אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק אורח חיים › תשובה יב

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק אורח חיים · תשובה יב

תשובה יא

שוכ"ט להרב תלמידי המופלג מורג חרוץ ברק השנון

כש"ת מו"ה יוסף ליב שרייבער נ"י רב בקהל וונקאפצע יע"א במדינת סלאוואניען.

את מכתבו קבלתי ע"נ ויען כי רק עוד איזה שעות שאני נוסע למרחץ קארלסבאד הרחק נדוד מקהלתי ואני טרוד בהכנה דרבה ע"כ יהיה דברי מועטים על מה ששואל ממני כי אנשי עדתו אשר בנו בהכ"נ רצו לקנות מבית עכו"ם שלהם הספסלים והאיצטבאות לישב עליהם בבהכ"נ כי נמכרים בזול וחושש ומסתפק מעלתו נ"י אם יש לחוש למש"כ בש"ע או"ח קנ"ד דאין לוקחין נרות של שעוה לתשמישי מצוה משום מאוס כבש"ס ע"ז דף מ"ו אי גם הספסלים הנעשים לצורך הדיוט לישב עליהם בכלל תשמישי מצוה.

והנה במג"א שם הביא בשם מהר"ם דמותר להתפלל בבית שנעבד בו ע"ז ומג"א כתב דווקא במחובר הקיל ולא בתלוש ועיין בדג"מ על הגליון שציין על תוס' מגילה דף ו' דמשמע דאסור וכן ציין בח"ס סי' מ"ב בסוף התשובה, ולפמ"ש בספר א"ר דלא התיר הרא"ם רק בארעי אבל לא להתפלל בקבוע אין ראי' מתוס' נגד הרא"ם, ובט"ז שם כתב דלאו דווקא הנרות אלא גם המנורה אסור ואפילו בביתו ופשיטא מה שכתב הט"ז אפילו בביתו היינו בביתו לתשמיש מצוה כמו הדלקת נר חנוכה ונר שבת משא"כ להדיוט וודאי שרי והא"ר חולק על הט"ז וכ' דלא הוי מצוה רק בנר משא"כ במנורה לא הוי תשמיש מצוה, ובאמת בש"ך יו"ד רנ"ט הביא בשם הב"ח דגם מנורה מקרי תשמיש מצוה, ועיין במג"א קכ"ג ס"ק כ"ז דלא שרי להוציא המנורה לדבר הרשות רק אם נעשה אחרת שתחולו קדושתה עלי' ואע"ג דמנורה לא הוי נוי לע"ז מ"מ בוודאי לא גרע מבגדי כומרים שלובשים בשעת עבודתם שאסורים לעשות מהם טלית לתלות בו ציצית אע"ג דאין צריך ביטול כלל להדיוט מ"מ מאיס למצוה אף ע"ג דלא נעשה זו המצוה עצמה רק הטלית.

והנה אלו ספסלים ואיצטבאות אשר מסתפק אי יש בהם משום תשמישי מצוה יעיין במג"א סי' קנ"ג ס"ק ט"ו שכתב והביא בשם הר"ן כל כלי בהכ"נ הספסלים והירניות מקרי תשמיש קדושה, ועיין בפרמ"ג שם באשל אברהם ס"ק כ"ז וא"כ מאיסי למצוה דגם ספסלים מקרי תשמיש קדושה לר"ן או תשמיש מצוה לשיטת הרמב"ן כמבואר אלא כיון שאלו ספסלים בבית עכו"ם שלהם בוודאי לא עשוים לנוי ע"ז רק לישב עליהם ולא צריכין בטול כלל ועדיף אפילו ממנורה מ"מ לפי מה שמבואר שם קנ"א דאפילו בגדי הכומרים שלובשים שאין צריכין ביטול מ"מ אסור לעשות טלית אם כן ה"נ כיון דספסלים תשמיש מצוה הן יש להחמיר אף ע"ג דיש לחלק קצת כיון דבגדי הכומרים עכ"פ לובשים בשעת עבודתן וע"ז מאיס טפי מ"מ לפי מה שכתב המרדכי ר"פ ר"י הטעם כיון שממקום טנופת באו למקום טנופת ילכו, א"כ ה"נ יש להחמיר משום ממקום טנופת באו וכו'.

לאחר שהסכמתי בדעתי כן מצאתי ראיתי בפרמ"ג קנ"ד במשבצות סק"ח שהביא שעשה הלכה למעשה שהתיר ספסלים מבית עכו"ם להעמיד בבהכ"נ וציין על המג"א סימן קנ"ג שהבאתי ובכל זאת מסיים שהתיר ולא כתב לנו טעמו מפורש כדרכו בקודש שמקצר וצריכין לחלק לדבריו בין בגדי כומרים ובין ספסלים כמ"ש ומי שרוצה להתיר יש לו אילן גדול לסמוך עליו מ"מ אם יכול לבטל שלא יקנו הספסלים המחמיר תע"ב והמקיל לא הפסיד הכ"ד החפץ בהצלחתו כותב בחפזון רב. פ"ב יום ב' לסדר מטות ומסעי תרל"ח לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה