אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק אורח חיים › תשובה מח

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק אורח חיים · תשובה מח

תשובה מז

שלום וברכה לתלמידי המופלג חו"ש יפ"ת מו"ה שמעון נ"י.

לפרש לך דברי תוס' ביצה בדף למ"ד ע"ב ד"ה כל אחת וכו' שכתבו לאו דווקא לאלתר דהא אתרוג של יו"ט ראשון אסור כל היום עד למחר ולא פליגי רב ורב אסי אלא בשאר הימים ועמדת עליהם כיון דסבר רב דלא אתקצי אלא למצותו מה לי יום ראשון או שאר ימים וי"ל דתוס' סברו גם כן כמו שמפרש הריטב"א והר"ן סוכה דף מ"ו על הא דר"ל סבר דאתרוג בשביעי מותר ור"י סבר דאסור אבל מ"מ בשמיני מותר ולא אמרי' מגו דאתקצי לר"ל ומותר אפילו באותו יום וגם לר"י הי' לן לומר מגו דאתקצי בה"ש ותאסור אפילו בשמיני וכתב דלא אמרינן מגו דאתקצי בה"ש אתקצי לכולי יומא רק בשבת וי"ט דצריך הכנה מבעוד יום אבל אם הוכן בשבת לא מהני כמו שאמרינן בפ' כירה במטה שהי' עליה מעות בה"ש אבל בחול דלא בעי הכן לא אמרינן מגו דאתקצי כלל ומה"ט סבר ר"ל כיון דלא אתקצי האתרוג רק למצותו לשחרית ומשו"ה מותר בשביעי ור"י סבר כיון דאם לא נקט שחרית נוטלו בין הערבים ומשו"ה הוקצה אתרוג לכל יום השביעי כיון דאם פשע ולא נטל שחרית נוטלו כל היום אבל בשמיני אע"ג דהוא יו"ט מותר משום דלא הוקצה ג"כ לבה"ש כיון דספק יום הוא ואתרוג בשאר ימים דרבנן ולא צריך ליטל בבה"ש מפני ספק ע"כ לא הוקצה למצותו בה"ש ומותר בשמיני יע"ש ולפ"ז שפיר כתב תוס' בפשיטות דהא דמותר לאלתר לאו דוקא דביום ראשון אסור דהא כיון דאתקצי האתרוג למצותו לנטלו בשחרית א"כ ביו"ט ראשון דצריך הכן כל היום אסור ואין הכנה באמצע היום משא"כ בשאר ימים ותדע דכן הוא דהא בסוכה גם ר"ל סבר דאסור בשמיני משום דאי מתרמי סעודה בה"ש ומגו דאתקצי בה"ש ולמה לא אמרינן דגם סוכה מותר לאחר בה"ש לר"ל כמו אתרוג דסבר דלא אתקצי רק למצותו אע"כ ביו"ט דצריך הכן גם במוקצה מחמת מצוה אסור במגו דאתקצי משא"כ ביום חול ומשו"ה כתב תוס' בפשיטות דגם לרב בהפריש שבעה אתרוגים דמותר לאלתר הוא רק בשאר ימים ולא ביום ראשון ולא פליגו רק בשאר ימים ואף שמדברי תוס' בסוכה שם מוכח דטעמא דרב אסי ור"י דאסרו לכל היום הוי משום דמגו דאתקצי, וכן כתבו דף יו"ד ע"ב בד"ה עד מוצאי יו"ט וכו' דאע"ג דאתרוג לא חזי בה"ש מ"מ מוקצה הוא משום ספק שביעי ורק משום דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר מותר בשמיני ומשמע מתוס' דטעמא דרב אסי משום מגו דאתקצי הוא ודלא כריטב"א והר"ן מ"מ לרב ור"ל בודאי מודה תוס' לדברי הריטב"א אע"ג דלית ליה מגו דאתקצי דוקא בחול אבל לא ביו"ט דצריך הכן דבשבת ויו"ט גם רב מודה דאסור משום מגו ומה"ט לא אתי שפיר דברי הט"ז בסי' תרס"ה שכתב דתמיהת הב"י על הא"ח שהביא הא דירושלמי דאתרוג שנפסל מותר מיד דנימא מגו דאתקצי בה"ש הוא רק על א"ח שהביא להלכתא הא דירושלמי ועל הירושלמי גופא לא קשי' דהא רב סבר דרק למצותו אתקצי ומותר אפילו באמצע יע"ש ולפי מה שכתב תוס' זה ליתא דהא ביום ראשון כ"ע מודה דאסור שוב ראיתי שכבר עמד על דברי טו"ז בחמד משה יע"ש ומה"ט א"ש נמי מה שעמדו על הא דהריטב"א ור"ן דכתבו דמה"ט לא אמרינן דאסור אתרוג בשמיני משום דלא אתקצי בה"ש דלא צריך ליטול משום ספק דרבנן.

ולפ"ז קשה מ"ט מותר האתרוג שנטל ביום ראשון ואוכל למחר גם לרב אסי דהא ביום ראשון דאורייתא וצריך ליטלו מספק ועיין באליהו רבה לפמ"ש ל"ק דלריטב"א והר"ן לא אמרינן כלל ביום חול מגו דאתקצי דלא צריך הכן ורק משום דאם לא נקט נטל שחרית יטול בין הערבים אסור לרב אסי כל היום ורק משום יום שמיני שהוא יו"ט צריך הר"ן לומר דלא אתקצי גם בה"ש משום דלא צריך ליטול דהוי ספק דרבנן דאי הי' צריך ליטול הי' אסור בשמיני דהוא יו"ט וצריך הכנה משא"כ אתרוג מותר ביום שני אע"ג דצריך ליטלו בה"ש של יום ראשון מ"מ יום שני חול הוא ולא צריך הכנה ולתוס' בלא"ה א"ש דלא אמרינן מגו משום יום שעבר וכיון שכבר יצא בשחרית לא דמי לסוכה ולא אסור ביום הראשון רק משום מגו דאתקצי ותו לא אמרינן מגו משום יום שעבר ועוד יש להאריך בענין זה ולא באתי כעת רק להעמידך על האמת בדברי תוס' הכ"ד רבך חפץ בהצלחתך, פרעסבורג יום ו' עש"ק בחדש תשרי תרמ"ו לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה