שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אורח חיים · סימן כד
והנה הרב המגיד כתב הטעם של הרמב"ם דבעינן מעכשיו אפילו בהגיע הזמן קודם פסח בשביל אסמכתא. וקשה לפי חד תירוץ בהלכות מכירה ס"ל להרמב"ם דדבר שבידו לא הוי אסמכתא אפילו בנא מעכשיו יו והנה שם הקשה (ה) מן קרקע דהוי מוחזק ובעי מעכשיו ותירץ דמאן לימא דלוקח אוכל פירות דילמא מוכר [ולא הוי מוחזק] ועוד תירץ דגרע משום דירד בתורת משכון עיי"ש עכ"פ לפי תירוץ הראשון קשה מכאן. אך י"ל דמ"ה בעינן מעכשיו דהנה קי"ל במס' כתובות דף פ"ב דאם אמר בסודר לאחר ל' יום לא קנה דאהדרא סודרא למרי' וא"כ במאי יקנה הא"י אח"כ במשיכה הא הדרא למרי' ובחצר הא חצר מטעם שליחות ואין שליחות לא"י ולא מהני חצר ובא לידו [אח"כ ליכא לאוקמי דקנה מטעם הגבהה] דהא סתמא קתני אפילו לא הוגבה אח"כ. ועוד דאפי' אם הוגבה אח"כ לא מהני דאם הוגבה וסבור שהוא שלו לא קנה וכמו דהדין בעודר בנכסי הגר וסבור דהוא שלו לא קנה ובכאן לאתר הזמן אם הוגבה לא מהני דסבור הא"י דקונה מקודם. ורק בכסף והנה התוס' ביבמות דף צ"ג כתבו בכסף אמאי לא אמרינן אהדרא סודרא. ותירצו דבשלמא (בכסף) א"כ יצרך להחזיר הכסף. ובא"י הפק"ה שרי וא"כ מן כתורה אין צריך להחזיר ומה לי דהלוה לפרוע במעות או בחפץ דהלוה לו דבזמן יפרע לו או מעות או חפץ וא"כ מ"ה בעינן מעכשיו דהוי הקניין מיד ואין הטעם משום אסמכתא כמ"ש הה"מ:
ובזה מה דהקשה הרב המגיד על הראב"ד. אמאי לא מוקי בש"ס בלא מעכשיו. והזמ"פ הוי מקודם הפסח. די"ל באמת הוי פלוגתא (ו) לחד מ"ד הוי לישראל בכסף ולא"י במשיכה וכמו דאמר אמימר. וא"כ לא שייך בלא מעכשיו. דהוי משיכה אהדרא למרי' וכדלעיל. ולכסף הוי להך מ"ד לא קנה. ומשא"כ לפסק הלכה פסק הרמב"ם דלכותי או בכסף או במשיכה וקנה בכסף דלא ס"ל לפסק הלכה כמו אמימר מדלישראל בחדא. לכותי נמי בחדא יע"ש בפסקים (ז). בזה פליגי הרמב"ם והראב"ד מאי דהוי דעות היכא דה"ל קנין רק מדרבנן דהיינו מעמד שלשתן או יאוש מדרבנן או שאר קנין מדרבנן אם קנה מן התורה המקדש האשה בו. וא"כ הרמב"ם ס"ל דלא קנה מן התורה. ומש"ה בעינן דוקא מעכשיו דלא יהא עובר מן התורה בב"י וב"י. והראב"ד ס"ל דקונה אפילו מה"ת כיון דהוי מדרבנן קנין ומש"ה לא בעי מעכשיו. ומתורץ ג"כ הראב"ד. ועוד אפ"ל דלענין קידושי אשה כיון דהרמב"ם כתב סתם דהמקדש במשכון מקודשת ולא חילק בין משכון כותי (ח):
והנה י"ל כמו דס"ל במוחזק פליגי אביי ורבא או באפותיקי מפורש וכמו דאיתא בש"ע ח"מ שני דעות בסימן ק"ג באפותיקי מפורש או במוחזקת. ואם כן קודם דידע מהרהינו. הוי מוקי באפותיקי מפורש י"ל דזהו שיטת הרמב"ם כעיטור וכהך סברא דבאפותיקי ג"כ מהני:
ולקדושי אשה ל"ק דיהא נ"מ בין משכון ישראל למשכון כותי. דהרמ"א כתב בסימן כ"ח באה"ע דבגזל כותי אם קידש אשה בל"ה מקודשת וכתב הב"ש דלאשה הוי כמו עושק דבהיתרא אתי לידה וא"כ אפילו בלא מעכשיו קנה ומקודשת: