אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא חושן משפט › סימן ט

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

חושן משפט · סימן ט

סימן ח

שאלה

אם עשה שליח במטלטלין למכור. והשליח מכר המטלטלין אגב קרקע של עצמו אם מהני. דאפשר לומר דכיון דאין המשלח מצי למכור אגב קרקעות אלו דאינן שלו ולא מועיל השליחות, דהוי כמו כל מידי דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי לשויא:

תשובה

לכאורה איכא למפשט מהא. דאומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קידושיך ופי' הרא"ש דהטעם הוא משום שליחות. והא כיון דהמעות הוי באמת של האשה. וא"כ אם האב בעצמו קיבל המעות שלא לזכות בהן רק ליתן לבתו ג"כ לא הוי מהני רק מטעם ערב. וא"כ באומר לבתו צאי וקבלי כו' דנא מהני לשיטת הרא"ש מטעם ערב כיון שלא דיבר עמו אמאי יהא מועיל מטעם שליחות. נימא דכל מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי לשויא. אך י"ל משים דהנה בלא"ה קשה לפמ"ש הרא"ש דהוי כמו דיש שליחות לקטנה לזכותה וקשה הא גבי קידושי כסף הא לא חזרה שליחות אצל הבעל אך י"ל דבאמת גם להרא"ש הוי הטעם מכח ערב. אך דקשה ליה דהא לא דיבר עמו וכקו' התוס' והרא"ש. וע"ז פי' הרא"ש מטעם שליחות וא"כ לפ"ז נ"ק דהא לא דיבר עמו. דהא כיון דנעשית שליח של האב לענין זה לצוות ליתן לה והוי כדיבר עמו. ואזי שפיר הוי דין ערב. דהא כתב הט"ז בא"ע סימן כ"ט דאם אמרה תן מנה לפלוני והמקדש אמר כשאני נותן לפלוני הרי את מקודשת ני מקודשת מדין ערב. אע"פ שלא אמר אח"כ לאחר שנתן הרי את מקודשת לי. וא"כ בכאן נמי הוי. דתו אינה צריכה להיות שליח רק לענין זה שמצוה האב להיות מקודשת בזה שתקבל הכסף ואח"כ לא נעשית שליח בשעה שזכתה לעצמה. דכיון דאמר הבעל הן דרוצה לקדשה בקבלתה קודם הנתינה והוי נעשית האשה שליח לענין הצווי ליתן לה והוי כמו דיבר עמו. ואח"כ בשעה שנתן לה לא הוי כלל שליח רק כמו שצוה ליתן לאדם אחר ומהני מטעם ערב:

ובאמת עוד יש לפשוט מהא דאיתא בב"מ בעובדא דר"ג וזקנים מטלטלי אגב מקרקע הקנה להם לר"י ולר"ע אע"ג דהקרקע הוי רק לר"ע מ"מ זכו עניים בהמעשר אע"ג דהקרקע לא קנו הם הרי דמהני אגב קרקע של השליח. אך אפ"ל דיד גבאי עניים הוי עדיף. ויע"ש בב"ק דף ל"ו ע"כ דאיתא דאמר ר"י אנו יד עניים אנן ומהני מעמד שלשתן ליד הגבאי:

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה