אור ברסלב
שות פרחי כהונה יורה דעה › סימן נה

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

יורה דעה · סימן נה

סימן נד

מעשה בס"ת שביום שמח"ת כשהוציאוהו לחתן בראשית נמצא בו בתחלתו יריעה בת שתי דפין א' חלק נגלל על העמוד וא' כתוב. ונסתפקתי אם יש לפוסלו משום זה או לא:

תשובה. לכאורה נראה לפוסלו לפי מאי דאיתא בהקומ"ר דף ל' ת"ר עושה אדם יריעה מבת ג' דפין ועוד בת שמנה דפין פחות מכן ויתר על כן לא יעשה וכו' ע"כ ופסקוה כל הפוסקים להלכה הרמב"ם וכו' וש"ע יו"ד סי' ער"ב סעיף ג' ומעתה שהספר הזה לו נעשה כתיקון חכמים יש לפוסלו האמנם אחר האמת אין לפוסלו אחר שכבר נעשה בדיעבד וכמו שכתב הסמ"ג הס"ת משם ר"ת בתיקון שלו דכל זה למצוה אבל לא לעכב וכ"כ המרדכי בהלכות קטנות פ' הקומ"ר סי' תתקנ"ח וכ"כ מוהריק"ו שורש ק"ל משם הסמ"ג וכ"כ התשב"ץ בשו"ת ח"ב סי' צג' שאפילו בתוך הספר אם אי אפשר לעשות יריעות אלא בנות ב' דפין או אחד היינו מתירי' בשעה"ד שאין זה מהדברי' הפוסלי' ס"ת ולא נאמר אלא למצוה היכא דאפשר. והרמב"ם ז"ל לא מנה זה בכלל דברים הפוסלים ס"ת בפ"י מהס"ת. וכ"כ בפירוש שלא נאמרו דברים אלו אלא למצוה ולא לפסול ע"כ וכ"כ הט"ז סק"ד משם הסמ"ג והמרדכי וסיים וא"כ אם לא נכתב רק שני דפין ביריעה כשר בדיעבד וכ"מ ברמב"ם דלא חשיב זה בין הפסולים. דמה שכתב הש"ע בסי' רג"ע סעיף ה' כל אלו הדברים אינם אלא למצוה מן המובחר ואם שינה כשר עכ"ל קאי גם על סי' זה. עכ"ל הט"ז:

ועיין בפתחי תשובה סק"ח שכתב משם התפאר"ת למשה שאפילו דף אחד כשר וכן הורה למעשה, וכ"כ הפמ"א חב' סי' קע"ט וכ"כ בתשובת הרשב"ש סוס"י קכ"ו ובתשובת שבו"י ח"ב סי' פ"א ובתשובת מהר"י מינץ סי' י"ב דאפילו דף אחד כשר בדיעבד וכ"ה בתשובת שב יעקב סי' כ"ז. וכ"כ בברכ"י שם אות ו' משם השבו"י ומהר"י מינץ והרשב"ץ, וכ"כ הגיליון מהרשב"א משם דבש שמואל אבוה"ב סי' שמ"ה. וכ"כ הרב פנים חדשות והרב אמרי ברוך ז"ל:

אלא דמ"מ לא יצאנו מידי ספק דדילמא עד כאן לא שמענו דכשר בדיעבד. אלא היכא דלא איפשר בחליפין. למימר דצריכים לסלק יריעה זאת ולעשות אחרת כתקנה. דזה לא מיקרי דיעבד. והנה בביאור על המרדכי מהגאון ה"ר מרדכי בנעט ז"ל כתב דמשמע דכשר בדיעבד היינו באם אי אפשר לתקוני. אבל מכ"מ המ"ל אם אפשר לסלק היריעה ולכתוב אחרת. צריך לעשות כן. אבל מכללא דמהריוק"ו שמענו דכשר בדיעבד לגמרי עכ"ל:

ונראה להוכיח כדעת מוהריק"ו דכשר בדיעבד לגמרי מהא דקאמר בברייתא שם דפחות מ"ג דפין לא יעשה. בד"א בתחלת הספר, אבל בסוף הספר אפילו פסוק א' בדף א' ופסקה הש"ע שם. והיינו טעמא כמ"ש הש"ך סק"ו משום שאי אפשר בענין אחר שלא נשאר מה לכתוב עוד. ואם הוא דאם אפשר להחליף לא מיקרי דיעבד. וצריך לכתוב אחרת כתקנה למה התירו דף א' בסוף הספר. הרי אפשר לחלק היריעה שלפני זאת ולכתוב אחרת גדולה הימינה כדי שתוכל להכיל כל מה שנשאר לכתוב. כגון שהיריעה שלפני זאת האחרונה היא בת ארבע או בת חמש יעשה אחרת בת חמש או בת שש. ולמה יעשה בת דף אחד אלא ודאי צ"ל דהיכא שנכתבו בדיעבד כל שלפני זאת אין צריך לחלקם ולתקן אחרת תחתיה והוא הדין נמי הכא בתחלת הספר.

ואחר שהתבוננתי ביריעה הנז' מצאתי שהיא בת שלש דפין אלא שאין כתוב בה רק דף אחד. ונחה דעתי על פי מ"ש הברכ"י ז"ל שם אות ד' משם מהר"י הכהן בעל בתי כהונה בכת"י וז"ל עמ"ש הש"ע ס"ג אין עושין יריעה פחות מג' דפין וכו' לפי דברי רש"י בש"ס והרב הנמק"י ומן האחרונים משמע שהיריעה יהיה בה שיעור זה. אבל שיהיו כתובים בה ג' דפין אין קפידא והיינו בתחלת הספר שאם אותה יריעה תכיל ג' דפין כל דף ג' למשפחותכם אף שאין כתוב אלא דף אחד כשר ואולם בדברי הרמב"ם פ"ט כתוב אין עושין ביריעה פחות מג' דפין. ואולי ט"ס הוא וצ"ל היריעה או יריעה וכן הוא בלשון הש"ע ובכל אותן ההלכות ברובן תפש כלשון הרמב"ם. ודייק מאמר עושין דאל"ה הול"ל אין כותבין. ומ"מ דעתו ברור לפי מ"ש ריש פרק עשירי שאין זה מעכב וכ"כ בסמ"ג וכפי"נ בט"ז. אמור מעתה כל שיש ביריעה שיעור לכתוב ג' דפין. אף אם לא נכתב אלא דף אחד נראה להכשיר בפשיטות בדיעבד וכ"ש במגילה. עכ"ל והביא ג"כ הזל"א ביו"ד הלכות ס"ת.

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה