד ג"כ להחמיר בתחוב אף שלא כנגד הסרכא אבל הוא מחמיר ג"כ בנמצא.

והייתי נסתפק אם לא נסרכא לחצר הכבד רק נמצא על בה"כ סרכא תלוי' ונמצא מחט תחוב מה דינו לפי מה שכתב הרא"ש דסרכא תלוי' כשר אף לשיטות הסוברים דאין סרכא בלא נקב משום דאי מחמת נקב קאתי היתה נסרכת למקום אחר א"כ יש הוכחה דודאי לא נקב המחט לחוץ דא"כ היתה נסרכת למקום אחר ויש לנו הוכחה להיפך והרמ"א וכל הפוסקים לא דברו רק בסרכא דבוקה ולא בתלויה ולפענ"ד נראה להחמיר גם בתלוי' דהא לכמה פוסקים לשיטת רש"י כמו שכתב הר"ן סרכא תלויה טרפה וכן כתב הרשב"א דלשיטות דאין סרכא בלא נקב לא ידע טעם בין דבוקה לתלויה ולהרמב"ם עכ"פ צריך בדיקה ובתרתי לריעותא בסרכא תלוי' יוצאה מהבועה טרפה וכן ביש מכה בדופן נגד הסרכא תלוי' כמבואר כל זה בסי' ל"ט וכבר העיר הפרי תואר למה יהיה טרפה דהא אם היה נקב צריך להיות דבוק במקום אחר להרא"ש וכתב כיון דיש ריעותא תלינן שכבר היה נדבק ונתפרק משם א"כ ה"נ במחט י"ל כיון דהמחט ריעותא לפנינו תלינן שכבר היה נסרכא למק"א ונתפרק משם אבל מ"מ נ"ל כה"ג יש להקל בלא בדק דהא בשו"ת חוט השני מקיל אף בסרכא דבוקה אם לא בדק ואף שפמ"א מחמיר וכן הנוב"י כתב שצריך עכ"פ בדיקה מ"מ זה דוקא בדבוקה שבלא"ה יש אוסרים בסרכא אף בשאר איברים משום דבשאר איברים לכ"ע אין סרכא בלא נקב כמש"כ בתה"ד וביש"ש ואף לדידן דמכשירין מ"מ ביש ריעותא בלא"ה שתחוב מחט יש להחמיר שהסרכא מורה על הנקב ע"י מחט וגם הטעם משום דרוב פעמים אם נסרכא ממש נמצא מחט בכרס כעדות הרמ"א ומה"ט יש לאסור אף בלא בדק אבל בסרכא תלויה דלא נמצא כן רוב פעמים בלא בדק יש להקל וכן בנמצא יש להקל לעת הצורך אף במקומות שנוהגין איסור בסרכא די"ל דלא נהגו חומרא רק בסרכא מטעמא דפנים מאירות כיון דנמצא כן על הרוב אין לך עדות יותר מרוב אך בשאר ריעותא כמו יבלת או סרכא תלוי' כה"ג לא החמירו על עצמן ואף שהת"ש סוף סי' ל"ט כתב דבכל ריעותא בסירכא ובועא צריך בדיקה ויש להחמיר בלא בדיקה מ"מ בסרכא תלוי' יש להקל דהא אף בריאה פסק בש"ע ל"ט דאין צריך בדיקה דאף דהט"ז והת"ש כתבו לבדוק מ"מ זה דוקא בריאה אבל בשאר איברים בודאי יש להקל בסרכא תלויה ועיין בפ"ת שמקיל ג"כ בסרכא דעוברת ע"י משמוש ומיעוך בשאר איברים בלא בדק אף דבריאה החמיר הת"ש בלי בדיקה אף בעוברת ע"י משמוש מ"מ בשאר איברים יש להקל וכ"ש בסירכא תלויה דיש להקל ועיין בפרמ"ג סי' מ"ב במשבצות א' שמקיל ג"כ בשאר ריעותות בלא בדק ויש להקל ג"כ בסרכא תלוי' דיש לנו הוכחה ג"כ מדלא נסרכא למק"א אבל בתחוב אין להקל כלל לדעתי אם הוא נגד הסרכא עכ"פ ובנדון שלפנינו דנמצא כפתור מבחוץ דהוי כקורט דם עיין בפרמ"ג סי' מ"ח במשבצות סק"א בשם שער אפרים דיבלת הוי סי' דניקב אלא דנמצא המסמר על הפרש וכבר כתבתי דאף המחמירין בנמצא זה דוקא בנסרכא הבה"כ משום דיש לנו עדות דניקב ע"י המחט ומזה בא הסרכא משום דהרוב מעיד עליו משא"כ בשאר ריעותות אם בדק הבשר תחתיו וראה שהבשר יפה ושלם ואין שביל ניכר בבה"כ וכ"ש בנתחב במקום אחר רחוק מהכפתור דיש להקל דלא גרע מקורט דם ורק בסרכא מחמיר הח"ס מטעמא שכתב שם כי הנסיון הוא עד נאמן יותר מכ' הסברות אבל מאחר שהקצב אומר שמצא ג"כ סרכות בבה"כ בודאי אין לנו מקום להקל ואין כאן הכחשה כי השוחט אמר שלא בדק אחר הסרכא אף שבקל כשחותכין חצר הכבד ובדק הריאה נרגשים הסרכות מ"מ יכול להיות שלא הרגיש כי לא היה עליו מלתא דרמיא ובודאי יש להזהיר השוחט ע"ז ג"כ כי שכיח סרכות בבהמות המפוטמים בבה"כ ג"כ וכיון דפוגע בחצר הכבד תחילה הוי קצת כמעלים עין מן האיסור וכיון דנמצא ג"כ כפתור יש לחוש שהיתה הסירכא בכפתור והקצב לא השגיח על זה וכה"ג אפילו במקומות שמקילין בנמצא אף בהפ"מ יש להחמיר ועיין בח"ס סי' ל"ג ושפיר הורה מע"כ להחמיר ולהשוחט יש לגעור ולהזהירו שיהיה זהיר וחרד יותר באומנתו ולהתרות אותו, ולא כתבתי רק מה שנוגע לעיקר הדין וסמכתי על מי שבקי בטרפות שלא לציין כל המקומות והנני הטרוד מאוד פ"ב חדש אדר שני תרמ"ד לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה