שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אבן העזר · סימן לא
[תשובת שאלה להגאון הקדוש בעל סידורו של שבת זצ"ל
בגט שנכתב שם אבא באל"ף לבסוף:
ב"ה יום ה' שושן פורים תקנ"א לפ"ק טיסמניץ. שלום לכבוד אהובי ידידי וחביבי ה"ה הרב המאור הגדול המפורסם המופלג חסידא ופרישא נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מו"ה חיים נ"י אב"ד ור"מ דק"ק טשערניוויץ והגליל יצ"ו:
הגיעוני אמרותיו על הפאסט שכתב אלי נידון הגט ונברר הספק שבו. דלכאורה יש לפסלו מחמת דהוי כאילו ידוע שחתם בה"א כיון שיוצא משם אברהם ובגט נכתב באלף והוי שינוי שם. אמנם דהמשמעות מכל הפוסקים. ששם אבה אינו יוצא כלל משם אברהם, דאל"כ הוו צריכין לכתוב זה דמתקרי אף דכל קיצור השם אין צריכים לכתוב. כאן היו צריכין לכתבו כיון דאיכא עוד שם אבא שם בפני עצמו, כמו היכי דהוי לשני שמות קיצור שם אחד צריכין לכתוב קיצור השם וטעמא הוי כיון דיש לקיצור שם שלו שם אחר בלשון הקודש. אם לא יכתבו רק השם הקודש יאמרו דלאו זה הוא המגרש, ה"נ כיון דעוד יש אבא בפני עצמו אם לא יכתבו רק אברהם יאמרו דאינו זה, וגם מוכח מהא דמבואר בשו"ע (ש) דאין צריכין לכתוב הכינוי אבלי רק אברהם. ואם נאמר דיש עוד כינוי לאברהם אבה היו צריכין לכתוב, דהיכי דיש לשם אחד שני כנוים צריכין לכתוב הכנוי, ומזה מוכח דשם אבה אינו יוצא מאברהם. ובאמת על הראי' השניי' יש להשיב ולחלק:
וא"כ בכאן דשם הלידה היה אברהם והיו קורין אותו אבא. מי יאמר דהיה אבא כנוי על אברהם רק שהיה קורין אותו בשם אחר. והוה כרובא קורין לה שרה ופורתא מרים וקי"ל שכותבין שם העיקר שרה ומתקריא מרים. ובכאן הוי ג"כ הכי ולעולם דהמתקרי היה אבא באל"ף. ובכאן עיקר השם היה אברהם דכך קורין אותו לתורה וגם היה חותם כך. ועוד דלדעת רמ"א הוי שם הקודש עיקר:
והא דכתבו דמתקרי. ואם הוא שם אחר כמו פורתא מרים היה ראוי לכתוב המכונה זה אינו קפישא כל כך דבדיעבד כשר אם כתב דמתקרי על כנוי:
ואף אם נאמר כדבריו שכל זמן שנוכל לומר דהוי שם היוצא לא תלינין שהוא שם אחר. מ"מ עיקר טעמא בב"ש דפסול דיאמרו שזה הוא איש אחר. והכא מהיכי תיתי יאמרו העולם דהוי שם היוצא וראוי לכתוב בה"א העולם יאמרו שזה הוא שם בפני עצמו שקורין אותו אבא באל"ף כמו פורתא מרים. וכל זה כתבתי בדיעבד אך אם ישנו הבעל יכתבו גט אחר. הנלפענ"ד כתבתי: