אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא אבן העזר › סימן ה

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

אבן העזר · סימן ה

סימן ד

גביית עדות ראשון לתשובה דלקמן

איך בין גיוועזין בק"ק סטערפנשט בייא דיא לייט פון גלאץ וואס דיא מעשה איז גיוועזין פון הר"ר ברוך האבין זייא מיר גיזאגט אז איין בעקאנטער שיף מיינסטיר האט אליין דער ציילט פאר דיא לייט פון גלאץ אז דער שיף מיט זיין נאמין האט ער גיזאגט איז אינטער גיגאנגען ווארים עס איז גיוועזין אנגיבינדען עטליכע ספלאוויש האלץ האט זיך אויף גיחאפט איין רוח סערה אין האט ארויף געטראגען דעם ספאלאוו האלץ אויף דער שיף, איז נאר אונטער געגאנגען דיא שיף מיט דעם האלץ, אין דאס קליינע שיפיל וואס עס איז גיוועזין אן געבינדען בייא דער גרויסע שיף זיצט דערויף איין מענטש פון דיא שיפיר וויא ער האט געזעהן אז דיא גרויסע שיף גייט אונטער האט ער דעם שטריק אפגעשניטען ווארים דאס קליינע שיפעל איז געוועזין לאנג אן גטבינדען, אזוי איז דער סדר דאס קליינע שיפטל גייט פון ווייטין אן געבינדען וויא עס האט געזעהן דער שיפיר השני אז דאם קליינע שיפעל איז ניט אונטער געגאנען האט ער אב געבינדען דאם קליינע שיפיל אין איז דער צו צו גיפארין אין האט געפינען דעם מענטש טויט דיא גאל איז אום צו שפרינגען גיווארין פאר מורא אין האט דער ציילט דעם שיף מיינסטער אז ער האט דער זעהן פון ווייטין דיא שיף מיט דעם ספלאוו האט ער דער קענט דיא שיף אין האט אב געבינדען זיין קליין שיפעל אין איז צו געפהרען צו אוס אין האט אויך געפרעגט אויף זיין זין האט ער אום געזאגט אז ער איז נהרג גיווארין איין טאג דער פריר איידער זייא האבין גפירט פון גלאץ. ער איז ארויף גילאפין צו דעם זיגעל בוים אויף דעם שטריק לייטער אין איז אראפ געפאללען אין איז נהרג גיווארין בק"ק הנ"ל אין דיא לייט האבין געזאגט פון ק' הנ"ל גלאץ אז ברוך איז אין דער שיף אריין גיגאנגען וואס דער זין איז נהרג גיווארין האבין מיר אום גיווארנט אונ האבין צו אום געזאגט ברוך וואס שטעלסט דוא דיך איין מיט דעם אלטין פאטיר צו זעטצין זיך מיט איין שיף וואס עם איז איין סכנה מיט האלץ אנגעבינדען האט ברוך גיענפערט אונז. דער שיפער האט אונז צו געזאגט אז ער וועט לאזען דעם ספלאוו וויא ער וועט אראפ קוממען צו דעם וואסער באהר"ם אויס דער עונה ארויס מיט דעם האט ער זייא פאר נארט אויף דער שיף מיט דעם ספלאוו:

חיים במהור"ר יצחק

ע"כ הגב"ע השייך לתשובה הנדפס בלקט הקמא המתחיל יראו הגאונים:

העיד איש חשוב מוהר"ר אהרן ב"מ זיסקינד מה ששמע מפי אנשי וואלחיי אמר בזה הלשון. דער שיפיר איז געגאנגען קיין סטאמביל איז געוועזין אן געבינדען אן דער שיף איין ספלאוו מיט פריש האלץ איז גיראטין דאם מאהל. דאס אנדרע מאהל האבין אויך דיא שיפערס גיווארנט אין ער איז פארט געגאנגען מיט פלאוועס איז דארך איין רוח סערה איז דער ספלאוו ארויף אויף דער שיף, האט דער ספאלוו נישט גיקאנט שיף זה ושמע מהר"א הנ"ל אין מען האט אויס געזאגט אז ר' משה'ס איידעם איז דארטין גיוועזין אין דער שיף אין מען האט דעם שיפער אויך גיווארנט דער אנדערער שיפער וואס ער איז אן געקוממען האק אפ דעם ספלאוו ווארין דיא שיף דיינע וועט פאר בייא זיין ע"כ. במותב תלתא כחדא הוינא אתא לקדמנא כהר"ר משה בן מוה"ר אליה הכהן אביה של העגונה והגיד לנו בתורת עדות ובחר"ם בזה"ל ר' שמחה מק' גלאץ וואס ער זיצט היינט בק' סטעפינשטאט האט געזאגט אזוי דער ר' ברוך איז בייא איהם איין געשטאנען אין גלאץ אין איידער דער ר' ברוך הנ"ל איז אין דער שיף אריין געגאנגען איז ער זייער חרוב גיוועזין כ"ז שמענו מן מהו' משה הנ"ל אות באות ולראיה באנו עה"ח היום יום א' ה' ימים לחודש תמוז תקנ"א לפ"ק:

עוד העיד עד הח"מ איש חשוב שמו מו' חיים ששמע מאנשי מדינות וואלחיי שאמר השיפער שבא לנגד השיפער שהיה בהספינה שלו הספלאוועס. למה אתה מסכן את עצמך ולא תנתק הספלאווים והשיב שתוק שלא יפחדו הספרדי ובנו כאשר העתקתי דברי בלקוטי הקמח:

יאב"י ק' ס"ט גביית עדות השני

במותב תלתא הוינא כחדא ואתא לקדמנא המרומם כהר"ר שמחה בהר"ר שלמה מק"ק גאלאץ ואמר לנו בתורת עדות בזה הלשון איך בין געשטאנען בייא דער סיענה איך האב מלוה גיוועזין הר"ר ברוך עם אביו איך האב אום גיקאנט. זענען זייא אריין געגאנגען אין איין שיף נאך מיט עטליכע מענטשין גם עס איז אריין געגאנגען איין דאקטער מק"ק מאהליב מיט אהרן עם אשתו ועם בניו אין מיט זיין גיטץ ער איז געפאהרין קיין ארץ ישראל איז געוועזין אן געבינדען אין דער שיף איין ספלאוו האנץ זייער פיעהל האט דעם דאקטערס אשתו אן גיהויבען צו וויינען אין האט געזאגט זיא וויל אין דער שיף ניכט פאהרין ווארום זיא האט מורא זיא האט געזאגט איך וויל מיך בעהסער אום קערין צו ריק איז אן געקוממען נאך איין שיף איז זיא ארויס געגאנגען אויס דער שיף אין איז אריין געגאנגען אין דער אנדערער שיף זענען ביידע שיפען אוועק געגאנגען מיט דער טינע ביז צו דעם ים אין דאס אלס גוטץ דעם דאקטערס איז געבליבען אין דער ערשטער שיף וואס זיא איז ארויס געגאנגען פון איר נאר דחס מעות האט זיא גענומען מיט זיך אין דער אנדער שיף. וויא זייא זענען געקוממען ביידע שיפען איינע וואס דער דאקטער איז געפאהרין, אין דיא אנדרע וואס הר"ר ברוך עם אביו איז געפאהרין וויא זייא זענען געקוממען פון דער טיענה אין ים אריין איז אויף געשטאנען איין רוח סערה אין האט צו טיילט דיא שיפפען איז דיא דאקטערין געפאהרין מיט איין אנדערען מהלך אין דיא שיף וואס הר"ר ברוך איז דארט געוועזין מיט איין אנדערען מהלך געגאנגען. זייא האבין איינס פון עם אנדערע ניכט געוויסט. מחמת דעם רוח סערה האט עס זייער אויף געהויבען דיא שיף אין דער ספלאוו האט געשלאגען אין דער שיף איז אן געקוממען איין שיף פון סטאמבעל אקעגין האט דער רוז פון דער שיף וואס איז אן געקוממען דער זעהן וואס דער ספלאף האט געשלאגען אין דער שיף האט ער געזאגט צו דעם רוז וואס דער ספלאוו איז בייא איהם שנייט אפ דעם שטריק פון דעם ספלאוו ווארין איהר זענט פאר בייא דער ספלאוו וועט דיא שיף צו שלאגען האט ער איהם צוריק גיענפערק איך האב שוין כמה פעמים אזוי געפירט איין ספלאוו אויף אזוי איין רוח אין גאט האט מיר גיהאלפין איך וועל אים ניט אפ שניידען. אין דעם וויא זייא האבין געשמוסט ביידע רוזין האט זיך אויף געהויבען דיא שיף מיט דעם ספלאוו אויף איין אונד אין האט איין ווארף געטאהן אין איז איין געזונקען געווארין דיא שיף אין האט שוין מער דיא שיף ניט געזעהן אין דער שיף מיינסטער וואס האט דאס געזען אין געקומען קיין גאלאץ האט דער רוז מיט זיינע מענטשין דאס דער ציילט דיא מעשה וואס זייא האבין גיזעהן איך הר"ר שמחה הנ"ל האב אליין גיזעהן וויא דער הר"ר ברוך עם אביו איז אריין גיגאנגען אין דער שיף וואס דער ספלאוו איז אן געבינדען גיווען אין האב גיהערט אליין וואס דער רוז האט דער ציילט וואס דיא שיף מיט דער ספלאוו איז דער טרונקען גיווארין דאם איז אלץ געוועזין פאר מורה גם נאך דעם האט דער דאקטער אויך ארויס געשיקט בריעף וואס זיין האב איז אויך דער טרונקטן גיווארין כל הנ"ל האב איך בעצמי הר"ר שמחה במ"ה שלמה ראיתי ושמעתי אין אויף דעם זאג איך בתורת עדות גמור כל הנ"ל אנחנו ב"ד שמענו מפי הר"ר שמחה במה' שלמה ובאנו על החתום היום יום ב' כ"ו לחדש תשרי שנת תקנ"א לפ"ק:

ובק"ק קאלים הסמוך לגבולינו שמענו בית דין מפי שני אנשים שהעידו בשם אחרים ששמעו מסוחרים אינם יהודים שיודעים בודאי שברוך הנ"ל נטבע בספינה שהיה בהם הספלאוויש והספלאוויש דחפו הספינה לים, וע"פ העדים דלעיל היודעים ביותר שמעו להדיא דהספלאוויש באו לתוך הספינה ע"י רות סערה גדול:

לכבוד רבינו הגדול כבוד אה"ו מח"ו ידיד ה' וגם בני אדם, ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם מופת הדור, ויראתו קודמת לחכמתו קש"ת מוהר"ר משולם נ"י אב"ד ור"מ ומו"צ בעיר ואם בישראל ק"ק טיסמניץ ובנותיה:

העתקתי שנית דברי. כאשר צוה אדוני. הגב"ע בפני עצמן ויש לכוון כל דבריהם. לפי הנשמע היה אחד מאקלים הלז אצל מעכ"ת עבור דבר הנ"ל בלתי הדברים ** של מעכ"ת הרמה. היה לפני האיש הנ"ל. אם אדוני כתב להאיש הנ"ל דבר יודיעני מעכת"ה מהדברים שכתב להרגיש הנ"ל. יצוה לאחד מיוצקי מים על ידו הקדושה להעתיק דבריו שנית ולחכם גדול כמותו מחיין במחוג. מחמת שהבע"ד אץ עלי* קודם שישים מר עינו בנ"ע הנ"ל ובודאי יביא לידו גם הראשון וימסור אדוני הראשון למוכ"ז הוא מקהלתנו ומה שירצה אדוני לשלוח אלינו דעתו הגדולה יתן הדברים הכתובים למוכ"ז דנאמן הוא לשולחיו דברי אהו' מחו' דשחה"ר ומצפה לתשובתו תשובה הרמה וישב יצחק בארץ מגורי אביו ז"ל:

אייזיק מזגע שור פה"ק יארישוב

תשובת בני משה האריך מאד בהיתר אשה שנטבע בעלה במים שאין להם סוף היכי דהעד לא שהה כדי שתצא נפשו והוכיח בראיות נכוחות דאף בלא שהה יצא מאיסור תורה. תשובת בני משה י"ד ואח"כ באות תשצ"ג דף פ"ו כתב השתדל תחלה להוציא את האישה בכח העדות מאיסור תורה כנהוג כדי להקל לבסוף בכל ספיקא דאסורא דרבנן דהמיקל לא הפסיד וכתב היכי דאמר פלוני טבע במים אף דלא אמר דשהה סתמא כפירושו דהיינו שהה דאל"כ מנא ידע דטבע וכמ"ש מהרי"ט חלק ב' ל"א. והרב אשכנזי בסי' כ"א דאפי' בלא שהה מותרת מן התורה לדעת הרמב"ם וסייעתו ועכ"פ יש לסמוך אפוסקים דבעד מפי עד י"ל דהראשון שהה עד כדי שתצא נפשו. שוב בא לידינו ספר ג' ספרים נפתחים בו הא' היא אדרת אליהו מהגאון אבד"ק סלניק. והשני פני יהושע הספרדי שהיה בזמן הכ"ג. וחדושי הגאון מהו' יצחק אלמודה מובא תשובה אחת מהרב הנ"ל בתשובת כהונות עולם וז"ל מהו' יצחק אלמודה על אודת האיש אשר נטבע במים שאין להם סוף והעידו עליו שני עברים יודעיו ומכיריו איך ראהו בשעה שנפל לים ונאחז בקאיאק ספינה קטנה והיה טורח לשוט ולהגיע ליבשה ולא יכול לו שהוכה בקאיאק והיה הדם שותת על פניו ונהפכו שליו על ראשו ונטבע ושהה עליו שיעור רב. ופסק גדול אחד להיתר מטעם ספק ספיקא ספק מת מן המכה אשר הוכה בקאיאק דאף אם הוכה זו ביבשה הכל אסוותא בכוויה או ברטיה בתוך המים לית ליה אסוותא דמים מרזו מכה. וא"כ יש ספק שמא מת מחמת המכה ואת"ל לא מת מחמת המכה שלא היה כדי להמית ספק נחנק במים ששהו עליו עד כדי יציאת נשמה. והקשה הרב הר"י אלמודה דכבר כתב בתשובה סי' קי"ט דכולה חדא ספיקא הוא ספק מת איזה סיבה שיהיה עכ"ל. כבר הבאתי בלקוט הקמת בשם כמה שו"ת דבדרבנן מהני אף משם א' וכן ראיתי בשבוע העבר באיזה ספר מגאון אחד עיי"ש [ספר תפארת ישראל הלכות נדה] מה שהביא שם הר"י אלמודה מר"ת אבולפייא וכתב מהר"י הנ"ל דאין לסמוך על הר"א מוורדן דכבר דחיהו מהלכה כל האחרונים ואין להרהר אחריהם [וכל לאו דוקא עיין תשובת מבי"ט ושאר ספרים יאב"ץ.] ועוד דאף הרב הנזכר לא התיר אלא אחר כמה שנים ולא בתוך שנה ולא בתוך שנתיים ע"כ, זה המעשה לערך ששה שנים וכתב הלכות קטנות סי' רכ"א הוא הגאון בעל עץ חיים על משניות הובא לבית הדפוס ע"י בנו הגאון לקט הקמת. ומה שהיה לו דבר שלא כדעת אביו כותב אין דעתי כן. וכתב הגאון הנ"ל בסי' רכ"א וז"ל הוכחתי בכתבים כל מה שהתירו לך חז"ל משלך נתנו לך מן התורה הנטבע בחזקת מת. והם אסרו ואח"כ אמרו דנאמן עד מפי עד. [הג"ה שלי יאב"ץ. אפי' במקום שאמר עמפ"ע מת ולא נטבע מקודם עפ"י עד כשר שיאמר כן נאמן העמפ"ע לומר מת ותקל זו הקושיא ותרצו במ"ש אח"כ וצ"ע יאב"ץ. ע"כ הג"ה] וכן חזקת כל מי שנשתקע שמו שהוא מת ואשתו מותרת מן התורה והם אסרו והתירו בעדית כל דהוא ע"כ כל המחמיר בדבר אינו אלא מן המתמיהין עכ"ל ונדפס בספרי לקוטי הקמת שהעד אמר מפי הגוי המסל"ת בעת שהשיפיר השני הפחיד את השיפיר הראשון בעת שבאו שניהם בים זה מעבר זה. וזה מסטאמביל שיסיר הספלאווים וזה שמעבר זה אמר שתוק שלא. תפחיד הספרדי ובנו ובבית הדפוס נשמטו איזהו תבות וספרדי ובנו יצאו שניהם מגאלאץ על נהר הטונא. ואף שבלקט הקמת בשם חשובה אחת חושש אם ראה אדם שנסע אדם בחד הספינה יש לחוש שהלך מזו הספינה לספינה אחרת. אבל כ"ן הוא חשש רחוק שאמר אחד להשני שתוק שלא יפחדו הספרדי ובנו. וע"כ צריכין אנו לומר לפי"ז שספרדי אחר ובנו בא לכאן ושני הספרדים היה מגאלאץ מסתמא דברו על הידוע ובג"ע מוכח ששהה השני כדי שתצא נפשו בג"ע שבא לפנינו בראשונה:

גם נידון עוד עדות שהיה אומר ברוך הנ"ל היה זייער חרוב קודם שנכנס לספינה ובבית יעקב סי' ט' כתב ואם היה לו חולשא בעלמא בתוך הספינה תשוב כחולי גדול ומביא ראי' מתוס' ממש"כ גבי' שבוי' במס' בבא מציעא דמחמת צערא דשבוי' חוששין אנו למיתה. ויש לומר מחמת פחד שהיה להם מחמת הספלאווי לא נרפא מהחולשא כעין שכתבו התוס' הנ"ל ועי' במס' שבת. ועוד הביא הבית יעקב ראיה מהמבי"ט שאם היו רגליו קשורות בלוח שאפי' אם נזדמן לו דף לא יוכל להנצל אין לנו כח לאסור בשביל שהיה חולי [הג"ה יאבי"ץ הב"י חולק על המבי"ט וע' ש"ך חו"מ סי' סמ"ך ודו"ק והר"י בי רב הסכים למבי"ט עין קונטרס עגונות] וכתב הבית יעקב א"כ בנידון דידן שעד אומר שהיה חילי [הגה"ה יאב"ץ. ואף שאמר שהיה נוטה למות כבר כתב בית יעקב שם שיש לומר שלא היו חולי בעלמא כי העד היו צף על פני המים והיה שט להציל את עצמו ולא דקדק היטב. ע"כ הגה"ה] ויש לומר אפי' אם יזדמן לו דף לא יהא לו כח להנ"צ ע"י הדף ואין לנו כח לאסור אלא לפי דברי ב"י באם העד בהול על נפשו אין עדותו עדות על זה י"ל המבי"ט חולק ועוד דסברת בדדמי לא שייך אלא דמעיד שהוא מת ויש לחוש שמא הוא חי ואמר בדדמי אבל לא אמרינן בדדמי דסובר שהוא נוטה למות והוא שקר שהוא בריא עדיין עכ"ל ב"י ועוד סמוך להתיר ודבריו האחרונים תמוהים מאוד לה"מ. וגם חמיו הגאון אב"ד ד"ק טוקטין צעק עליו ככרוכיא כמו"ש בספרי הנ"ל דהעד שהיא בהול על עצמו אומר בדדמי שהיה נוטה למות. רק מה שהיה לו חולי הוא מחמת אימת הטביעה ורוב הנטבעין הן כן ואפ"ה לא שרינן במשאל"ס והגאון אב"ד דק"ק בריסק התיר והסכים לדברי בית יעקב כמ"ש בבית יעקב וודאי הב"י ואב"ד דבריסק עשו כן אף בהתיר שיש לפקפק עליו במקום המרה ועיגון ואף באשה כשרה יש להתיר בנ"ד וד"ל וזו חששא רחוקה שהאב ובנו ילכו מהספינה מחמת הספלאווי וספרדי אחר ובנו ילכו לספינה הנ"ל ולא יפחדו ושיזדמן שהאחרים יהיו ג"כ ספרדים ויהיה לו בן וז"ל ט"ז באע"ז י"ז ובבית שמואל אם העיד העד שראה שנטבע פלוני ושהה שם כדי שתצא נפשו רק שיש ספק אם המים יש לו סוף או לא נראה לפי עניית דעתי דאזלינן לקולא כיון דאפי' באין להם סוף אם נשאת לא תצא ע"כ. ולא הוי ספיקא דאורייתא רק ספיקא דרבנן ולפני זה כתב באותו הס"ק הוא מ"ח עמפ"ע מהני במקום ספק שקול אם שהה כדי שתצא נפשו או כיוצא בזה אבל באומר נטבע סתם יש יותר סברא דנטבע במים שאין להם סוף כי רוב הנטבעין הם במים שאין להם סוף ע"כ. וקשה דלפ"ז לא מהני מה שמים אין להם סוף הוא דרבנן דנימא דתלינן בנטבע במים שיש להם סוף הא רוב הנטבעין הוה במים שאין להם סוף וכבר כתב המשנה למלך שגגות ושאר פוסקים דהיכי דהרוב מנגד הספיקא דרבנן לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא אלא דבעגונה לא רצו להחמיר אף בכי האי גוונא. ובתשו' מטה יוסף ח"א י"א כתב דלא בעינן ספיקא מתהפך בזה גם כתב דאין חשש שמא איתרמי אלו היו יוצאין ואחרים נכנסים כמותם כמש"ל גם בספק שהה עד כדי שתצא נפשו יש להקל וכנ"ל:

יאבי"ץ ס"ט עוד הפעם הגב"ע הנ"ל

העיד העד ה"ה מו' שמחה במו' שלמה שצוה הגאון המפורסם מופת הדור מו':

משולם נ"י שיעיד לפנינו בע"פ העדות שיודע והעיד לפנינו פ"ק יארישוב.

בי תלתא כחדא הוינא ואמר בתורת עדות באם לא יגיד ונשא עונו ובחרם שאמר הספן מסל"ת כולם נטבעו אלע זענין דער טרינקען געווארין אלע לייט וואס אין דער שיף זענין געוועזין אין דער שיפער האט ניט געזעהן אז איינער זאל ניצול ווערין אין דער שיפער האט געלוגט אויף דעם ווייזער על כל פנים האט עס גווערט דרייא שעה האט ער געזעהן אז דיא שיף איז ניט ארויף געקוממען אין דער שיפער האט נישט געזעהן אז עס איז ארויס געקוממטן איין מענטש ולא ניצל שום אחד מהם ולא ראה משום צד שניצול אחד מהם ועל הווייזער היה רואה השיפער לערך מאה פרסאות ואמר לשמחה שאי אפשר בעולם אז ר' ברוך המבוקש זאל אוועק גיין פון דער שיף וואס ספלאוויש זענין אנגעבינדען געוועזין אין זאל געהן אויף דיא אנדערע שיף וואס דיא דאקטערין ממאהלוב איז געוועזין דארעין כי אם היה בהספינה של הדאקטערין היה ג"כ ניצול והר"ש הנ"ל ציוה בעצמו את ר' ברוך ואביו לטונא והדאקטערין כתבה לגאלאץ שלא בא הספינה הלז לקושטנדינא והיה שם בספינה איש תושב אחד מקושט' הנ"ל ולא בא לקוש"ט והר"ש הנ"ל יודע בבירור שר' ברוך הנ"ל והחברותא היה דרכם שיסעו מגאלץ לקושט' והוא ליוה אותם מגאלאץ ולא היו ספינות אחרות ממקום אחר כי הדרך לידע בגאלאץ אם ראו ספינות ממקום אחר. גם אמר מהר"ש הנ"ל שיכול להיות בקלות שהספלאוויס הרגו להאנשים הנ"ל כי הקרענט נתהפך ובא הספלאוו על הספינה ושהיה שם לערך עשרה יהודים ולא ניצול אחד מהם. גם אמר מהר"ש שבעת שבא האונד גל הים הוא הוא גדול מאד בא הרבה מים להספינה אך יש נקבים בתוך הספינה שהמים יוצאין משם. גם אמר מהר"ש הנ"ל שברוך הנ"ל גנוחי נגח ויליל בעת שנכנס להספינה והיה חלוש מחמת פחד שישמעאל אחד הלך אחריו עם סכין להורגו, אלה הדברים ממש דיבר הנגיד מו' שמחה הנ"ל לפנינו ב"ד ח"מ ביום ו' נ"ט סיון התקנ"ב ל' פה"ק יארישוב וליתר שאת בא מ' שמחה הנ"ל עה"ח ואומר אלו הדברים הנ"ל אמרתי באמת גמור ובאיום גדול מב"ד דקהלתינו ואמת כל הדברים. נאום שמחה בהר"ר שלמה זצ"ל במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הנגיד מו' שמחה מגאלאץ והעיד כל הדברים הנ"ל לפנינו ב"ד ח"מ אמר כל הנ"ל לאחר האיום כדת:

יצחק אייזיק מגזע שור פ"ק הנ"ל

נאום אהרן במהור"ר צדוק ז"ל

נאום חיים בהר"ר יצחק זצ"ל

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה