אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק אורח חיים › תשובה עז

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק אורח חיים · תשובה עז

תשובה עו

(א.ה. בטעות בדפוס נקרא אף סימן זה סימן עו ותוקן כראוי לסימן עז)

רב ברכות ושובע שמחות לכבוד ידידי הרב המופלג בהפלגת חכמים ונבונים המאוה"ג מעוז ומגדול חו"ב בנש"ק בע"פ כש"ת מו"ה דוד אוללמאנן אבדק"ק לק"ב יע"א.

אחדשה"ט את נעימת ימינו הביא לי בנו תלמידי שי' אשר רוצה להיות מחובשי בית מדרשינו ובשולי המכתב שדר לן קושי' אחת אשר גדולה היא אצלו ואף שכבר אני עוסק בלימוד הל"ת כנהוג בהתחלת הזמן בכ"ז דחקתי את עצמי להשיבו מיד מפני הכבוד בעיון מעט רגעים מה שההפלא בש"ס פסחים דף ע"ב ע"ב ר"י אמר אשתו נדה בעל חייב יבמתו נדה בעל פטור ומקשי מאי שנא יבמתו דעביד מצוה אשתו נמי קעביד מצוה והתוס' ריש יבמות דף ב' ד"ה ואחות אשתו וכו' הוכיח מזה דבאמת יבמתו נדה קונה וקושיתו למה תהא מצוה הא מצוה הבאה בעבירה היא ור"י סבר ריש פ"ג דסוכה מהב"ע לא הוי מצוה כלל.

ראשית דברים אני אומר הא דלא קשיא ליה מהא דתנן במל של ע"ש בשבת דר"י פוטר משום טעה בדבר מצוה ועשה מצוה והא מצהב"ע הוא ולא יצא ולא עשה מצוה נ"ל לפי מה שפירש בשעה"מ בה' לולב דברי הירושלמי שבת על הא דקורע בשבת ובין גזל מצוה תמן גופה עבירה משא"כ בקורע היינו משום בקורע אין האיסור מחמת עצמו רק הזמן גורם וכבר חילקו ג"כ לענין אי עביד לא מהני דמשום הכא שוחט בשבת כשירה ולא אמרינן אי עביד לא מהני משום דהזמן גורם ועיין בסמ"ע וש"ך ח"מ ר"ח ואין להאריך בידוע לכל וגם לענין מצהב"ע י"ל כן.

אלא שראיתי בשו"ת של אאמ"ו מאוה"ג בכ"ס או"ח סי' קכ"ז שמתמה על פירש שעה"מ דאין סברא וטעם לחילוק זאת אבל ראיתי בשו"ת ר"ע איגר סי' קע"ד שהסכים לפירוש השעה"מ דעיקר הטעם של ירושלמי משום דיומא קגרים ומתמה על הקרבן עדה שכתב שחילוק התוס' בין לולב של אשרה נזכר בירושלמי שכוונת הירושלמי משום דהזמן גורם האיסור וגם מה שפירש בכ"ס שם דברי הירושלמי מהמוציא מצה מרשות היחיד לרה"ר היינו שמוציא בפיו בשעת אכילה ועביד הנחה ע"י בליעתו והמצוה בשעת עבירה כיוון בזה לקדוש זקנו בתשובה שם.

אלא שמש"ס פסחים קשיא דהא לא קעביד מצוה דתמן בנדה גופה עבירה ולא ידעתי אמאי לא ניחא למעכ"ת בתירץ של תוס' על הא דלולב של אשירה ועיר הנדחת דאילו לא נעבדה נמי היה יכול לקיים המצוה ומשו"ה אין המצוה בא ע"י עבירה ה"נ אין האיסור נדה שנטמאת עכשיו גורם למצוה ואין העבירה המשך למצוה אלא דעדיין היה קשה לפי גרסת הה"מ בלולב של אשרה דפוסל הרמב"ם משום מצהב"ע ע"כ גם כה"ג אית ליה לרמב"ם מצהב"ע וקשה מהא דיבמתו נדה אלא דגם זה יש ליישב דר"ת בספר הישר כתב בשוגג לא אמרינן מצהב"ע דלא מאוס כ"כ לגבוה משום דשוגג הוא בדבר אבל מדברי תוס' משמע דגם בשוגג אמרינן מצהב"ע דאלא"ה לא היה מקשה מטבל דצריך קרא לאוכל בשוגג ועיין בח"ס בחידושיו על פרק לולב הגזול בחלק ששי וא"כ לתוס' דסברו דאפילו בשוגג הוי מצהב"ע לא קשה מהא דר"י דבעל נדה דדומה לחילוק של תוס' בלולב של אשרה ולהרמב"ם לפי סברת הה"מ דגם כה"ג הוי מצהב"ע י"ל באמת בשוגג לא אמרינן כלל מצוה הבאה בעבירה ועיין.

גם י"ל לרמב"ם דסבר דמצהב"ע רק מדרבנן פסול כתוס' סוכה דף ט' ולא מה"ת ומשו"ה שפיר פטור משום טעה בדבר מצוה ועשה מצוה מחטאת ועיין ש"א סי' צ"ט שהוכיח מדברי הרמב"ם פ"ט מהל' אסורי מזבח דמהב"ע מה"ת משום דפוסל ערלה מצד מהב"ע אלא שאין דבריו מוכרחים די"ל כה"ג דכל: העבירה הוא בא רק מצד המצוה ואי ליכא מצוה גם עבירה אין כאן: בודאי כה"ג מהב"ע מה"ת לא יצא ועיין בכ"ס: בתשובה שם ולשיטת תוס' רפ"ק דסוכה דמשמע דמהב"ע גם בשאר עבירות הוי מה"ת בלא"ה לא קשה כאשר כתבתי.

ועוד אמינא לפ"מ שראיתי בקונטרס של אבא מאוה"ג זצ"ל לתרץ קושי' של חתנו של הנוב"י בסוף חלק קמא לשיטת ריב"א דלא לקי דל"ת נדחה ולא נשאר רק עשה דהא גם העשה לא קיים משום מהב"ע וממילא ילקה על ל"ת שכתב לתרץ בטוב טעם ודעת דכל הטעם דלא יצא במהביע משום דהוי ניאוץ ומתועב למקום דעשאו ע"י עבירה אבל בכה"ג אם נאמר דלא יצא יהיה המעשה מתועב עוד יותר דיעבור עי"ז גם על ל"ת אמרינן יותר דיצא כדי שלא יהיה מתועב המעשה יותר לפני המקום ולא דמי למצה של טבל דלא דחי העשה איסור מיתה ואף אם יצא האיסור בתוקפו עומד משא"כ לריב"א ודפח"ח זי"ע ולפ"ז א"ש נמי קושיתו דאי אמרינן דעביד מצוה לא הוי עבירה בשוגג ומקרי אנוס דיהיה פטור עי"כ מחטאת משא"כ אי לא עשה מצוה יהיה חייב קרבן חטאת ויהיה המעשה יותר מתועב כה"ג לא אמרינן מצהב"ע ועיין.

ותו א"א לי להאריך ולא כתבתי רק להפיס דעתו קצת שהניח בצע"ג קושיתו ולאחר חתימת הדברים נאמר לי שכבר כתובה קושי' בספרן של אחרונים ואין פנאי כעת לחפש וד' שנותיו יאריך ידידו הדש"ת פרעסבורג עש"ק לס' נח תרמ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה