אור ברסלב
שות פרחי כהונה אבן העזר › סימן לב

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אבן העזר · סימן לב

סימן לא

למעלת ידיד ונעלה מילידי סגולה לש"ט ולתהלה, ה"ח ה"ש כהה"ר פינחס טבול נר"ו וגדול השלום למעלת הח' הש' רבי משה עטייא נר"ו אחר עתרת החיים והשלום. הגיעני מכתבו הבהיר ועמו רצוף הגט אשר כתבתים ואתבונן בו והנה נמצאו בו כמה פיקפוקים הפוסלים אותו והריני מסדרם לפניך אחת לאחת א' שנכתב בגט חמשה ימים חסר בית ולכתחילה צריך לכתוב בחמשה כמ"ש מרן הש"ע סי' קכ"ו ס"ד בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה וכו' ב' שדילג תיבת ולאתריכי דגבי אשה וכתב ה' גט פשוט דדוקא כשכותב הבעל גט לשלוח לאשתו למדינה אחרת שאין כותבין העומדת היום במתא פ'. בזה אין כותבין ולאתריכי. דכיון שלא הזכיר מקום האשה. אין לכתוב ולאתריכי. אבל אם היא עומדת במקום כתיבת הגט. שכותבין העומדת היום במתא פ' צריך לכתוב ולאתריכי. ג'. ב' אותיות יו"ד תי"ו דתיבת פטרית יוצאות חוץ לשיטה. וכתב מרן בש"ע סי' קכ"ה סי"ד נוהגין שלא יהיו האתיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל ובהגה אם כתב חוץ לשיטין י"א דאפילו אות אחת שיצא לחוץ פסול ע"כ, ד'. שנכתב בשיטת אחרונה מן תיבת ודן עד תיבת ויש' הכל בשיטה אחת. וכתב מרן הש"ע שם סעיף י"ח צריך שלא יהא בשיטה אחרונה לא ספר תרוכין ולא גט פיטורין ולא אגרת שבוקין אלא כדת משה וישראל לבד ע"כ. ה' שחתימות העדים אין עליהם צורת אותיות ותינוק דלא חכים ולא טיפש אין קורא אותן כתקנן. ועוד בה. שאין נוגעין קצתן עם קצתן. ובסי' קכ"ה בס' ט"ז בהגה כתב צריך שיזהר שיגיע כל מה שראוי ליגע כס"ת תפלין ומזוזות וכו' עיי"ש:

והנה עפ"י הדין כל הריעותות שנמצאו בגט זה. יש' צד להקל בהם. אם מחמת שהם בטופס הגט, ואם מחמת שנעשו בדיעבד ומקום עיגון שקשה להשיג גט אחר מהבעל. אך הלא סגרו עלינו את הדרך הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל. להיות שהריעותות הללו מוכיחים להדייא שמסדרי הגט הזה אינם בקיאין בטיב גטין וקידושין. וכל כי האי גוונא. הגט פסול. כמ"ש מרן ב"י סי' קמ"ב בשם מצאתי כתוב באחד שבא עם גט בידו ואמר שהוא שליח הולכה. והשטר שבידו מוכיח שהוא שליח קבלה. ופיסל הרא"ש את שליחותו שהיא מוכחשת. גם את הגט עצמו פיסל כיון שהיו עמי הארץ שלא ידעו בטיב שליחות כהאי גוונא אין לסמוך על גיטיהם, שיש לחוש דכמה מיני פיסולים שנעשו בו. וכדכתבו הר"ן והריב"ש שפסלו גט מפני שראו לשון השטר ב"ד שהוא לשון הדיוטות וכו' עיי"ש וכ"כ מור"ם ז"ל סי' קמ"א סעיף ל' עיי"ש. ועיין עוד מ"ש בב"י סי' ק"כ משם הריב"ש והרא"ש ז"ל בענין זה גם הגאון נובי"ת כתב סי' ק"ה עכשיו ראיתי שהמסדר הגט אינו בקי בטיב גטין וקדושין כלל. כי נמצאו בו כמה שגיאות. ואף שיש לדון על כל שגיאה ושגיאה לענין דיעבד. מ"מ הרי ההדיוט הזה עם כל שגיאותיו. לא חלי ולא מרגיש בשום שגיאה. מכלל שאין לו שם ידיעה בהלכות גטין כלל. וא"כ הגט הזה פסול מצד מה שמבואר בסי' קמ"א סוס"ל בהגה עיי"ש. ועיין להפ"ת סי' קמ"א ס"ק כ"ח מ"ש משם תשובת שיבת ציון סימן צ"א בענין זה. ועיין להגאון שד"ח מע' גט סי' א' אות זיי"ן שהביא כמה פוסקים שהחמירו בזה:

אך חובתינו היא נכספה לדעת היכא שהגט נכתב כהוגן שאין נמצא בו שום פיסול ברור. אלא שנכתב ע"י הדיוטות. והוא במקום עיגון ושעה"ד שקשה להשיג גט אחר מהבעל. אם בכהאי גוונא נמי מפסלי כל הני רבוואתא או יש לחלק, והנה השד"ח שם הביא משם החבי"פ בשו"ת חיים ושלום ח"ב סי' ע"א שאלה על גט שניתן ממשומד אחד ע"י ב"ד שאין בקיאין בט"ג אם כשר אפילו שלא ימצא שם פיסול. נראה דפסול. כמ"ש הכנה"ג בחלק מעשה רב אות א' שכתב וגט שסדרו ב"ד הדיוט ראוי לפוסלו, כמ"ש הריב"ש והרא"ם וכו' עיי"ש והנה מרן בב"י סוף סי' ק"כ הביא תשובת הריב"ש וכו' עיי"ש. ומ"מ אם הגט כשר שלא ראינו בו שום פיסול והוא שעה"ד כשר. וכ"נ מתשובת הרא"ש שהביא שם מרן בב"י עיי"ש. שנראה שבדיעבד כשר כל שאין פיסול ברור בגט. ושוב הביא מ"ש הריב"ש סוסי' ש"צ אני לא אתיר אשה עפ"י מעשה ב"ד כזה. דאין לסמוך על בני אדם שאין יודעים בט"ג. מפני שכותבים שנתברר להם שהגירושין נעשו כתקנת חז"ל להתיר אשה העומדת בחזקת איסור עכ"ל. ועיין להרא"ם ח"א סי' ל"ה. והנראה כי לא פסלו הכא אלא כשמצאו בגט פיסול בהדיא כמבואר שם אלו תוד"ק דשו'ת ה' חיים ישנים: אך לגבי דידי הדיוט כמו שאמרתי במחילה מהדרג"ת לא ירדתי לסוף דעת ק"ו דפעם אומר בכה ופעם אומר בכה. ומ"מ יש לפנינו עמוד גדול לסמוך עליו תשובת הרא"ש ז"ל שהביא מרן ב"י ז"ל סוסי' ק"כ הנז' וז"ל על הגט שניתן בפני עדים שאינם יודעים בטיב גטין דע כי הדבר קשה עד מאד כי מרבים ממזרים בישראל ואם באנו לפסול למפרע קשה הדבר מאד. אבל מכאן ולהבא טוב לפרסם ולהכריז שלא ישתדל אדם בכתיבתו אלא הבקיאים בהם עכ"ל. הרי שכתב שאין לפסול למפרע וכו'. עוד זאת כתב הכנה"ג ז"ל בסי' ק"כ הגהב"י אות מ"א וז"ל לא אמרו אלא היכא דידוע שאפשר להביא גט אחר בקירוב מקום. אבל היכא שידוע שהמקום במרחקי ארץ. והבעל משומד שלא יתרצה לזה, בודאי לא מעכבינן ליה בהכי. משם מהרימ"ט בתשובה. ומתוך דברי מהרח"ש נראה שחולק על זה ע"כ. הרי נוסף גם הוא על אוהבינו הרב מהרימ"ט ז"ל להקל במקום דחק ועיגון. ומעתה אנן נמי בדידן שהאיש הלזה המגרש. שהוא קשה להשיג ממנו גט אחר, השתא שלא נמצא בגט פיסול המעכב עפ"י הדין יש לנו לסמוך על דברי הרא"ש ז"ל ומהרימ"ט הנ"ז דלא מעכבינן ליה בהכי.

ועל ענין חתימות העדים שאין נקראים כתקנן לתינוק דל"ח ול"ט. הנה כתב התשב"ץ ז"ל בח"א שאלה ז' שנשאל למה חותמין בגט בכתיבה אשורית. והשיב שאין בדבר עיכוב. ולא נהגו כן אלא משום דאמרינן בפרק השולח דף ל"ו ע"א אמר רשב"ג תקנות גדולות התקינו שיהיו העדים מפרשין שמותיהן בגטין מפני תיקון העולם. שעכשיו שמפרשין שמותיהן. אנו יודעין מי הם העדים ונקיים אותו על פיהם. וכתב לא שתהא הכתיבה נקראת לתינוק דלא חכים ולא טיפש כי לזה אין צורך דהא אפילו למ"ד עדי חתימה כרתי לא צריך לפרש שמותיהם בגטין מן התורה. ומתכשר כשאר שטרות החתומים בסימנים. כדאיתא בגמרא התם. דרב חסדא חתים ס'. ורב אושעיא חתים ע"י וכו' ומשום תקנה הוא דמפרשי שמותייהו וכיון דפירשו אעפ"י שאינן נקראין אלא לתינוק דחכים וחריף טפי כשר שהרי עכשיו אין אנו צריכין שיצא כתב ידם ממקום אחר. שהרי אנו יודעים מי הם החתומים. ויבואו ויקיימו חתימתם מפיהם עכ"ל, וכ"כ הב"ש סי' ק"ל בשמו בקיצור. ועפ"י זה דן הכמ"א ח"ב סי' י"ט הביאו הפ"ת שם סק"ט בדבר העד "פרץ" שתינוק קרא הרי"ש בשם דל"ת והצד"י פשוטה קרא אותה יו"ד נו"ן. כבר כתב הב"ש בשם הרשב"ץ כשתינוק חריף יכול לקרותו כשר. וה"נ עינינו הרואות שתינוק חריף שבספרים יקרא כראוי, יש להכשיר שאין מדקדקין כ"כ בחתימת העדים. רק אם אנו יכולים לקרותו כשר. ובפרט במקום עיגון ודאי אין להחמיר כלל עכ"ל. אשר עפ"י דברי התשב"ץ ז"ל הנז' חזרתי על המקרא להקרות החתימות לתינוקות החריפים קצת וקראו אותם בטוב דמעתה הרי שמותם מפורשים כתקנת חז"ל. ותו אין להחמיר כלל בדיעבד:

ואכתי פש גבן לשאול ולברר למסדרי הגט הנז', אם לא שגו ברואה באחת מכל הדברים הפוסלים בגט אשר מנה הרמב"ם ז"ל בריש הלכות גירושין. וכן עשיתי בס"ד ורק זאת המכשלה יצאה מתחת ידם. שחתמו על הגט עדים מגולחי זקנם בתער ועיין להרב שד"ח מע' גט סי' י"ח אות ג' שכתב שנ"ל לדון בעיקר הדבר אחר דמבואר בח"מ סי' ל"ד בראוהו קושר ומתיר ולא הודיעוהו מתחלה שאסור. תולין שלא ידע שהיא מלאכה. א"כ י"ל דהשחתה בתער דנתפשט הרבה. לא חשיב שזה איסור כ"כ. ואף שלא התנצל על זה הוא עצמו כן בפני ב"ד אינו מזיק וכו' עיי"ש. וכ"כ משם הרב שב יעקב סוסי' ו' ופחד יצחק מע' הפ"א שהכשירו מגולחי זקן לעדות. משום דלא משמע להו איסור עיי"ש והנראה לעניות דעתי הקלושה כתבתי לתקן המעוות. באשר אין תקוה להשיג גט אחר מהבעל אבל מכאן ולהלאה בעמוד והזהיר קאי שלא יוסיפו עוד לסדר גט יהיה מה שיהיה. וה' הטוב יתקננו בעצה טובה מלפניו ית' לעבודתו ולתורתו הקדושה כיר"א ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה