שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אבן העזר · חידושים מכת"י
היות שבאוצר הכ"ק מזקני רבינו זצ"ל מצאתי כתוב חדושים בכת"י קדשו, ונוגה להם שציין זאת נגד השגות הגאון מוהר"א מרגליות ולמען יבין המעיין לאשר ולקיים תשובתו הרמתה לשאלה הנ"ל שמתי להם פה מקום:
והנה מה שכתב לי גיסי הרב המאור הגדול המפורסם באשר שכתבתי לו. שיכתוב לי אם העדים היו יודעין בשעת מעשה קודם שחתמו מן התנאי. וכתב לי גיסי הרב הנ"ל שהעדים נסעו ואינם. באמת העדים גופא אין נאמנים לאורועי הגט. דהא על תנאי [דבתנאי] היו דברינו איכא כמה פלוגתות אם העדים נאמנים וכ"ש היכא דע"י זה בטל הגט לגמרי דאין נאמנין. לדעת הש"ך (א) דאפי' בתנאי היו דברינו אינם נאמנים (אפילו) היכא דכ"י יוצא ממקום אחר:
אך דעיקר לשאול להסופר. או אם יש עדים אחרים דידעו מזה. דהסופר והעדים [מסתמא] ידעו והסופר אפי' דהוי עד אחד. מ"מ כיון דהוי לא אתחזוק איסורא נאמן וכמ"ש מהר"ם בהגהות מיימוני ובמרדכי והעדים. הגם שידעו מהתנאי הא הפסול הוי מדרבנן וכיון דמדאורייתא הוי גט האיך תנשא לכהן וא"כ עיקר תליא בסופר ולא בעדים (ב):
והנה מאי דהקשה גיסי הרב המאה"ג המפורסם מל מה שכתבתי בפעם ראשון. הנה זה פשוט דהכי הוא. דהא כיון דהבעל אמר מקודם דאינו רוצה ליתן הגט רק ע"ת וא"כ אם באמת יתנה אח"כ כדין תנאי: אך עכ"פ לא הוי לשמה כיון דהוי על תנאי. ואך כתבתי לרווחא דמילתא כיון שלא התנה השתא בדיני (כדיני) תנאי כפול אמרינן דאין כוונתו לדיני [כדיני] תנאי ע"ז כתבתי דבאמת ז"א דכיון דהשתא עדיין לא הוי מעשה רק אמירה בעלמא באמירה אין צריך לדיני תנאי והראיי' שהמ"מ וכן הרשב"א כתבו רק דקודם הכתיבה לא הוי תנאי אם מתנה על מה שכתוב בתורה. הא שאר דיני תנאי לא קפדינן:
והנה הל"מ כתב דהיכא דאח"כ מחל לתנאי הוי ספק. משא"כ בכאן דהא לא מחל דבאמת דברים שבלב הוי אח"כ בשעת נתינת הגט אך דאין מועיל וכמ"ש הפנ"י בקידושין גבי גילוי מילתא דהוי דברים שבלב:
והנה מה שהקשה עלי במה שכתבתי מקידושין. באמת כוונתי דנאמן דהוי טעות במה שנתן הגט. דבשוגג היה דהיה כוונתו עדיין שלא לנפול עדיין הגט לידה:
והנה נידון שכתבתי שהתנה ע"מ שתמתין עליו ג' שנים והנה זה לכאורה לא משמע כלל תנאי שלא הוי הגט רק דלא תהא מותרת להנשא לאחר רק שתמתין עליו ותנשא לו וזה הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דלא יהני דהוי כמפליג בדברים. אך באמת כפי שכתב הרב המגיד (ג) ואפשר דבאמת התנה (ד) והרב המסדר אינו זוכר:
והנה מה שכתב הרב דלפי זה מתוספות לא משמע כן והוי להחמיר (דמתו' משמע דיש להחמיר. אדרבה להיפך היא. שסברתי הוא לחומרא בכ"מ דאין רשאי לינשא לכהן. וכסברה שלי מצאתי בס' פני יהושע בכתובות:
והנה באמת מדברי תוס' (ה) דהקשה גבי ביטול שמא יחפה אפ"ל דדוקא גבי אונס מקשה התוס' שמא יחפה דהא לא שייך סברא זו דהא הוי אונס דלא שכיח ולא אסיק אדעתי' ומ"ה לא התנה:
והנה באמת הא דמשמע (ו) דאביי ורבה לא ס"ל משום גזירה וא"כ משמע דעכ"פ הוי גט מדאורייתא אם מת. ובאמת לסברת הפנ"י לא הוי גט מן התורה כיון דהוי קודם הכתיבה. י"ל לפי מה שכתבתי וא"כ לבתר התקנה אזי הוי מן התורה רק בלתי תנאי. ואך אי לאו הגזרה הוי נ"מ אם מעיקרא בשעת הכתיבה. לא הוי מסוכן למות. והוי רק ש"מ. והוי כמו מתנה במקצת.