שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אבן העזר · סימן כו
השאלה מובן מתוך התשובה
נ"ל דבזמן שפיר יכול לתקן. (א) אם אינו נוגע לאות אפילו לאחר החתימה. דהא באמת אם תיקן אחר החתימה עפ"י צווי הבעל דפסול זה לא שייך למיפסל רק משום דהוי החתימה בפסול (ב). ע"ז באמת קשה הא עדי חתימה אינם עיקר רק עדי מסירה. וא"ל דהא הוי מודה ר"א במזויף מתוכו. עדיין קשה דהפי' דסמכינן עלי' כמ"ש הרשב"א וכיון דהוי רק פסולא מדרבנן. וא"כ אם האשה מודה ואמרה דבאמת עדי חתימה כשחתמו עדיין לא תיקן. וטענה דתיקנו אח"כ. וכיון דהוי רק מדרבנן ע"א נאמן בדרבנן, ואפילו אשה עצמה נאמנת. וא"כ אין מהצורך לסמוך על העדי חתימה דהא בע"ד בעצמו נאמן גבי חשש דהוי רק מדרבנן. ובפרט דהשליח או הסופר מידק דייק דגירש ברצונו ותו ליכא למיחש ללעז בעלמא:
והנה עוד לכאורה קשה לפמ"ש הב"י (ג) דזמן מיקרי תורף כיון דחכמים תיקנו דצריך זמן והוי כמו תורף. וא"כ קשה לפמ"ש הרמב"ם (ד) דגט שכתב עבד פסול דבעינן שליחות, ולפמ"ש הרשב"א דכיון דצריך עדי חתימה א"כ הוי כמו תורף, וא"כ קשה גבי קרא אמאי עבד כשר (ה), אך צ"ל דכיון דבאמת גבי גט מקושר יכול לעשותו פשוט וא"כ לא מיקרי תורף הגט דכיון דבידו לגרש בפשוט, או י"ל משום דאין נ"מ בגט שנעשה כן, רק דחכמים כן גזרו [משום כולכם] משא"כ לענין זמן כיון דיש נ"מ דעל ידו ידעינן אימת מתגרשת וא"כ [גבי תיקון] בלא"ה ידעינן [כדלעיל] רק דחכמים גזרו וא"כ אינו כדין תורף ולא פסול שלא לשמה:
וא"כ לפי מה דאיתא בחו"מ (ו) גבי מלאוהו בקרובים, דרשאי אפילו בלא ידיעת הלוה למחר וליומא אוחרי (ז) וכמו דאיתא לעניין מוקדם דרשאי לתקן בלא ידיעת הלוה למחר וליומא אוחרי (ח) וכן לענין רבית (ט) דבשלמא היכא דליכא כלל זמן שפיר צריך דעת הבעל משום דצריך לשמו. אבל היכא דבא לתקן שלא יהא מוקדם ולא יהא זיוף אין צריך לשמו. ואין צריך דעת הבעל ואפילו לאותן דעות דפסקו בחו"מ שם דצריך לתקן דוקא בהך יומא מ"מ כתב הש"ך שם דמודים דמן הסתם נתן רשות אפילו בלא מצות הלוה. וא"כ ה"נ כן. וא"כ בנ"ד יש לתקן:
ונידון השם געציל עדיף טפי משינוי. ולעניין לין לא איכפת ליה ועדיף ג"כ משינוי ואך כמדומה שכתב ג"כ באותו איגרת מגט פטורין. ע"ז אין אני פוסק לע"ע. ונידון המסדר הגט אם לא היה עם הארץ. ע"ז יוכל לשאול: