שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אבן העזר · סימן כג
מאי דמסתפק המל"מ בהלכות גירושין פ"ח דין י' וז"ל ונסתפקתי בנותן גט על תנאי אלא שהתנה שני תנאים שבהתקיים אחד מהם יהיה גט כגון האומר ע"מ שתתני לי מאתיים זוז או שלא תשתה יין לעולם ואם תתן לו מאתיים זוז תהא מותרת לשתות יין ולא תהא אגידא בו מהו עיי"ש:
ונ"ל להוכיח מגיטין (א) דאיבעיא להו חוץ מירושתך. ולכאורה קשה אי אמרינן בע"מ [שתנשאי לפלוני] נמי פליגי כמו דעת הרמב"ן. א"כ קשה הא הוי חוץ מירושתך דאם מתה מקודם שנשאת לאחר הוא יורשה דהא אי אפשר לקיים התנאי ונמצא דהוי כאילו הותנה באם שתנשא לפלוני ועד שתנשא לא להוי גט אפילו באמת נשאת לא יהא אמרינן אגלאי מילתא למפרע ובאמת כוונתו דוקא במעכשיו. א"ו דהא עיקר הטעם כר"א בן עזריה כריתות דבר הכורת בינה לבינו דלא ליהוי כלל מילי דאישות. והכא לא הוי אגיד כיון דאם ישאנה אותו פלוני מיד אין יורש אותה (ב) ול"ד לחוץ מפלוני (ג) דהתם הטעם מקרא ויצאה והיתה כמו דאיתא שם. ואין הטעם מדברי כריתות. ועוד בודאי הוי שיור מיד, דמעכב לינשא לאותו פלוני:
אך אם כן קשה אם תנשא באמת לאדם אחר גבי חוץ [מירושתך] בודאי בלא"ה אין יורש אותה כמו דהדין נותן באומר חוץ לפלוני ונשאת לאחר כו' דמותרת לאותו פלוני (ד) וצ"ל דשאני התם דביה ליכא שיור כלל, משא"כ הכא דביה נמי איכא שיור, ומ"ה מתורץ קושית התוס' בדף פ"ב ע"ב בד"ה כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם וז"ל תימה לרבינו יצחק כשבא שמעון וקדשה סתם אמאי לא פקע אישות דראובן מ"ש מהרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני ונשאת לאחר ומת דפקע אישות ראשון ומותרת לזה שנאסרה עליו ולהנ"ל ניחא דכי אמרינן דפקע היינו דוקא היכי דהיכי דלזה שקידש לא הוי שיור משא"כ גבי חוץ מירושתך דלזה שקידש נמי הוי שיור לענין ירושה וא"כ התם נמי איכא שיור לאותו שקידש דהא התם נמי אסור באמת ג"כ לבעול שמעון מחמת אישות דראובן לעלמא כמו שכתב בס' הארבע שיטות (ה):
והספק שנסתפק המל"מ בהל' גירושין פרק ששי דין ג' וז"ל ואני מסתפק כפי זה בתנאים דעלמא היכי לידיינו דייני כגון באומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שתעשה דבר פלוני. מי אמרינן שיכול לגרש בתוך הזמן מלא ימנע דאם לא תתקיים התנאי אין כאן קידושין ואם תתקיים אגלאי מילתא למפרע שהיתה מקודשת משעה ראשונה. א"ד ע"כ לא קאמרי רבינו והרשב"א דיכולין לגרש בתוך הזמן אלא דוקא בתנאי דממילא אבל בתנאי שהם בקום ועשה לא:
ובאמת לכאורה פשוט מוכח מהא דקאמרי הש"ס (ו) בידו לגרשה כגון בתנאי ע"מ שתנשאי לפלוני [ונשאת לאחר אפשר דמנסבא היום ומגרשה למחר] א"כ משמע דהוי גט אע"ג דבידה שלא יהא נשאת לפלוני ונמצא דלא נהוי קידושין למפרע א"ו דיכולין לגרש:
ולכאורה לפי דעת הרמב"ם דפסק גבי ע"מ שלא תנשאי לפלוני לעולם אין זה כריתות (ז) א"כ גבי ע"מ שתנשאי לפלוני נמי אי יש לו אח לאותו פלוני אין גירושין דממה נפשך [אסורה לעולם להאח] אי יקדש לו מקודם להאח נמצא דאם אמרינן דהוי קידושין נמצא דהוי למאן שתנשאי לפלוני אשת אח ולא תפסי קידושין, ואי אח"כ נמי הוי אשת אח: