אור ברסלב
שות פרחי כהונה אורח חיים › סימן כט

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אורח חיים · סימן כט

סימן כח

שאלה נדרשתי מאת ועד הקונסיסטוא"ר העי"א שבמח"ק עי"ת תמושנת יע"א. על דבר אשר בקשו מהם בעלי חתונה אחת שרצו להביא אשה מנגנת להשמיע קולה בתוך בהכ"נ בצבור בשעת ברכת חתנים ושאלו את פי אם אין בה חשש איסור:

תשובה. דע כי לא להזכיר דבר זה חס ושלום. דכחא דאיסורא רביע עליה. והוא דאיתא בש"ס ברכות פ' כ"ד א"ר חסדא שוק באשה ערוה וכ"ו אמר שמואל קול באשה ערוה וכו' א"ר ששת שער באשה ערוה וכו' ופירש"י גבי שוק באשת איש ערוה להסתכל וכן באשתו ולק"ש ע"כ. וכן הדין נמי בקול ושער. וכ"פ מרן בש"ע אה"ע סי' כ"א אסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה וכ"ו וכתב הב"ש אבל קול פנויה מותר. וכ"כ הפרישה. וכ"כ הבאה"ט, אך סיים אבל בס' באר שבע דפ קי"ט כתב בין בתולה בין אלמנה אסור. ולא שרי אלא קול אשתו שלא בשעת תפלה ע"כ:

ונראה לומר דדעת הרב באר שבע דאוסר גם בפנויה עפ"י מ"ש הפמ"ג בא"ח סי' ע"ה במשבצות אות ב' וז"ל וזמר בפנויה שלא בשעת ק"ש שרי. כמבואר באה"ע סי' כ"א. ויראה. דפנויה נדה מכלל ערוה הוי וכו' עיי"ש. דנמצאת אומר דהב"ש ודעמיה דמיירי בכחא דהיתירא בפנויה היינו אם טבלה לנדתה וטהורה היא, והבאר שבע שאוסר מיירי בפנויה נדה. ונמצא בזה"ז שאין נשים פנויות טובלות לנדתן כמ"ש הריב"ש ז"ל סי' תכ"ב והביאו הבאה"ט ביו"ד סי' קפ"ג מעתה גם פנויה הויא ערוה. ויפה כתב ה' באר שבע בין בתולה בין אלמנה אסור. ואף גם זאת אם טהורה היא נראה לאסור בכה"ג שודאי אין נמלט מהרהורי עבירה דחמיר איסוריה. וכמ"ש מרן ב"י באה"ע שם משם או"ח בשם הר"י אסור מן התורה להרהר באשה ואפילו פנויה: וחמור הרהור פנויה ממגעה. שעל הרהור עובר בלאו מן התורה שנא' ונשמרת מכל דבר רע. ופירשו חז"ל בע"א דף כ' ע"ב שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה עכ"ל:

הראת לדעת מכל האמור שאסור לאשה לעמוד בתוך קהל עם להשמיע קולה גילת ורנן, עפ"י הדין אפילו היא פנויה. דסתמא נדה היא, והויא בכלל ערוה על השומעים ונוסף גם הוא שאי אפשר לומר ונקה מהרהורי עבירה. שהרי עיני כל השומעים תלויות להביט בה ויצר זונה אשו משום חציו בוער בם ובפרט שהיא מנגנת בדברי חשק ומגרה בהם היצה"ר כמ"ש בש"ע א"ח סי' ש"ז דדברי חשק מגרה יצה"ר ועל זה אמרו בגמ' דסוטה דף מ"ח אודנא דשמעא זמרא תיעקר:

ואיסור מוסיף אם היה כזאת בבהכ"נ שהוא מקדש מעט בית תפלה לאלהינ"ו, שחובתנו היא לישב בה במורא ופחד. וכמ"ש הש"ע א"ח סי' קנ"א בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטלה וכ"ו ואין לך קלות ראש וכ"ו גרע מזה שאשה מנגנת בתוך קהל עם בבהכ"נ בדברי חשק ודברים בטלים. וכתב הבאה"ט שם משם סמ"ק ובעון זה מתהפכין הבתי כנסיות לבית ע"א רח"ל. ואיסור זה אף שלא בשעת התפלה כמ"ש השל"ה וז"ל דרך חיים תוכחות מוסר. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. ראוי לכל אדם שיעמוד במקומות הנכבדים באימה וביאה ובתוספת קדושה ויהי מורא שמים עליו בדבור ובמחשבה ובמעשה, על כן המספר שיחת חולין בבהכ"נ או בבהמ"ד אף שלא בשעת הלימוד ושלא בשעת התפלה מסלק מורא שמים מעליו, והוא איסור מוסיף על איסור של שיחת חולין עכ"ל:

ואל ה' ויאר לנו בתשובת הגאון חת"ס ז"ל בחח"מ סי' ק"צ ותורה ממנו יוצאה להבין להשכיל דבר הלכה זו בס"ד. והוא שנשאל בענין היות היהודים עתידים ליום מועד ביום בוא הקיסר יר"ה לגבולם. והכינו הכנה דרב"ה בבהכ"נ הקדושה שלהם בשירי הלל ותודות לה' לחיי מלכא ובנוהי ומיופי הידור מלאכת השיר. שיבואו האנשים על הנשים לענות במחולות ושירים בקול מיטב נגן. ונפשם לשאו"ל הגיעה אם נכון לעשות כן עפ"י דת תורתנו ה"ק לשמוע קול אשה בבהכ"נ אשר שם מקובצים אנשים. היתכן לעשות כן או לא:

והשיב הגאון ז"ל אם אמנם מחוייבים אנחנו עדת ישראל לאחוז בהמצוה רבה הזאת מצות כבוד המלך וכ"ו אמנם לעומת זה אומר אני. כי זה הוא כבודו לבלתי יראה ולא ימצא בעת ההיא שום דבר המתנגד לדתינו וכ"ו והיות כן יען נראה בעלי"ל כי השמעת קול הנשים בין האנשים תועבה היא. וכערוה יחשב אצלנו. ע"כ לא יתכן לעשות כן ואיסור דבר זה מבואר בש"ס סוטה דף מ"ח ע"א א"ר יוסף זמרי גברי ועני נשי פריצותא. זמרי נשי ועני גברי. כאש בנעורת ופירש"י לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצא האנשים נותנים לבם לקול הנשים. וקול באשה ערוה וכו'. ומבעיר את יצרו כאש בנעורת אבל זמרי גברי ועני נשי. קצת פריצותיה וקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כ"כ שאין המזמרים מטים אזנם לקול המנגנים עכ"ל רש"י. וקאמר תו התם בגמ' למאי נ"מ לבטולי הא מקמי הא ופירש"י אם אין שומעים לנו לבטל את שניהם. נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת. עכ"ל מבואר מזה דאפילו לשם דבר מצוה לא הותר לערב הקולות דנשי וגברי: דאילו כן. ה"ר לפרש. לבטולי הא בשמחת מצוה כגון מצוה כבוד המלך וכדומה. אי סגי בזמרי גברי. נבטל זמרי נשי. אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה. וכמ"ש הב"ש בשם הב"ט סי' ס"ב כשאנשים ונשים בחדר אחד. אין אומרים שהשמחה במעונו. דאין שמחה כשהיצה"ר שולט ע"כ. ואם זה במזמוטי חתן וכלה. ק"ו בבהכ"נ הקדושה, שעיקר שמחתנו שם להודות ולהלל לה' וכ"ו והנה אנחנו מוזהרים לשמוע קול זמר אשה אפילו שאינה נדה וערוה בשעה שאנו קורין ק"ש ותפלה. כמ"ש באו"ח סי' ע"ה והיינו ע"כ בשמיעת קול פנויה טהורה. דאי בא"א או פנויה נדה. קשה מאי ארייא בשעת ק"ש ותפלה. תיפוק ליה לעולם אסור משום קול באשה ערוה. וכמבואר באה"ע סי' כ"א. והטעם לזה כי אנו מאמינים שכל תפלה או שבח והודאה שנתערב בו מחשבת הרהור לא תעלה במעלות לפניו י"ת ולא תקובל לפניו ויצא לנו זה משמחת בית השואבה. דאמרינן במס' סוכה שהיו מתקנין שיהיו נשים מלמעלה ואנשים מלמטה. שלא יבואו לידי קלות ראש. עיי"ש. וכיון דביררנו דקול באשה ערוה. א"כ הקול מעזרת נשים לעזרת אנשים מעורר הרהור ומבטל הכוונה בתפלה והודאה ולא יקובל לפני שומע תפלה. וכיון שכן ראוי ומחיוב עלינו לשום עינא פקיחא, לבלתי היות שם ערו"ב ביום תת שבח ותהלה להי"ת כי ביאת הקיר'ה לשלו'ם ע"כ תורף דברי הגאון ז"ל ותהלות להי"ת שנתכוונתי לדעתו ה"כ שבכלל דבריו דברינו:

ועפ"י מ"ש הגאון ז"ל ישמע חכם ויוסף לקח בנדון שלפנינו שעם היות שמצוה גדולה היא לשמח חתן וכלה כדאיתא בש"ס ברכות דף ו' ע"ב וכתובות דף י"ז ע"א מ"מ להיות שיש שם נדנוד עבירה שמחה מה זו עושה. שהרי אפילו כשיהיו אנשים ונשים בחדר אחד קאמר מר הב"ח שאין אומרים שהשמחה במעונו. אף שאין נשמע קולם לא זמרי נשי ולא עני גברי כ"ש בכהאי גוונא באשה הנצבת בתוך קהל עם להנעים קולה בדברי חשק. דבר פשוט דיצרא דעבירה בוער בקרבם. וערבה כל שמחה. ואדרבה הכא גרע מנדון הגאון ז"ל דהתם כל הנשים עומדות בעזרת נשים ופניהם לא יראו. וקיי"ל דאין יצה"ר שולט באדם אלא במה שעיניו רואות ואפי"ה קאמר מר שהקול ההולך מעזרת נשים לעזרת אנשים מעורר הרהור וכ"ו כ"ש וק"ו הכא שעיני כל העם תלויות אל פני האשה המנגנת להביט ביופיה. דאית בה תרתי לריעותא. עין רואה. ואזן שומעת. ועוד בה דהתם כולם כאחד נותנות תודות והלל לה' דאיכא מיכת אימתא דשמייא. כמ"ש רבינו חידא ז"ל בס' ראש דוד פ' בשלח על ענין שירת עריס וכ"ו דשאני הכא דאיכא אימתא דשכינה עיי"ש, וזאת האשה הבאה לנגן בבהכ"נ היא מדברת בדברי חשק. שבודאי פשוט לדחות באמת הבנין מחשבת פיגול כזה בל יפקד ובל יזכר וה' ינחני במעגלי צדק לאמיתה של תורה החותם ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה