שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק אורח חיים · תשובה ז
לכבוד ידידי הרב המאוה"ג צדיק תמים כש"ת מו"ה דוד ניימאנן רב"ד דקהלתנו נ"י כעת במרחץ באדען.
על דבר העירובין שנתחדשו בשני מקומות בעירנו שמתחילה הי' עומדים שם במקום שגובים המכס בצדו א' קורה גדולה ובצדו השני חבל משרשרות של ברזל ובלילה כדי שלא יעברו העגלות וכדומה שצריכים לשלם מכס היה סוגרים ע"י קורה ע"י שהי' מניחים אותו לרוחב והי' חוסמת את הרבים ובלילה הי' הקורה והשרשרת של ברזל זקוף ועומד כמו שער כזו &&ציור&& כמו שהביאו בח"ס או"ח סי' צ' סד"ה ,,אמנם'' אבל עכשיו כשתבר הקורה הגדולה מפני כבדו וחדשו ועשו באופן אחר שתי קורות משני צדדים והמה עבים ועל צד הקורות אלו עשו עוד קורה אחת ובתוך אותם קורות יוצא מן הצד סומך לראשו קורה אחת מזה וקורה אחד מזה כמו שראנקין ואם הוא פתוח מוכחת לאורך המבוי וכשהוא נעולה סובבים הקורות אשר בהם הקורות אשר נעשים למדת רחבן של מבוי לחסום שלא יכולו להעביר דברים שצריכים לשלם מהם מכס כזה &&ציור&& והנה כבר דברו מהשראנקין ועיין גם בח"ס סימן פ"ח בסופו בד"ה ,,היוצא'' ובסי' צ' שיצא להצדיק וליתן טעם על מה שסמכו בכמה עיירות לתקן עירובין כאלו ולא מצא טעם הגון, עיין שו"ת מהרי"א או"ח סי' ת"ה וסי' צ' ועיין גם כן בנוב"י בתרא סימן מ"א שדבר ג"כ מאלו השראנקין ודחה מה שרצה השואל להתיר מכח אמלתרא וגם בתשובות מאהבה חלק שני או"ח סי' שס"ג ראיתי שיצא לפתוח בכח דהתירא כמו שמצדד בח"ס שם אבל באופן אחר ומסיים להקל במקום שכבר עומדים עירובין כאלו כדי שלא להוציא לעז על הראשונים אם אין בפירצה יותר מעשרה וגם אם נפשה רק מצד אחד יש לסמוך בלחי אם נידון כמבוי או עכ"פ בשני פסים אם מבואות שלנו דין חצר יש להם יע"ש היטב ובמקומנו המבוי שלנו רחב יותר מעשר אמות וגם הוא בשני מקומות א"כ הוי כמבוי מפולש דצריך מדינו צורות הפתח אע"ג דאינו מפולש כנגדו מ"מ גם במבוי עקום דינו כמפולש ויש לדון להתיר משום צורות הפתח, ותחלה כאשר היו מציירים לפני שנעשה השראנקין שהוא גבוה מעשרה וקורות משני הצדדי' יוצאים למעלה מקנה אבל הקורה השני הסמוכה ונתחברה להקורה הגדולה אינו גדולה כ"כ ועליהם הקורה אשר נעשית לסובבת כדלת תסוב על צידה לפתוח ולנעול לרוחב המבוי ואמרתי להכשיר שזה צורת הפתח ממש ואף שכתב המג"א בסי' שס"ב סק"כ בשם רא"ם דאם עשה קנה תחתיו כשר מ"מ יש לשלוף מפני הרואים זה דוקא אם הקנה העליון מחובר לקנה שיוצא ובולט למעלה רק שהיה מניחים קנה אחרת שאינו גבוהה כ"כ אז שפיר יש לחוש מפני הרואים אבל אם הקנה למעלה אינו מוכח כלל רק על הקנה אחרת אף שהיא מחוברת לקנה אחרת שבולט למעלה מהקנה בודאי אין לחוש מפני הרואים כלל, אבל כאשר הלכתי בעצמי לראות ולא סמכתי על הרואין בזה וראיתי כי גם בקורה השני אינו נעשה כתיקון, ועיין בט"ז שם שס"ג סק"ד דמכשיר אם הקנה נעשה בקנה העליון ואין בולט למעלה זה לא מקרי מן הצד אבל כבר פליג עליו בנתיב חיים וכן הסכימו האחרונים דגם זה נקרא מן הצד וצריך להיות דווקא על גבו ממש והשראנקין הזה לא נעשה כצורת הפתח רק הוי מן הצד וגם בלאו הכי אי הוי על גבו ממש והיה אפשר לתקן כן מ"מ כבר פקפק בח"ס שם אע"ג דלענין דלתות ממש לא צריך להיות נעולה בלילה ובשעת הדחק יש לסמוך על הרמב"ם דדי בראוי לנעול מ"מ זה דווקא בדלתות שדרכם להיות לפתוח ולנעול משא"כ בצורת הפתח לא מצינו שמהני אף בראוי לנעול, ואולי אפשר אף בנעול בלילה מ"מ לא מהני רק בדלת ממש ולא בצורת הפתח ואף שמדברי ח"ס שם משמע קצת דאם באמת נועלים פעמים גם בצורת הפתח מהני כיון דיש היכר לפעמים אם כן בשראנקין שנועלים בלילה מפני המכס יש להקל יותר מ"מ גם זה לא ברירא, והח"ס איירי בנידן שלו שלא היו נועלים כלל ועל זה כתב בפשיטות דלא מהני בראוי לנעול אבל גם בנועלים פעמים לא הי' סומך להתיר ועל המיקל עליו להביא ראי' ברורה דמהני גם בצורת הפתח כמו בדלתות, ועוד לא רציתי בתיקון הזה יען כי הקורות עומדים רחוק מהכותל יותר מג' טפחים, וידוע מה שכתב בבכור שור מובא בשערי תשובה סי' שס"ג ס"ק ג' שגם בצורת הפתח אם עומד רחוק מהכותל ג' טפחים לא מהני כמו בלחי ואם קורה אחת עומדת מצד אחת פתוח מג' טפחים מתיר המקור החיים בסוף ספרו אף אם מצד השני עומדת רחוק יותר מג' טפחים מהכותל מ"מ שראנקין שלנו עומדים רחוק מהכותל משני צדדים, ועיין בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' תס"ח, ובשו"ת פנים מאירות סי' כ"ה ח"א הביא מעשה בשידלאוף שהי' צורת הפתח רחק משני הכתלים יותר מד' טפחים וצדד להתיר אבל ראיתי אח"כ בשו"ת בית אפרים סי' כ"ה שהאריך בדבריו ומדדתי בעצמי ומצאתי שהקורות משני הצדדים עומדים רחוק מד' טפחים ויש לדון ג"כ משום פירצה בראשו, ומצאתי בחיי אדם כלל מ"ה שכ' בצורת הפתח לא אמרינן אתי אוירא ומבטל ליה שצוה"פ נחשב למחיצה גמורה דלא כבכור שור ואם הרחיק מהכותל ד' טפחים צריך להעמיד אצל הכותל לחי שהרי יש פרצה בראשה זה דלא כפנים מאירות, ורציתי לתקן לקבוע בהקורות נסרים של עץ שקורין לאטין אינו גבוה מן הארץ ג' טפחים וכן בין נסר לנסר פחות מג' טפחים ואז הוא כדלת ממש.
אבל יען כי גם בזה לא יצאנו ידי כל החששות יען כי עדיין נשאר פרצה משני רוחות יותר מד' טפחים ויש להצריך תיקון אחר לחי מכל צד ואף בדלתות י"ל דאינו נחשב כמחיצה גמורה דמה"ט סברו רוב ראשונים דצריך בר"ה שני דלתות, עיין במג"א סי' שס"ד סק"ב ע"כ לצאת ידי כל החששות ולעשות תיקון בלי פקפוק צויתי שיעשו צורת הפתח ממש ע"י שני קורות וקנה של ברזל עליהם ממש כמו שנעשה בשאר פתחי העיר ונראין כמו טעלעגראף רק שהחילוק כי אף הטעלעגראף הקנה של ברזל שקורין דראטה מונח על צדי הקורות והעירובין נעשים על גביהם ואין הנכרים מרגישים וסוברים שהוא טעלעגראף ומה לנו להכניס לפרצות דחקות ולחפש היתרים ושרי העיר יתנו לנו רשות לזה וכתבתי רק מה שנוגע לעיקר הדין בלי פלפול כי טרוד אני מאוד ורבים הנכנסים ויוצאים ועניני מחיצות עמוקים ורחבים מאוד ולא עסקתי בהם זה איזה שנים, והנני ידידו הדש"ת טרוד מאוד המצפה שיבוא לביתו בריא ושלם. עש"ק לסדר בלק תר"ן לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.