שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט [קלט-קפב] · שאלה קעא
ראובן שהבטיח ליתן מתנה לשמעון ע"מ שילך אצל השררה ולהשתדל עבורו בדבר מה והלך ראובן והשתדל עבורו בכל יכלתו לפי טענתו ודבורו רק שדבריו לא עשו פירות ועכ"פ הוא קיים התנאי ומבקש מתנתו ושמעון טען אינו מאמינך ברר דבריך והביא לי ראיה שעשית כך אי שמעון נאמן או לא:
תשובה אף שלכאורה דין זה פשוט וערוך לפנינו בש"ע לח"מ סימן א' סעיף י' וז"ל האומר לחבירו הרינו נותן לך כך וכך ע"מ שתעשה דבר פלוני על המקבל להביא ראיה שקיים התנאי אבל אם אמר ליה ע"מ שלא תעשה דבר פלוני על הנותן להביא ראיה עכ"ל וסתם רמ"א כוותייה וכתב הסמ"ע מילתא בטעמו דלעולם מוקמינן מסתמא שנשאר הדבר כמו שהי' מעיקרא מ"ה צריך להביא ראיה שנשתנה הדבר ולא קיים התנאי עכ"ל אבל מכל מקום צריך ענין דהרי בא"ה ס"ס ל"ח הביא רמ"א שני דעות די"א דאפי' תנאי בקום ועשה נאמן כל שאין כנגדו מכחישו ע"כ וכבר האריך בתמיהא זו בספר בית הלל בא"ה ע"ש שהניח בצ"ע ולפום רהיטא היה נ"ל לומר כיון דחלק ח"מ הוא אחרון ובתרא בש"ע אמרינן דחזר רמ"א ממ"ש דעה אחרונה ומסתבר ליה כדעה זו שהובא בח"מ וזה נ"ל דעת בעל הלבושים שבא"ה ס"ס ל"ח השמיט לגמרי הגהות רמ"א וסמך עצמו אמ"ש בח"מ סי' רמ"א כנ"ל לפום ריהטא אבל כאשר ירדתי אל העיון ראיתי שבכונה עשה כן רמ"א לפי שראה שכתב הר"ן פ' האומר על מתנו' דהאומר להאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז כתב וז"ל שהדבר מוכרע שאין הבעל יוכל לומר עברת על תנאך שא"כ היאך מתירין אות' להנשא לכתחיל' הלא צריכין להיות עמה עדים כל היום שלא יטעון עליה עברת על תנאך ביום פלוני ויקלקלה בב"ד אלא ודאי היא נאמנות עכ"ל מה"ט לענין קדושין וגירושין פסק רמ"א וחושש להאי דלעולם מי שהתנאי תלוי בו יהא נאמן כדי שלא יהא הבעל מקלקלה או מעגנה כל ימיה וק"ל אבל לענין תנאי ממון פסק כהר"ן מטעם שכתב הסמ"ע והוא מצד השכל והסבר' וכל זה במתנה בע"פ אבל אם כתב שטר מתנה עם נאמנות בכל ענין נאמן המקבל מתנה והוא פשוט נ"ל הק' יעקב: