שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט [קלט-קפב] · שאלה קע
ראובן שמכר כל כלי כסף שלו לשמעון שני מאות אונץ ושמעון משך הכסף לביתו ונשאר חייב לו לערך שני מאות ר"ט וכשמעו אשת שמעון שמכר כל כספו התחילה לריב עמו שלא הי' לו למכור איזה כלים שבאו משבח בית אביה בכן הלך שמעון אצל ראובן שיחזור למכור לו איזה כלים שבאו משבח בית אביה שלו ויתן לו ריווח קצת וכן התפשרו יחד וניכה לו במה שנשאר חייב לו ע"פ החשבון בשביל כלים אלו ועדיין לא חזר ומשך הכלים לביתו אם יכול ראובן לחזור כיון שלא חזר ומשך משמעון או לא:
תשובה דין זה פשוט וערוך לפנינו בטור וש"ע סימן קצ"ט וז"ל וכן ראובן שמכר לשמעון חפץ במנה ונתחייב לראובן מנה ואח"כ הי' לשמעון חפץ אחר למכור ואמר ראובן לשמעון מכר לי חפץ שלך בדמים שאתה חייב לי מדמי המכר שאתה חייב לי מהחפץ שמכרתי לך א"ל שמעון הן נקנה החפץ לראובן בכל מקום שהוא שגם זה דבר שאינו מצוי הוא לא הצריכו בו חכמים משיכה עכ"ל והוא הסכמת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם עיין בב"י שם דן מינה דאם בחפץ אחר אמרינן דנקנה בלי משיכה לפי שאינה מצוי וכ"ש באותן כלים עצמן שימכור ואח"כ יחזור ויקנה שהוא אינו מצוי כלל רק שדיברו הפוסקים בהווה יותר ותו דלא יוכל לפרש כן לשון הש"ס יש דמים שהן כחליפין דלא שייך אלא בחפץ אחר ודוק ונלמד דין זה מכח כ"ש וגם יש בו קצת ישר וטוב שיחזור לכלי תשמישו ודא' גמר ומקנה לו ע"י שמכר לו בהנאת מחילת מלוה כמ"ש רמ"א בהג"ה שם כנ"ל פשוט והחלוק בזה הוא מן המתמיהין הק' יעקב: