שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן
יורה דעה · סימן לב
זאת היתה תשובה על ענין הנזכר
למעלת ותהלת הרב המובהק. ואח לברק. כקש"ת כמוהר"ר מסעוד הכהן הי"ו ונר"ו יאיר ויזהיר ויפרח. כצאת השמש ממזרח, אכי"ר:
רב מאד נכבד. בשובי ממעון קיץ. מצאתי את שני מכתביו היקרים זמנם ח"י סיון וח"י אלול התרח"ץ ובהתבונני בהם ראיתי שרו"מ נושא ונותן בענין עוף הנקרא פינטא"ד. בלשון צרפת. שהוא בעצמו נקרא דג'אג' ברר לעביד. אבל שוחטי הזמן נהגו בה היתר. ורו"מ נר"ו נסתפק בדבר. והביא דברי הרה"ג ישיב משה ח"ב סי' י"ב שנשאל על עוף זה והתיר על פי עדות שוחטים זקנים ורו"מ נר"ו מבקש לעמוד על אמיתות ההלכה.
הנה בא לידי הכתב יד בעצמו של מהר"מ שתרוג זצ"ל אשר כתוב בה שעמדו לפניו ר' צמח הכהן ושלום בסיס. והעידו עדות גמורה. כי קבלה אצלם מפי החה"ש כמוהר"ר יצחק צרפתי ז"ל והחה"ש ר' אברהם צרפתי בנו. וגם מפי ר' אליהו אטויל דידיע טרטור. שקבלו מהם שהעוף הנק' בערבי דג'אג' ברר אלעביד הוא מין טהור. וחתימי עליה ר' צמח הכהן ושלום בסיס הנ"ל. ואח"כ מהר"מ שתרוג זצ"ל שרטט וכתב גם אנכי מסכים עמהם ומותר לשוחטו. וחתם על זה:
וכשדרשתי וחקרתי ושאלתי את פי החה"ש הזקן ספרא רבה ויקירא כמוהר"ר יעקב אבוקארא הי"ו. העיד שהוא מכיר היטיב דג'אג' ברר אלעביד מהיותו בן נ' שנים ויודע שאין בו קבלה שהוא כשר וזוכר שבימי כמוהר"ר ישראל זיתון ז"צל. היתה אסיפת על שאלת העוף הזה במשרד ועד בית דין. והיו נוכחים ר' ישראל זיתון, ר' דוד בג'אוי. ר' אברהם בלעיש. והוא עמהם. ונסתפקו על עוף זה אם יש בו מסורת והסכימו למנוע השוחטים מלשוחטו עד שימצאו מקום שיש להם בו קבלה שיוכלו לסמוך עליו:
ושוב ראיתי בספר אהב משפט להרב החה"ש הדו"מ ר' פרג'י עללוש ז"ל. בסי' נ"ד וימצא כתוב תשובה מאת כמוהר"ר ישראל זיתון זצ"ל להחכם הנז' וז"ל אשר שאל רו"מ נ"י במכתבו האחרון על אשר ראה במכתבי העתים אודות העופות של ארץ כוש (הם בעצמם דג'אג' ברר לעביד) להודיעו טעם האיסור. ידידי זה מין חדש ושאלנו את פי השוחטים הזקנים. האם יש להם מסורת בו ומהם אמרו שמעולם לא ידעו אותו העוף, ומהם שהעידו כי השוחטים הזקנים הר"א צרפתי ואחיו ז"ל לא רצו לשוחטו ואמרו שהוא טמא ולכן החלטנו למנוע מלאכלו ע"כ:
אם כן בהיות שהעדות מהר"מ שתרונ זצ"ל נמצאת רעועה. א' יען שלפניו העידו משם מהר"א צרפתי והר"י צרפתי שהיו שוחטים אותו. ולפני מהרר"י זיתון העידו בשם הר"א צרפתי ואחיו שלא רצו לשוחטו א"כ לא יש קבלה ומסורת ברורה לסמוך עליה. ב'. שהעדות אשר קבלתי מפי הח' הש' הישיש כמוהרר"י אבוקארא הי"ו שהוא כעת בן צ"ח שנים. השי"ת יאריך ימיו בטוב אמן. שהעיד שהוא מכיר בטוב טעם ודעת את העוף הזה שבתוניס אין לנו בו שום קבלה:
ועוד ראיתי בעיקר הדין דהפר"ח מקיל. יש מי שמחמירים. והוא המחב"ר בדין ד' אות ט' על מ"ש מרן מי וכו' וסיים דמקומות גופייהו הגם דלא נהגו לא איסור ולא היתר. אסור לאכול על פי קבלת עיי"ש בשם האחרונים:
וגם אנחנו פה מנענו השוחטים. ומאחר שכן ודאי שמעכ"ת אין לסמוך עלינו ואין להאריך כ"א בדשו"ט וכו' ממלא מקום הרב הראשי בתוניסי"א ע"ה דוד כאטורזה ס"ט: מקום החותם.
אשר מעתה עפ"י דברי הרב הנ"ל העוף הזה מעולם לא היה לו חזקת כשרות. שהרי לא נמצא עליו מסורת כלל. דהשתא אנן נמי בדידן נמנענו ומנענו את אחרים מלשוחטו. עד אשר יתברר לנו עליו מסורת מפי רב דהוא בר סמכא דמומחה ופקיע שמיה בהלכה:
אך מ"ש הרב משם המחב"ר ז"ל דהמקומות גופייהו וכו' אסור לאכול עפ"י קבלת אחרים. נראה דזה היפך ממ"ש הרא"ש והטור דבמקומות שלא נהגו בו לא איסור ולא היתר. אלא שנסתפקו בו מבלי מסורת יכולין לסמוך על המסורת של מקום אחר שקבלו שהוא מותר. וזה נמי דעת הרשב"א כמ"ש בעניותין לעיל בחילוק א' עיי"ש. וספר בית לחם יהודה שכתב משמו המחב"ר ז"ל אינו מצוי אצלי לעמוד על דברי ק"ו. ומ"מ הרי כתבנו לעיל משם ה' פלתי דביש לעוף ג' סימנים ואין צריך למסורת רק דילמא דריס. בהא סמכינן אמסירת דדוכתא אחריתי וכו' עיי"ש ובכגון דא דנמצאו בו ג' סימני טהרה. נראה שפיר דסמכינן אמסורת דדוכתא אחריתי אליבא דכו"ע. ואל ה' ויאר לנו. ינהלנו וינחנו במעגלי צדק לכוין לאמיתה של תורה אכי"ר הצב'י ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: