אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא אבן העזר › סימן טו

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

אבן העזר · סימן טו

סימן יד

על דבר השאלה. שעד אחד העיד על איש אחד שמת ואמר שמו ושם אביו ושם עירו ועוד סימנים אחרים. מקום עירו היכן הוא סמוך ונראה. ועוד הוסיף ואמר שם בתו ושם אשתו. אך שהי' שינוי בשם אשתו. כאשר מבואר הכל. בהגב"ע שת"י המוכ"ז. תשובה

(א) ונלע"ד ברור. דהאשה מותרת להנשא. וראיה לזה מהא דאיתא בגיטין פרק המגרש דף פ' ע"א תוס' ד"ה ושם עירו כו'. דפסקו שם ר"י ור"ת דאם שינה דבר שאין צריך לכתוב. דאין הגט נפסל בכך. והביאו ראיה מהא דאיתא בכתובות סוגיא דאין מעלין משטרות ליוחסין. דעדים לאו אכולי מלתא קא מסהדי וניהו דהכא בנידון דידן אין להתיר מכח זה. ובשלמא התם ידעינן בודאי שזה הוא הבעל שגירש אשתו אלא שאפשר לפוסלו מכח שינוי שם העיר. לזה הוכיחו שם שאין השינוי פוסל בדבר שאין צריך אבל הכא דאיכא שינוי בשם אשתו יש לחוש שאין זה בעלה:

(ב) אך נראה ברור דע"כ אין זה חשש כלל. דהנה התוס' גיטין ד"כ ע"א ד"ה הא בעינן כו' דבלא כתבו כלל לר"מ פסול מדאורייתא דבעינן שיהא מוכח מתוכו כו' עיי"ש. וא"כ לכאורה תקשי קושית התו' דשם גבי שינה שם עירו. דשם ליכא לשנויא כמ"ש התוס' דלאו בשינוי ממש איירי דהא הש"ס פריך אהא דכתב במזרח והי' במערב היינו כו'. שם עירו כו' אלמא דגם בשינוי ממש איירי. דשינה שם עירו ממש והתוס' ג"כ כתבו. דאמאי לא מוקי גם בשינוי מקום עמידתו, והא כתב במזרח בשינוי ממש איירי. והא דכתבו התוס' דשינוי שם עירו לאו שינוי ממש. זה כתבו הא ס' דלהוי דומיא דשינה שמו. וא"כ לפי"ז בשינה שם מקום הלידה אמאי כשר נהי דהוי דבר שאין צריך מכ"מ אם יבא גט זה לפנינו אינו מוכח מן הגט. אם זה הוא הבעל. כיון דבאמת שם מקום הלידה של זה הבעל. אינו כך כמו שכתוב בגט. ניחוש שמא אחר הוא ואפילו דנתברר אח"כ עפ"י עדים או עפ"י הבעל שאין זה אחר מ"מ היה לנו לפסול כיון שאינו מוכח מתוכו. ועוד דהא ר"ת שם מביא ראי' מהא דר"ה ור"ח דאין מעלין משטרות ליוחסין דגם בשטרות הוא כן ע"ש. ור"ה הא סבירא ליה בגיטין דף פ"ו ע"ב דהלכה כר"מ בשטרות (א) דבעינן מוכח מתוכו וא"כ אמאי הוי השטר כשר. אלא ע"כ צ"ל כדאמרן. כיון דלא מוחזק לן אחר ששמו כן. אפילו בלא הגדת עדים אנן אמרינן דזה הוא הבעל עצמו שגירש, ואפילו החולקים על ר"י ור"ת ס"ל דאינו פסול רק מדרבנן. ולפי הנ"ל הי' לנו לפסול לר"מ מדאורייתא אלא ודאי כדאמרן וכדאיתא בגיטין דף י"ז ע"ב ברש"י ז"ל ד"ה אהני. דלכתחלה לא תנשא וכו' לא כתבו כו' ולא חתמי עלי' סהדי עיי"ש. וא"כ בנידון דידן נמי. כיון דלא ידעינן איש אחר בסימנין כמו אלו היינו שם הבעל ושם אביו ושם עירו ודאי דמותרת להנשא:

וזה ברור דאין לאוסרה מחמת שהעד מוכחש מעצמו. כיון דאין הכחשה אלא בדבר שא"צ לגופו של עדות והוי כמו הכחשה בבדיקות. דלאו אורחא למידק בהכי:

(ג) ואין להרשות לפי מה שכתבתי לעיל א"כ בשינה מקום דירה דנראה מדברי ר"י ור"ת והרא"ש דאינו פסול רק מדרבנן וכן להחולקים על סברת ר"ת בשינה מקום לידה, דסבירא להו דפסול רק משום לעז, ואם נשאת לא תצא. וקשה אמאי, הא כיון דהוי צורך הגט דהא אם שינה פסול. א"כ אכולה מילתא קא מסהדי, ואין זה מוכח מתוכו. וא"כ לר"מ יש לו לפסול מדאורייתא כקושיית התוס' דף כ'. דזה אינו. דהנה הרשד"ם חלק אהע"ז סימן ט' נסתפק עדות שאינו מעלה ולא מוריד באותו שעה אי מיקרי עדות. ועפי"ז אתי שפיר דכיון דמדאורייתא בשינוי מקום לא מעלה ולא מוריד הוי שפיר מוכח מתוכו דלענין זה מה ששינו מקום לא הוי הגדה כלל:

(ד) ועפ"י דברינו מיושב קושיית הפנ"י בגיטין בסוגיא דשוירי שהקשה לפי הפוסקים שחלקו בנכתב שם העיר בגט דאין לחוש לשיירות מצויות כו' והובא בהגהת רמ"א סי' קל"ב ע"ש. א"כ האי דרמי אהדדי מתני' דבבא מציעא ומתניתין דגיטין הוי מצי לשנוי' הא דהזכיר שם העיר כו' עיי"ש. דהנה בכתובות בסוגיא הנ"ל הקשו התוס' בד"ה אמנה שבשטר כו' וא"ת ואי לאו אכולה מילתא קא מסהדי א"כ הא דתנן שני יב"ש כו' יכתבו כהן. ומאי מועיל כו' וי"ל דהיכי דהוחזקו ודאי אכולה מילתא קא מסהדי כו' עיי"ש. והשתא א"ש דע"כ קו' הפנ"י היינו בלא הוחזקו. וא"כ מה מועיל שהוזכר שם העיר הא בלא הוחזקו לא הוי סימן כלל, כמו סימן כהן דלא הוי סימן בלא הוחזקו. כיון דאינן צריכין לידע לאו אכולה מלתא קא מסהדי כקושי' התוס'. וה"ה בסימן העיר דאינו מועיל:

(ה) אלא דלכאורה תיקשי הא באמת אם שינה המקום פסול מדרבנן. א"כ הוי צורך להגט וא"כ ודאי דקדקו לידע. אבל יש לומר דהסוגיא דגיטין ס"ל דהחשש דשני יב"ש אפילו בלא הוחזקו הוי מדאורייתא והיינו בנפל. דבלא נפל ע"כ דלא חיישינן דאל"כ לר"מ יפסלו כל הגיטין דלא משכחת שום גט שיהא מוכח מתוכו. וכמו שכתב ר"י בגיטין דף כ"ד ע"ב תוס' ד"ה בעדי מסירה כו'. ואור"י דדוקא בנמצא כו' ע"ש. והשתא לפי"ז תו לא הוי סימן כלל. מה שהזכיר בתוך הגט שם המקום דהא בשעת הכתיבה היה הגדה שלהם בענין המקום. לא מעלה ולא מוריד, דלענין חשש שני יב"ש לא הוי חיישינן כלל בלא הוחזקו ולענין שינוי נמי ליכא פסול מדאורייתא וא"כ הגדה שלהם בענין זה. אינון מועיל כלל. וא"כ השתא דנפל דנולד החשש של שני יב"ש דאי דפסול מדאורייתא. וא"ש רומיא דהש"ס אהדדי אבל הפוסקים הנ"ל דחלקו בין הזכיר שם העיר דאין לחוש כו' היינו לפי האמת דס"ל דהחשש משני יב"ש אינו אלא מדרבנן כרבא בשילהי יבמות וכמ"ש הפנ"י דלכאורה רב אשי פליג עליו וסבירא ליה דהחשש הוי דאורייתא ונהי דהפ"י מתרץ אליבא דרב אשי היינו שלא תיקשי אליבא דהלכתא. משא"כ סוגיא דגיטין י"ל דסבירא ליה דהוי דאורייתא וא"כ לדידן דס"ל דהחשש הוי רק מדרבנן שפיר הוי מקום סימן כיון דגם בשעת הכתיבה הי' מועיל הגדה שלהם מדרבנן (ב) וא"כ שפיר השתא דנפל ונתחדש חשש דב' יוב"ש מ"מ כיון דהחשש אינו אלא מדרבנן. והגדה שלהם הועיל מדרבנן הוי סימן.

(ו) ובזה נתיישב קושיית הש"ך בחו"מ סי' מ"ט ס"ק ט"ו שהקשה לדברי התוס' שפירשו דלאו אכולה מלתא קא מסהדי היינו דהעדים לא דקדקו לראות כו' א"כ אמאי לא אבעי' להש"ס אי מעלין משטרות לתרומה כו' עיי"ש, וע"פ מה שכ' לק"מ, דמצינו למימר דזה ודאי לא אמרינן דהעדים לא דקדקו כלל לכתוב כהן, ולא היה כוונתם לכתוב כהן אלא דהכי קא מבעיא ליה, אי נימא אכולה מלתא קא מסהדי, וא"כ מועיל הגדה שלהם בשעת מעשה והוי שפיר עדות לענין יוחסין, או דילמא אמנה שבשטר לחוד קא מסהדי, וא"כ הא דכתבו כהן, לא הועיל הגדה שלהם כלל, דהא לא הוחזקו שני יב"ש, וא"כ לענין הלואה אינו מעלה ואינו מוריד וממילא לא הוי הגדה כלל בזה שכתבו שהוא כהן, ומש"ה לא הוי עדות כלל לענין יוחסין, משא"כ בהוחזקו, וכל זה היינו לענין יוחסין דצריך עדות נסתפק ליה להש"ס שפיר, משא"כ לענין תרומה דאין צריך לעדות כלל, דהא אפי' מסל"ת מהני [כתובות כ"ו] ודאי דמעלין משטרות לתרומה:

(ז) ובזה יש ליישב ג"כ קושית הב"ש סי' קלב [ס"ק ד] שהקשה על הגהת רמ"א שהביא בשם תשובת הרא"ש, דלא חיישינין לשני שוירי אף בשיירות מצויות כו' (ג) לדידן דקי"ל דגם בחדא לריעותא אין מחזירין, חיישינן נמי לשני שוירי, ע"ש, ולענ"ד א"ש, דהנה הטעם דחיישינן בשני יב"ש באסורא טפי מבממונא, היינו משום דהוי חזקת איסור, יעו"ש בפ"י: הגה"ה

והנה התוס' הקשו בב"מ (ד) דהא אנן קיי"ל דהולכין באיסור אחר הרוב, ואין הולכין בממון אחר הרוב (ה) והנה איתא בתוס' דהיכי דאיכא סמוך מעוטא לחזקה שפיר חיישינן למעוטא, (עיין תוס' בכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלב) וא"כ שפיר חיישינן היכי דאיתחזק איסורא לשני יב"ש. ע"כ ההג"ה מהמחבר זצ"ל:

*) והנה לפי"ז נראה לומר דאין צריך כלל עדות בענין שם המקום אלא אפי' ע"א מהימן, דהגם דאין ע"א נאמן היכי דאיתחזק איסורא, מ"מ הכא דעיקר הספק נתחדש לנו מחמת חזקת א"א, ובלא החזקה לא היה לנו שום ספק כלל, וא"כ הוי כמו ספק השקול, דלא איתחזיק לא אסורא ולא התירא, דע"א נאמן, וא"כ אע"ג דלא הוי הגדה לא גרע מע"א, דאפי' קרוב נאמן, כמ"ש לעיל גבי תרומה. ועפ"י הצעה זו נראה, דבשלמא לפי סוגיית הש"ס, שפיר חיישינן לשני שוירי, דעיקר הטעם דלא הוי לן למיחוש לשני שוירי היינו משום דהוי כעין ס"ס, דניחוש לב' שוירי, ולב' יוב"ש, והוי כמו רובא, והנה כבר כתבנו לעיל, כיון דבשעת מעשה לא היה מעלה ולא מוריד, לא הוי הגדה כלל, ואמרינן דילמא מעולם לא נכתב כלל בשוירי, אלא דאפשר להאמינו מטעם ע"א, משום דהוי ס' השקול וא"כ הספק השני נולד מחמת ס' הראשון, ולא הוי רק ספק אחד. ומש"ה חיישינן לשני שוירי, משא"כ לדידן דס"ל דחשש דשני יב"ש הוי מדרבנן כמ"ש לעיל, ומדרבנן חשובה הגדה, דהא שינה פסול, וא"כ אפילו בלא ספק הראשון מהמנינן ליה דנכתב שוירי, והוי שפיר כעין ס"ם, ולא חיישינן לב' שוירי:

וא"ל מנליה להש"ע דרבה לא חייש לב' שוירי, משום דשיירות מצויות בלא הוחזקו לא חיישינן, דלמא גם רבה ס"ל דהחשש לא הוי רק מדרבנן, מש"ה לא חייש לב"ש, וא"ל דא"כ אמאי לא מוקי רבה דנכתב שם העיר בגט, די"ל כמ"ש התוס' על קושיתם, דאמאי לא מוקי רבה אידי ואידי בשיירות מצויות וכאן בהוחזקו וכאן בלא הוחזקו. דרבה רוצה להשמיענו ב' דינים יע"ש, דזה אינו, די"ל כמ"ש תוס' גיטין ד' פ' ע"א ד"ה כי כו' דבשאר שטרות אם כתב שילי והיני כשר, וא"כ לא הוי הגדה אפילו מדרבנן, וא"כ שפיר יש לחוש דלמא משקר מה דכתב שוירי (ו) א"ו דבלא הוחזקו אף בשיירות מצויות לא חייש רבה לב' יוסף בן שמעון אפילו לא נכתב כלל שם העיר ופשט שפיר דבעינן דווקא תרווייהו הוחזקו ושיירות מצויות. ומתורץ שפיר קו' הב"ש דלא סותר הש"ס. ויש לי בזה תה"ל אריכות דברים אלא שלא רציתי להאריך:

(ח) עוד אוסיף ידי בראיה ברורה לנידון דידן, בהתירא דהאי איתתא, כיון שידוע שהמנוח זה היה בבית הר' משה משמאנדי, שהעיד לפנינו, והיה בביתו איזה זמן, בוודאי תלינן בדבר דשכיח ורגיל, שאי אפשר שימלט שלא ידע בעצמו שמו ושם אביו ע"י קריאתו לתורה ושאר ענינים, א"כ כיון דידע בעצמו דבר זה, וכבר ידוע מ"ש מהריב"ל בתשובה, הובא באחרונים ובק"ע, דהבע"ד בעצמו לא עדיף מעד דעלמא, והנה הגם, דקיי"ל דהיכא דבא עד השני והכחיש העד הראשון קודם שהתירוה לינשא דמועיל הכחשתו היינו באופן שמכחיש כל עדותו אבל הכא כיון דהבע"ד לא הכחיש את העד בשמו ושם אביו, א"כ נאמנות דהעד זה שריר וקיים, ואין כח עד במה שהוסיף בדבריו להכחיש דברי העד ולגרוע כח עדותו באלה הדברים שהוסיף מדעתו, דאף שהאמינה התורה להכחיש את העד, היינו שמכחישו לגמרי, אבל היכא דהאמינו בעדותו ורוצה לגרוע כוחו בדבר אחר, ע"ז לא האמינו התורה כלל, וראיה לדברינו מבואר בכ"מ בש"ס ובפוסקים, דהא ע"א נאמן להיתר אבל לא לאיסור, ואף דלהכחיש נאמן, מ"מ במה שאינו מכחישו הוי העד המתיר כשנים. דוגמא לזה מצאנו בסוגיא דנסכא דר' אבא דמשום דאין יכול לישבע להכחישו הוי העד כשנים, אף שהוא טוען טענה אחרת, ועל אותה טענה יכול לישבע [אפ"ה] אין יכול לגרוע כח העד, וזה מבואר בכמה מקומות בסוגיות הש"ס ופוסקים, ועיין ביו"ד סס"י מ"ח בט"ז ס"ק י"ט שכתב שם דע"א אינו נאמן לאסור ב"ש, אף דהשוחט לא הוי אלא כעד אחד, ודו"ק:

(ט) ונראה דאף אם נימא דהעד לא ידע מעצמו שמו ושם אביו, רק מחמת הבע"ד מ"מ כיון דהבע"ד לא עדיף מע"א אינו נאמן בזה, שמשנה בהכחשה בשם אשתו, דהנה הרב המגיד משנה כתב פרק י"ב מגרושין גבי האשה שאמרה א"א הייתי וגרושה אני דנאמנת מטעם מיגו. והקשו שם למה לי לטעם מיגו הא בלא"ה בתוך כ"ד יכול לחזור, ותירץ דודאי היכי שמהפך דבריו לגמרי הוא דמהני תוכ"ד אבל היכי שעומדת בדבורה, אלא שבאתה מצד אחר, ואומרת גרושה אני אינה נאמנת אלא במיגו ע"ש וכן מצינו בסוגיא דאנוסים היינו, אין נאמנים אלא מטעם מיגו:

נמצא בנידון דידן אלו היה כאן עד אחר שהכחיש בשם אשתו ודאי דלא היה מועיל. אלא דאנו רוצין להאמינו מטעם מיגו, וכאן לא מהני מיגו, דהנה כתבו התוס' בב"מ דף ע' ד"ה אתא מרי' כו' וז"ל ואפילו לא היו עדים בדבר היה נאמן אי הוי ממונא מעליא, כיון שהנפקד כו' אלא מודה שהופקד לו אלא שאומר כו' ואע"ג דאית ליה מיגו הוי כמו מיגו במקום עדים כו' עכ"ל, ולפ"ז הכא שיש סימנים מובהקים כאלו, שאמר שמו ושם אביו ושם עירו, שנולד בה, והיכן היא סמוך וגם אמר מקום דירתו ומקום סמיכתו, ועוד שאר סימנים, דודאי לא גרע מסימן מובהק, יעו"ש, וא"כ הוי מיגו במקום עדים ואין להאמינו במה שהחליף שם אשתו ועדותו קיימת בגוף הדבר ובזה דעתי נוטה להתיר בבירור גמור אם יסכימו עוד שני בעלי הוראה:

הכ"ד הק' משולם בהרבני מהו' שמשון

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה