שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן
אורח חיים · סימן כד
למעלת הח' הש' וכו' כש"ת רבי מימון בן סעדון נר"ו בעי"ת תיארית יע"א:
ידידי אשר צוית'ה מפי ראשי הועד ק'ונסיסטואר עי"ת תיארית יע"א. לשאול את פי בענין מעשה שהיה שם. בזמן שהיה בין ראשי הועד פירוד הלבבות לתפ"צ. ונחלקו לשתי כתות והלכה לה הכת השנית ושכרו בית דירה ותקנוה לשם ביהכ"נ והיו מתפללים בה עידן ועידני' ולעת עתה עשו שלום ביניהם כבראשונה להיות לקהל אחד "פריזידאן" אחד. וכיס אחד לכלנה ועל דעתם עלתה לבוא להתפלל כולם כאחד בביהכ"נ הראשונה ולבטל השנית. אך נמצאו ביניהם איזה אנשים אשר לבם נוקפם מחשש עון אשר חטא לבטל קדושת ביהכ"נ הזאת השנית. וטילטולא דס"ת אשר שם עדיף ועל זה נפשם לשאו"ל הגיעה כדת מה לעשות:
תשובה. הלכה זו אינה צריכה לפנים. דכחא דהתירא עדיף. לבטל השנית ולקיים דגל ביהכ"נ הראשונה. מכמה טעמי תריצ"י אשר שמענו ונדעם מפי סופרים ומפי ספרים. זה יצא ראשונה. מאחר שאין קדושתו קדושת עולם. כיון שלא נבנית מעיקרא לשם ביהכ"נ. וכמ"ש מרן הש"ע סי' קנ"ד ס"ב השוכרים בית ומתפללים בו. אין בו דין ביהכ"נ. ומפורש בב"י שם דכיון שהוא בשכירות דרך עראי. אין בו קדושה וכי שלם זמן שכירות. פקע קדושה מינה ע"כ. וכתב הגאון חת"ס ז"ל באו"ח סי' ל"ב שאף אם הוא בלי קביעות זמן מיד שחוזרים בו. אין כאן שכירות. וממילא אין כאן קדושה. שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו עיין שם:
ועוד שנית. כיון שיש להם ביהכ"נ אחרת המכילה את כל הקהל שבעיר. אין נגרע דבר בהעדר ואף שכתב הריב"ש ז"ל סי' של"א הביאו הכנה"ג הגהט"ו סי' ק"ן דהמעכב לבנות ביהכ"נ. אפילו יש בית הכנסת אחר בעיר. מונע את הרבים לעשות מצוה מיקרי ע"כ וא"כ כ"ש הכא שלא לבטל את אשר בנאוה כבר. הרי סיים עלה הכנה"ג שם דלא אמר הריב"ש ז"ל אלא כשאין שם גרמא בנזקין. שאם יהיו ב' קהלות יבואו לידי מחלוקת ופירוד לבבות. ולא חרבה ירושת"ו אלא מפני שנאת חנם. הן בעודנו קהל אחד איש את רעהו שלום ידברו ובקרבו ישים ארבו. וכ"ש כשיהיו ב' קהלות. וכ"כ משם הראם ז"ל ח"א סי' נ"ב שאם הבית מכילה אותם אסור ליפרד זה מזה. וראוי לכוף לאותם שנפרדו שילכו להתפלל בביהכ"נ גם הרב משפטי שמואל סי' מ"א כתב עיר שיש בו ביהכ"נ אחד אינן יכולים ליחלק ולעשות ביהכ"נ אחר מחדש עיי"ש. ומינה אתה למד לנדון שלפנינו. כיון שכל עצמו של ביהכ"נ הזאת השנית. לא נעשית אלא מפני המחלוקת הן בעת"ה שזכינו למדת השלום. די לנו לעמוד באחת ועלתה לו. ומה גם שאם יעמדו שניהם כאחד. קשה להם להשיג בימות החול שיעור מנין לומר דבר שבקדושה כדי לזה וכדי לזה:
ועוד בה שלישייה כי יכבד עול שכירות ביהכ"נ השנית ללא צורך. וכמ"ש הגאון חת"ס שם דאדרבה מצוה רבה איכא שלא להרבות עול ומסיים דלא לדחקא צבורא עיי"ש שהביא ראיה לדבר:
אלא שצ"ע בזה במה שמוציאין כל כלי הקדש מבית הכנסת. אם יש בזה חשש סתירה. וכתב מור"ם ז"ל סי' קנ"ב בהגה ס"א דאסור לסתור דבר מביהכ"נ וכו'. ונראה דאין כאן בית מיחוש עפ"י מ"ש המג"א סק"ו משם מהרמ"פ הא דאסור לנתוץ. דוקא דבר מחובר וכתב המחצ"ה דילפינן לה מדכתיב את מזבחותהם תתוצון וכו' לא תעשון כן לה"א דבעינן דומיא דמזבח שהוא מחובר. וכ"כ הגאון חת"ס שם דהמעיין במהרמ"פ יראה דמיירי התם ברוצה לסלק כלים המטלטלין מבהכ"נ דבזה אין חשש. כיון שאינו מהרס ומשבר הכלי בעצמו והוא נשאר בשלימותו. שגם בכלים שבמקדש אין איסור בהוצאה. רק בשריפה או בשבירה. וראיה מדהמע"ה שהעלה ארה"ק ממקום למקום. ומי התיר לו כן. אע"כ אין הסרת הכלים מהבית בכלל נתיצה כלל עי"ש. והוא הדין הכא נמי שמטלטלין הספסלים וכלי הקודש בשלי־ מותם לקובעם בבהכ"נ הרא' אין כאן בית מיחוש כלל אלא שצריכים ליזהר כשמוליכים הס"ת: שילווהו עשרה בני אדם דרך כבוד כמ"ש ה' לד"א סי' ג' ועל כל ישראל יבוא שלו"ם אמן הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: