שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן
אורח חיים · סימן לט
ידיד נפשי מעלת החכם השלם רבי דוד בן כליפא נר"ו
מה ששאל כבודו אם מותר לבעלי ברית לטעום הכוס ביום תענית עשרה בטבת.
זה דבר פשוט בש"ע יו"ד סי' רס"ה ס"ד ז"ל ביום הכפורים ובארבעה צומות לא יברך על הכוס מיהו בג' צומות מהם שהיולדת אינה מתענה יכול לברך על הכוס ותטעום ממנו היולדת וכו' ע"כ והיינו לפי מ"ש רמ"ע דעוברות ומניקות אין מחויבות להתענות בג' צומות. ולהכי יכולה לטעום הכוס. ואם הוא שגם שאר בעלי ברית יכולים לטעום על המילה. למה ליה לאוקמה דוקא ביולדת תיפוק ליה דגם שאר בעלי ברית אבי הבן וכו'. יכולים לטעום הכוס. אלא ודאי פשיטא ליה שאינם יכולים לטעום ולא מידי אפי' כוס של ברכה רק היולדת שאינה מתענה.
ובשו"ת הרדב"ז נשאל על זה אם מותר לטעום כוס של ברכה והשיב שלכאורה היה נראה להתיר לפי שהוא יו"ט שלו והביא ראיה מההיא דתניא א"ר אלעזר בר צדוק וכו' ותשעה באב בשבת ידחוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו היה וכו'. ומעשה ברבינו יעב"ץ שהיה בעל ברית בתשעה באב דחוי ולא השלים תעניתו וכו', אמנם חזר וכתב דכד מעיינת שפיר תשכח דלא דמי דבשלמא התם ט' באב דחוי היה ולפיכך הקילו בו אחר חצות ולא השלימוהו. אבל אחד מד' צומות שחל בזמנו אינו מותר להקל בו אעפ"י שהוא יו"ט שלו וכן דקדק מלשון הריא"ף ז"ל וכו' עיי"ש. כאשר דקדקתי מלשון הש"ע לעיל שממנו נובע מקור דברי הש"ע כמ"ש בב"י.
והרב בית דוד סי' שמ"ז כתב דתענית של חובה והוא בזמנו כגון ט"ב ושאר תעניות אין המילה דוחה אותו כלל אלא מתענה ומשלים ולענין תענית אסתר פליגי בו יש מקילין ויש מחמירן. ומה שראית שא"ר הקיל. היינו בצום גדליה. לפי שאינו יום שמת בו והאחרונים חלקו עליו כיון שמעיקרא הוקבע ביום זה אין להקל בו ודינו כשאר תעניות של חובה.
והזכו"ל או"ח אות ת' הביא כמה פוסקים אחרונים דס"ל הכי דבעלי ברית מתענים ומשלימין בד' צומות. וכ"כ הכנה"ג או"ח סי' תקנ"ט בהגב"י וכן דעת הרב בית יהודה יו"ד סי' ל"א: ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: