אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק אורח חיים › תשובה יא

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק אורח חיים · תשובה יא

תשובה י

לתלמידי המופלג חרוץ ברק השנון מו"ה דוד בערגמאן ש"י בקליין ליפניק יע"א.

מכתבך קבלתי ע"נ ושמחתי שהגיע יום אפריונך ושמחת לבך לטובה ובשעה מוצלחת ואמר לך ברכת מז"ט שיעלה ויצמיח ותזכה לישב על התורה ועבודה וזכה נעשית לו עזר, ויען כי עכשיו הכל טרודים בהכנה לפסח הבע"ל לא יהי' דברי רק מעטים, מה שכתבת ששמעת ממני בשיעורין דיומא לפמ"ש המג"א בסי' רפ"ב דבכהן קטן ליכא מ"ע דוקדשתו כיון דכתיב את לחם אלקיך הוא מקריב וקטן לאו בר עבודה אם גם בכהן בע"מ כן הוא שאינו בעשה וקדשתו, ספק זה לא ממני יצא וכבר העיר על זה בפרמ"ג בפתיחה לה' נשיאת כפים שכתב דלפי דברי מג"א גם בכהן בע"מ לא שייך וקדשתו עיין בכ"ס או"ח סי' ט"ו וכבר הארכתי בזה בתשובה והבאתי הספרא שמרבה מהא דסיפא דקרא קדוש יהי' לך לרבות בע"מ משמע דגם בע"מ בעשה וקדשתו וממילא כהן קטן נמי כדעת מהרי"ט ורדב"ז שהביא מג"א שם אלא שהספרא לא הביא דרשא דש"ס דילן מוקדשתו לפתוח ראשון רק יליף מוקדשתו דדפנו בע"כ א"כ ליכא הוכחה דצריך לכבד גם בע"מ אלא לפי מה דיליף בש"ס דילן אוקדשתו לפתוח ראשון וצ"ל אף דדרשינן ביבמות דפנו מ"מ תרווייהו דרשינן מיני' וע"ז קאמר הקרא קדוש יהי' לך לרבות בע"מ א"כ גם בבע"מ צריך לכבד ברש"י חומש פ' אמר יליף מקדוש יהי' לך לפתוח ראשון וכבר העיר במזרחי ע"ז ובדרישה סי' קל"ה כתב משום דיליף ש"ס מוקדשתו דפנו ליכא למילף לפתוח ראשון והא דנקט הש"ס וקדשתו רישא דקרא נקט ומש"ה הביא רש"י בגיטין שם כי את לחם וכו' להורות דמסיפא דקרא אנו למידן לפתוח ראשון וממילא ליכא קרא לרבות בע"מ לענין לפתוח ראשון ויש להאריך בזה, והבאת הא דש"ס סנהדרין נ"א ע"ב דיליף ר"ע מהם מקריבים והי' קדש לרבות בע"מ דבקדושי קאי א"כ לענין לפתוח ראשון נמי ביותר הי' לך להביא הא דספרא דקאי על הקרא דוקדשתו ובאמת צ"ע לר"ע דיליף דלא נחלוק בבנותיהן מהא והיו בו קודש אם כן למה לי תרתי קראי לענין טומאת מת והיו קודש לרבות בע"מ וגם לענין נשואין אשה זונה וחללה קדוש יהיה לך לרבות בע"מ אם ילפינן לר"ע לענין בנותיהן דליכא חילוק לענין עונש מיתה בין תמימים לבע"מ וכ"ש דיש למילף בכהנים עצמם דליכא חילוק בין לטמאות למתים ובין נשואין ולא צריך תרי קראי לרבות, ומה שהבאת ג"כ מהא דהוריות י"ב ע"ב דמשוח מצורע וכה"ג שעבר מחמת מומין אסור באלמנה חזינן דכהן בע"מ בקדושתי' קאי ביותר הי' לך להביא הא דקתני במתני' רפ"ג דכהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו ואף משיח שעבר ממשיחותו ואח"כ חטא מביא פר מפני שבקדושתו קאי ועיין בט"א מגילה דף ט' בד"ה ולא לכהן הדיוט שמאריך בזה דלא הוי שני כתובין הא דפר והא דאלמנה ומזה ילפינן דמעלין בקודש וקדושת הגוף דכהן לא פקע בכדי ובוודאי כהן הדיוט אין למילף מקדושת כה"ג וצריך קראי גם בכהן הדיוט לרבות בע"מ אבל לר"ע דיליף אף בבנותיהן לענין שריפת בת כהן בוודאי צריך עיון לכאורה למה לן תרי קראי לרבות ועיין.

עוד הבאת קושיא מקדושת זקני ר"ע איגר זצ"ל בש"ס סנהדרין ט"ז דמדייק אביי מהא דבעי ר' אלעזר שורו של כ"ג בכמה מכלל דבממוני' פשיטא לי' דדנין בג' אמאי לא פשיט אביי מהברייתא דף י"ח דאם עבר על עשה ול"ת הרי הוא כהדיוט ואם במלקות כן כ"ש בממון, ומה שהבאת בשם תפארת ירושלים הוא דוחק ותרצת לפי דברי ירושלמי דסבר בממון בכ"ג ויליף מהא דתוספתא דאין מלך וכ"ג יושב בעיבור שנה אע"ג דהוי בשבעה וכ"ש דאין כבודו לדונו בג' ע"כ צריך כ"ג דווקא אמר רב אחא בשם ר"ל כ"ג שחטא מלקין אין תימה בשלשה ועשרים נמצאת עלייתו ירידתו ובמפ' שם משום דכבודו לידון בכ"ג הוא ירידתו להתבזות בפני רבים וא"כ א"א למילף ממון דלא מתבזה בו ממלקות אלו דבריך, ויפה דיברת לפי שיטת הירושלמי אבל באמת מש"ס דילן משמע איפכא דיותר פשיטות לדון בג' בממון מבמלקות, דהנה לענין מלקות פריך הש"ס ואימא ה"נ דצריך ע"א גם לענין מלקות, ובש"ס ט"ז פריך על אביי דדייק מר' אלעזר פשיטא ולא פריך ואימא ה"נ וכבר עמד ע"ז בספר תורת חיים וע"כ משום דסבר הש"ס דילן דבמלקות יש סברא יותר לומר דצריך ע"א כמו דיני נפשות דמלקות במקום מיתה קיימא ור' ישמעאל סבר באמת במתניתן רפ"ק דגם במלקות צריך ב"ד של כ"ג כמו במיתה אבל בממון פשיטא לי' דל"צ למידן בע"א סנהדרין וא"כ שפיר מקשה ר"ע איגר ז"ל דלפי ש"ס דילן ממון ק"ו ממלקות ולמה צריך אביי לילף מר"א ולא מברייתא.

ויש ליתן קצת טעם להרמב"ם שלא הביא בפ"ה מהלכות סנהדרין הא דשור הנסקל של כה"ג אי למיתה דידי' או לבעלים דעלמא מדמינן, ובלח"מ כתב דסבר הרמב"ם דנקטינן למיתת בעלים דידי' מדמינן ובעי שבעים ואחד ע"ש. ודבריו סתומים וחתומים מנא ליה להרמב"ם בפשיטות מה דבעי לר' אליעזר ולא קאמר שום טעם וסברא, ויש לומר דוודאי חזינן דשור הנסקל חמור משאר ממון דהא הוא כמיתת הבעלים בכ"ג והתורה הקישו מיתת השור כמיתת הבעלים אלא אי אמרינן דגם במלקות צריך ע"א בכה"ג היה מסופק ר"א דילמא גם בשור הנסקל צריך כמיתה דידי' אע"ג דוודאי לא דבר גדול הוא כמיתה דילי' מ"מ כיון דגם במלקות דלא חמור ג"כ כמיתה נידון בע"א י"ל גם כן דמדמין מיתת שורו כמיתה דילי' אבל אי גם במלקות דילי' דבמקום מיתה קיימא בג' י"ל שפיר דלא חמיר מיתת שורו ממיתת שור של שאר בעלים ור"א דבעי י"ל דלא ידע מהברייתא דמלקות בג' אבל לדידן דגם מלקות בג' מש"ה מסתבר להרמב"ם דגם לענין מיתת שורו לא מחמירין יותר משאר בעלים דהא דווקא במיתה ממש אמרינן בע"א ולא בשום דבר אחר, ובזה יש פנים מסבירו' לדברי הרמב"ם שלא יהי' דבריו כהלכתא בלא טעמא ועיין. ויהי' מקורך ברוך הכ"ד רבך חותם בברכה י"א לנשיא תר"ן לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ' ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה