אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ג חלק יורה דעה [נז-קו] › שאלה נח

שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר

חלק יורה דעה [נז-קו] · שאלה נח

שאלה נז

פרה חולבת שנשחטה וקוד' שבדקה הריאה נאבדה או ניטלה ויש לו חלב מה שנחלב הימנה תוך שלשה ימים אי מותר לאכול החלב או נימא כדין בהמה שנאבדה הריאה קודם בדיקה דהבשר אסור א"כ גם החלב אסור מה"ט כדאיתא בי"ד סימן ל"ט לענין הבשר דיש מחמירין אם לא בהפסד מרובה א"כ ה"ה החלב וילמדנו רבינו מה דינו:

תשובה דין זה הוא פשוט וערוך לפנינו בט"יד להדיא בסי' ל"ט והוא מסוגיא דש"ס דחולין דף י"א גבי מנא הא מילתא דאמרי רבנן זיל בתר רובא וכתב רש"י וז"ל ואהא סמכינן ולא בדקינן שמנה עשר טריפות ונקובת הריאה משום דשכיח בדקינן והיכא דאיתרמי דאיפרך הריאה ולא בדק מתאכלי דסמכינן אהא דאמר רב הונא דאמר נשחטה בחזקת היתר עומדת ואין מפרסמין הדבר עכ"ל רש"י וכ"פ הרמב"ם פי"א מה' שחיטה וכן הסכמת הרא"ש ובעל העיטור והרשב"א בת"ה וכן הר"ן וש"ך וכן משמע בירושלמי וכתב עוד ומעשה בא לפני רש"י והתיר והשיב לפני רבותיו שהיו מחמירין בדבר אתמול אכלנו מחלבה ועכשיו נחזיקינו בטרפה עכ"ל וכל זה הובא בב"י ריש סימן ל"ט וכתב שם הט"ז ס"ק א' שכן דעת כהנ"ל ע"ש וכן פסק בש"ע אך רמ"א כתב בהג"ה סעיף ב' שם ויש מחמירין אם נאבדה הריאה דכתב שם הש"ך בסק"א דגם מחמירין לאו מדינה אוסרין אלא שחכמים החמירו בדבר כדי לחזק דבריהם עכ"ל וכ"כ עוד הש"כ שם בס"ק מ"ב ובט"ז ס"ק נ"ב וכ"כ הב"ח בר"ס ל"ט וא"כ לכאורה נראה פשוט דגם בחלב יש להחמיר שלא לאכול חלב זו שנחלב תוך שלשה ימים לשחיטתה אם לא נבדקה הריאה קודם כהסכמת האחרונים דמה לי בשר או חלב דידה אבל באמת אחר העיון נ"ל לחלק כי חילוק גדול יש דדוקא הבשר שבהמה בחייה בחזקת איסור אבר מן החי היא עומדת אע"ג דמדינא דגמרא אמרינן נשחטה בחזקת היתר עומדת מ"מ כיון דתקנו חכמים שצריך לבדוק הריאה בשביל סרכות המצויין בה מש"ה אם לא בדק עדיין בחזקת איסור החמירו חכמים כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ועדיין עומדת בחזקת איסור ולא מיקרי עליה חזקת היתר ועומדת בחזקת אבר מן החי כיון שלא עשה כתקנת חז"ל וכיון שהסכימו האחרונים דדין זו לגבי בשר הוא רק חומרא בעלמא א"כ הבו דלא לוסיף עלה לאסור גם החלב שהרי החלב לא נאסר מעולם בחיי הבהמה דהרי כל חלב אף שהוא כאבר מן החי שרי רחמנא כדאיתא להדי' בפ' בהמה המקשה דף ס"ט ע"א וכי משום שנשחטה ולא נבדקה מגרע גרע מבחייה כיון שאכתי לא נולד לה חזקת איסור ולא יהא שלא נשחטה כלל ודאי אין השחיטה מגרע לה חזקתה חזקת היתר והדבר אין לו שחר ואין הדעת סובלת לומר ועוד דהא אין סירכא פחות מג' ימים ע"כ יש דעות מחולקת בין גדולי פוסקים דק"ל דבסרכא החלב כשרה למפרע מטעם ס"ס וכ"פ הב"י בש"ע סימן פ"א סעיף ט' גם רמ"א מיקל בהפסד מרובה ע"ש אף שהש"כ שם ס"ק ט' השיג עליו כבר דחיתי דבריו באמת הבנין בספרי מנחת יעקב כלל ע"א וע"ב ס"ק י"ט ע"ש א"כ בנאבדה ודאי אין להחמיר כיון שאין כאן ריעותא לפנינו כל זה נ"ל פשוט ודלא כב"ח בתשובתו סימ' קכ"ז שפסק בפשיטות להחמיר כמו בבשר ולא ירד כלל לחילוק זה שכתבתי אך ורק בהא מודינא ליה דאם זה שחט הפרה שעומדת לחלוב בשביל שהרגיש בה ריעותא שהיתה הפרה מתעטשת שקורין הוסין בל"א או כדומה לזה שזו סימנה שנסרכה ומשום זה שחט אותה ונתן לנכרי נ"ל פשוט לאסור החלב אפילו מחיים אין לאכול החלב כיון שבא הריעותא מחיים אין להתיר עד שיבדוק אותה וכדקי"ל לענין מים במוח דאם הבהמה מנענעת בראשה דאסור בדיעבד הבשר אם לא בדקה כמ"ש הב"ח והט"ז בסימן ל"ב ה"ה לענין נדון דידן כיון שיש ריעותה מחיים אבל היכא דלית בי' ריעותה מחיים ודאי החלב בחזקת היתר עומדת בלי פקפוק נ"ל הק' יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה