אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא חושן משפט › סימן ו

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

חושן משפט · סימן ו

סימן ה

טור סימן ס"ו. כתב הבעה"ת אחריות טעות סופר בשטר שאם נמצא שאינו שלו צריך לשלם כולו כו' וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו', וכתב הב"י דנראה כאילו בא לחלוק ובאמת לא מוכח מידי דחולק. ונראה לתרץ דהנה לכאורה קשה הא כ' הב"י דבעינן מסירת השטר מקודם ואח"כ כתיבת קנה וכל שעבודיה, וא"כ גבי מכירת שטר כשנמצא שאינו שלו קשה קושית הש"ס (א) הא לא ניתן ליכתב [ואמאי גובה כולו] וא"ל כתירוץ הש"ס ניחא ליה דליקום בהימנותא. וכ' התוס' ב"מ דף ט"ז דמהני כאילו אמר לכשאקחנה קנוי' לך. ובשטר לא מהני זאת. אע"ג דסמכה דעתיה דהא הוי כאילו לא מסר השטר מקודם שבא לידי קנייה. דהיינו שטר קנה לך שעבודא קודם שמסר השטר דהכא בשעת מעשה שכתב עדיין לא נקנה. א"כ הוי כמו שכתב קודם שמסר השטר כמבואר בב"י דהטעם להנ"י הוא משום דבעינן בשעת כתיבת קנה לך יהא נקנה השטר. א"כ הוי שטר שלא ניתן ליכתב. וא"כ אמאי גובה כולו. לא מבעיא לשיטת הרשב"א דס"ל בדבר שלב"ל דבעינן דיהא השטר קיים בשעת מעשה שיבוא לעולם. בודאי קשה (ב) אלא אפילו לשיטת התוס' דס"ל דלא בעינן דיהא השטר קיים. מ"מ בודאי עיקר הקנין הוא בשעת מעשה שיבוא לעולם, והא ראייה שיכול לחזור כמ"ש הפ"י. וצריך לומר כיון דאיכא שטר הוי כאומר חייב אני לך מנה בשטר. דיכול להתחייב עצמו דאין משטה. וכ"כ הפ"י הטעם כה"ג גבי עדיו בחתומיו זכין לו ע"ש. אך עיקר זו הסברא דלא ניתן ליכתב הוא רק לענין משועבדים (ג):

אך הא הרא"ש כ' דטרף אם נמצא שאינו שלו ממשועבדים. א"כ ע"כ צ"ל דהפי' הוא בש"ס כך. דבאמת לענין גוף הקרן ל"ק (ד) דהא אמר רב המוכר שדה בעדים גובה ממשועבדים. אלא דקושית הש"ס דנהי דאמרינן לענין שבח ג"כ ט"ס הוא הפי' כמ"ש הנ"י דמן הסתם התנה כך. אבל במה אישתעביד יותר מכדי מעותיו כיון דאין לו דין שטר ואמאי גובה עכ"פ מבני חורין. אבל ממשועבדים ל"ק אשבח. דהא באמת הא דאין גובה מע"פ ממשועבדים הוא מפני תיקון העולם. ושפיר קתני מפני תיקון העולם. א"נ לפי' התוס' אהנך משועבדים לאחר שבאו לעולם ושפיר אית להו קלא כמ"ש הפ"י מהא דאמר רב המוכר שדהו דאית ליה קלא, ואפשר דגם בשעת מעשה אי"ל קלא נמי אשבח הא דהתנה עם המוכר, וא"כ כיון דהקושיא קאי אב"ח א"כ גבי שטר דלא שייך תירוץ הש"ס ע"פ הנ"י אין גובה רק כדי מעותיו שנתן ולא יותר. וא"כ שפיר פליג הרא"ש על בעל התרומות:

ועוד כפי מ"ש הב"ש בסי' ל"ח גבי ע"מ שתחזור לי, דכיון דאי אפשר לקנות בהך שטרא אם לא שתחזיר השטר לגזלן דהא בעי כתיבה ומסירה. ומסירה לאחר הכתיבה לא מהני. וא"כ לא קנה למפרע ולא מהני מעכשיו כלום. ואפילו אם הוא רוצה להיות קונה בעצמו בשביל הגזלן מטעם זכייה מ"מ הוי כאילו החזיר כיון שהוא קונה בשביל הגזלן ואין אדם מקנה דבר שלב"ל. כי אם בשעה שיבוא לידו יכול לקנות המוכר לעצמו כמו דכתבו התוס' בב"ב. ועוד לפי דעת התוס' בב"ב בעינן מסירה מיד ליד בשטרות, והרא"ש כ' כן כדברי התוס'. ובעל התרומות שכתב או שמכר מקודם לאחר. בלא"ה קשה אפילו אם נאמר דיש לו קנין אחר כגון אגב או חליפין שסובר הבעה"ת דמהני וכי נקנה להלוקח שהגזלן הוי שליח. מ"מ איהו לא בעי כתיבה ומסירה והלוקח בעי כתיבה כמ"ש הש"ך דאם מכר הלוקח למוכר א"צ כתיבה. ובאמת להרא"ש אין מועיל שום דבר רק כתיבה ומסירה:

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה