שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק אבן העזר [קז-קלח] · שאלה קכב
שאלתני עוד בענין החזרה אם הבעל חייב בכל קבורתה או רק החצי כיון שבשנה שניה מחזיר החצי נדן זאת ועוד אחרת מי שנתן לחתנו שטר נדוני' בעד ד' מאות ר"ט דהיינו בתורת משכנתא על הבית באופן שרשות נתנה לחמיו ליתן לו הנדן הנ"ל בכל עת וזמן שירצה וכל זמן שלא יתן לו ידור בביתא בנוכיית' ואם לא יתן לו הדירה צריך ליתן לו ולשלם הארבע מאות ר"ט ונתן את בנו גיסו של חתנו לערב קבלן ואח"כ מתה אשתו של חתנו אם מחויב חמיו לשלם או לא:
תשובה ע"ד השאלה הראשונה אם הבעל חייב בכל קבורת אשתו כיון שמחזיר החצי נדן זה הדין כבר מבואר בדברי האחרונים כי בעל חלקת מחוקק בסי' נ"ד ס"ק י"ז כתב בפשיטות וז"ל ובשנה שניה נראה דהקבורה חלק על שניהם מאחר שהם חולקין הנדן עכ"ל וכן לכאורה הסברא נותנת אבל באמת שגג ונתעלם ממנו סוגי' דש"ס פ' האשה שנפלו דף פ"א ע"א דמסיק הש"ס שם בשומרת יבם אף שיש לה שני יורשי' יורשי אביה ויורשי בעלה אפי' הכי כל הוצאת הקבורה על יורשי בעלה וכ"פ הרמב"ם פרק כ"ב מ"ה אישות והטא"ה סי' ק"ס ובש"ע שם וכ"כ בב"ש סי' נ"ד ס"ק י"א להשיג על הח"מ בזה וכן מבואר בתשוב' מהר"ל סי' פ"ד אכן בסי' ס"ד משמע קצת להיפך וע"ש בסי' פ' גם בתשובת מהרי"ט צהלין סי' ס"א מבואר כן להדיא דכל שיורשי בעל או יבם יורשי קצת נדוני' הם חייבם בקבורתה ע"ש שהאריך בטעם הדברים וזה ברור וע"ד שטר נדוני' במשכנתא על ביתו אף דלכאורה נראה לפום רהיטא כיון שיש לו משכנת' הוי כתפס וגבה ואין מוציאין אותו מביתו עד שיתן לו מעותיו כמי שיש לו משכון מטלטלין דמי אכן אחר העיון כל זה אינו דהא מבואר בש"ס דב"מ דף ס"ז ע"ב האי משכנתא באתרי דמסלקי אין הבע"ח גובה ממנו ואין בכור נוטל בו פי שנים ושביעית משמטתא ופרש"י דהוי כשאר מלוה בשט' שנכסי לוה משועבדין להן ושביעית משמטתן דאין זה מלוה על המשכון שאין שביעית משמטתן דהתם במשכון מטלטלין קיימין וטעמא משום דב"ח קונה משכון דה"ל כגבוי עכ"ל וכ"כ התוס' שם והוא מוסכם מכל הפוסקים וכ"פ הרמב"ם פ"ט מה' שמיטה ובטח"מ סי' ס"ז בש"ע שם סעי' ב' וז"ל והמשכנת' במקום שדרכם לסלק המלוה בכל עת שיבא מעותיו שביעית משמטתה יע"ש וא"כ בנ"ד שכתב בפי' בשטר זה שיכול לסלקו בכל עת פשיטא דלא זכה בה חתנו דהוי כשטר חוב דעלמא וע"ד שהעמיד לו ערב ומבואר בש"ע לי"א דאמרי אם באו ליד שליש וכו' וכן אם העמיד לו ערבות דזכה בהן וכתב הב"ש סי' נ"ב ס"ק י"ב וז"ל מיהו בתשובת הרב רמ"א סי' פ"ט פסק אפי' העמיד ערבות לא זכה בהן הבעל ואינו יודע למה פסק כאן בפשיטות דערבות מהני עכ"ל הב"ש ובאמת לק"מ דהרב רמ"א סבר ג"כ שאין להוציא מיד חמיו וכל זמן שלא בא ממש בפעם אחת אפי' בא ליד שליש או העמיד ערבות רק שכתב זה לדעת י"א ונ"מ אי תפס וזה פשוט ומ"ש עוד שם בב"ש דהיכא דאיכ' ס"ס לא מהני תפס כבר השגתי עליו כמ"ש בתשובה הקודמת ואין מקו' לחלק ולומר דערב קבלן עדיף זה אינו דבתשובת רמ"א סי' פ"ט מבואר דאפי' ערבים קבלנים לא מהני בזה ועוד כיון דבנ"ד הערב היה אחיו של אשתו אפי' הי' הוא עצמו המכניס אינו מחויב לשלם כיון שלא גבה הנדוניא בחיי אשתו ועיין בתשובת מהרי"ל כנ"ל הקטן יעקב: