אור ברסלב
שות פרחי כהונה אורח חיים › סימן לד

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אורח חיים · סימן לד

סימן לג

בענין מה שנוהגין העולם להעמיד קומקום של מים סמוך לחשיכה ע"ג כופח של ברזל שפיתת קדירה אחת. והאש דולקת תחתיו בשתי פתילות. בנפט הנקרא פיטרו"ל. והוא דולק כל הלילה וכל יום השבת בכדי לעשות ממנו קאפ"י או טי"י, וקרוב לשוליו קבועה בו ברזא הנ"ק רובינ"י שדרך הברזא מריקים מים חמין אל הכלי. וראיתי מ"ש השערי תשובה סי' רנ"ד ס"ק ב' משם הפמ"א ח"א ס"ס פ"ד להחמיר בכיוצא בזה עיי"ש. ופניתי אני לראות בנדון זה אם יש צד להתיר או לא:

תשובה הנה בנדון שלפנינו אית ביה חדא למעליתא שאינו זז ממקומו כל היום וכל הלילה אלא דרך הברזא מריקים המים אל הכלי כאמור, שלא בנדון הפמ"א הנז', גם מה שממרסים במשקה והלהב עולה וחיישינן לחיתוי כירה שאינה גרופה וקטומה וכו' הכא נמי ליכא. שהרי הנפ"ט מכוסה ואין יד אדם נוגעת בו אך מצד אחר יש לחוש לחיתויו שהרי במקום קביעות הפתילות יש אופן אחד שבאמצעותו מעלים את הפתילה והלהב עולה ויש לחוש שמא יש כח ויגלגל באופן ההוא ויעלה הפתילה והלהב עולה. כדי למהר בשולו. שזה הוא הטעם שאסר מרן הש"ע בסוס' רנ"ד למלא חבית של מים ויתן לתוך התנור ערב שבת עם חשכה וכו' לפי פירוש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' שבת וכמ"ש בש"ע בסעיף שלפני זה גבי עססיות ותורמוסין שדברים אלו אינם צריכים בישול רב ודעתו עליהם לא כלים לאלתר וחיישינן לשמא יחתה שאסור להשהותם ע"ג כירה שאינה גרופה וקטומה. והוא הדין נמי הכא. ולכן נראה שיעמדהו מבעוד יום בכדי שיהיו המים רותחים כל צרכן קודם חשיכה. ותו ליכא למיחש לחיתוי. כדין תבשיל שנתבשל כ"צ והוא מצטמק ורע לו שמותר להשהותו ע"ג כירה שאינה גרו"ק כמ"ש סי' רנ"ג ס"א וה"נ לא ניחא ליה שיצטמקו המים ויתמעטו:

וכל זה הוא אם משהין עליו המים דהוי דינו כשאר תבשיל שנתבשל. ולא נתבשל כ"צ. שאסור להשהותו ע"ג בידה שאינה גרו"ק אליבא דשתי הסברות שכתב מרן ז"ל לעיל סי' רנ"ג ס"א עיי"ש. אשר לא כן אם משהין עליו תבשיל. אין בו שום פיקפוק ממ"נ. שאם הוא חי לגמרי שלא נתבשל כלל. ליכא למיחש כלל לשמא יחתה דהא אסח דעתיה מניה כמ"ש שם ואם נתבשל כמאכל בן דרוסאי או שנתבשל כ"צ ומצטמק ויפה לו. הרי כתב הגאון מהר"ם בן חביב ז"ל הובאו דבריו בס' ארה"ח סתהון ז"ל סי' רנ"ג שאנחנו הספרדים נוהגים להשהות את התבשיל שנתבשל כ"צ ומצטמק ויפה לו ע"ג כופח או כירה שאינה גדו"ק כדעת הי"א שהזכיר מרן ז"ל. וכתב הזכור ליצחק סימן ע"ד על דבריו שהגם שהוא שלא כדעת מרן הש"ע דאזלינן בתר הוראותיו. מ"מ בנדון זה היה המנהג כן מימי קדם כדעת הי"א משום כבוד ועונג שבת עיי"ש. ומבואר בש"ע דלסברת היש אומרים אפילו הוסק בגפת ועצים אפילו אינה גרופה וקטומה כל שנתבשל כ"צ מותר להשהות עליה. ולא חיישינן שמא יחתה האש וצור ישראל יצילינו משגיאות וימי"ן אמן כן יהיה רצון ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה