אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ג חלק אבן העזר [קז-קלח] › שאלה קכא

שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר

חלק אבן העזר [קז-קלח] · שאלה קכא

שאלה קכא

נפל לי כמה ספיקות בענין תקנת שום בחזרה שנה ראשונה ושניה וזה יצא ראשונה ע"ד סילוק אלמנה בשנה ראשונה או שניה שנוטלת בראש מה שהכניסה לו אם בשעת החופה חלקו המעשר כמנהגם במדינה אם מנכין בשעת החזרה מנדוניית' המעשר שלקחו הימנו או לא וכן להיפך כשמת האשה תוך שני חזרה שצריכין לחזור לאבי האשה הנדוני' אי מנכין מעות מעשר או לא ומי שיש לו שטר נדוני' על חמיו וכתב בה לכל המביא מה דינו ועוד מסופק לי אחד שנתן לחתנו במתנת נדוני' מקום בבה"כ של נשים על תנאי שלא ישתמש כלל באותו מקום כל ימי חיי אשתו שהיא חמותו וגוף המקום יהי' שלו מהיום למכור ולהשכי' ולנחול וליתן במתנה אבל הפירות לא ישתמש בו כל ימי חיי אשתו ומתה בתו בחיי אשתו ואח"כ מתה חמותו ובקש להחזיק ולהשתמש והיורשי' טוענין שלא זכה במקו' כיון שבא במתנ' נדוני' ולא נהנ' בו אשתו הוי כנדוני' דמטלטלין שלא גבה עדיין שאין לה בה זכיה אפי' היה לו בנים ממנה כמבואר בא"ה סימן נ"ב בכן יורינו מ"ו מה דינו.

תשובה הנה ראיתי שאלתך ואשיב על ראשון ע"ד סילוק אלמנה נ"ל פשוט דאין מנכין לה כלום ממה שחלקו המעשר מנדוניית' שהכניתה לו כי המעשר מדינא הוא מוטל על החתן וכל החזקת טובה הוא שלו וכמ"ש בנ"ש סימן ח' ריש סעיף ז' יע"ש וכיון שכל הקרן שלו מה שנותן לו אביו וחמיו אע"ג אח"כ כשמת הוא צריך להחזיר הנדוני' מ"מ אין לנו אלא שעתו דמיד שמקבל הנדן החיוב מוטל עליו ליתן ולחלק המעשר אף כשמת צרי' להחזיר הנדוני' בשלימות הלא גם במעשר של מו"מ ג"כ דינא הכי אם הרויח מאה מנה ונתן מעשר ממנו ואח"כ מפסיד דבר מה שאין משלימן על מה שכבר נתן והפריש וכמ"ש בתשובתי ש"י ח"ב סימן פ"ו אכן אם עדיין יש כאן מעות מעשר מה שהניח בעלה אחריו ממעות נדוני' זו אין יורשיו מחוייבם לחלוק עוד כיון שצריכין להחזיר כל הנדן והוא פשוט ומה"ט שהחיוב מוטל על החתן נ"ל נתפשט המנהג בענין הוספות שליש על כתובתה מוסיפין גם לה ג"כ על חלק המעשר וכן משמעות לשון רוב התנאים אחרונים ואף שמצאתי ראיתי בספר בית שמואל סוף סימן נ"ב כתב וז"ל ומעשר שסילק מן הסך נדן נראה דמנכה ג"כ עכ"ל זה קאי שם אהיכא שמת אשתו שזה נכלל מה שכותבין בתנאים אחרונים שאם תעדר ח"ו האשה בשנה ראשונה אחר החופה בלי ז"ק מבעלה אז יחזור כ' פלוני ליורשיה כל מה שהכניסה בניכוי הוצאת כסדרן עכ"ל אם כן הוצאת גם כן כסדרן המעשר בכלל ומנכה ליורשי' אם לא שברור הדבר שהרוויח כל כך כדי המעשר אז אפשר לומר דמעשר גרם כי עשר בשביל שתעשר אזי אפשר דאינה מנכה לה ויש לילך אחר המנהג או לפשר הדבר ואמת ושלום תשפוטו ועל השניות מד"ס מי שיש לו שטר נדוני' וכו' סתמת דבריך מאוד ונראה דשאלתך אם מכר הבעל השטר לאחר מה דינו נ"ל פשוט דא"צ לשלם לו ללוקח דלא עדיף מגברא דאתי מחמתו רק המוכר צריך לשלם ללוקח מה שנתן בעדו ותדע שכן הוא דאל"כ מה יועיל תקנת חכמים דחוב נדוני' א"צ לשלם לחותנו הלא ימכור אותו לאחרים כדי שיגבה אותו אף שבב"ש דכתב היכי שיש שטר על חמיו מוציאין הימנו משום דהוי ס"ס ע"ש יחיד הוא בדבר זה נגד כל האחרונים כי כבר כתבתי בספרי ש"י ח"ב בדיני כללי קים לי סעיף וי"ו שאינו כן דעת כל האחרונים אלא אף בס"ס אין מוציאין והפוסקים עצמן שפסקו כן חזרו בו ומ"ש עוד בב"ש בשם הט"ז אם נתן ממרני כנהוג במדינת פולין דאין כותבין כלל מי הוא המלוה צריך לשלם משום דמיד שיצא הממרא מתחת ידו הוא חייב לשלם למי שמוציאו וכן הדין פה מיץ אם כותבין כתב חילוף שקורין בלשון צרפת אפורטער מ"מ יכול להשביע אותו או הלוקח שלא לקח ממנו הכתב אחר מות אשתו דאז כבר נפטר חמיו ממנו אבל כתב חילוף על אורדר שנזכר שם הלוה אפילו מכרו לאחר אין יכול לגבות דלא עדיף מגברא דאתי מחמתו וכן עשינו כמה פעמים הלכה למעשה בב"ד היפה ועל השלישית במתנת נדוניא המקום נ"ל פשוט וא"צ לפנים דאין בטענת היורשים כלום דהא דבעינן ע"מ שתהנה בתו היינו דוקא במטלטלין דלא זכה בה הבעל מעולם אבל בקרקע שזכה בו בגופו מיד שעשה שטר לקנין מתנה כי הקרקע נקנה בכסף ובשטר ובחזקה מיד שנתן לו השטר קנה גופו מהיום וזכה בפירות לאחר מיתה ויכול למכור לאחרים מיד באופן זה ולא דמי לשט"ח שג"כ יוכל למכור מ"מ אין גוף השט"ח נמכר ומה"ט מבואר בח"מ סימן ס"ו דשט"ח שמכרו וחזרו ומחלו מחל משא"כ כאן כבר יש לבתו הנאה שיוכל הבעל למכור המקום וזה הנאתה וכל זה משמע ומבואר במרדכי ריש פ' יש נוחלין ע"ש ובא"ה סימן צ' כנ"ל הקטן יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה