אור ברסלב
שות פרחי כהונה אבן העזר › סימן יט

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אבן העזר · סימן יט

סימן יח

שאלה באשה המתגרשת דכולי עלמא קרו לה קמיר"א וזה השם נגזר משם קמר"א ורק לקטנות השם קורין לה קמיר"א. ושאלתי את פי אבי הנערה ואמה ואמרו שזה השם קמיר"א הוא שנתנו לה בעריסה והוא השם שנקראת בו בפי כל. ומעולם לא נקראת בשם קמר"א לא בקטנותה ולא בגדלותה, ומפני כך נסתפקתי אם לכתוב בגט שם קמירא הגם שהוא שם קטנות. כיון שהוא השם שנתנו לה מלידה ועד עתה היא נקראת בו. או רק לכתוב קמר"א שזה הוא השם הרגיל וידוע לקרות בו:

תשובה. הנה בדרכי משה בסדר גטין אות ז' כתב באשה אחת שכתבו בגט זוס"א, אעג"ב דרובא דעלמא קרו לה זוסלי"ן. מאחר שאמה קראה לה זוסא הכי כותבין. ונראה דאם קראוה זוסלי"ן בילדותה כותבין זוסלין ולא זוס"א, וכ"מ בטופס ישן בשם מהרא"י שאם קראו לה שם העריסה שערלי"ן כותבין כך ולא שרה ע"כ. ובאות ח"ת כתב באשה שנקראת חנליי"ן. כתב מהרי"ו דכותבין חנה ולא המכונה חנליי"ן משום דהוי קיצור השם. וכתב עליו הרב ז"ל דמיירי שבתחלה קראוה חנה ולבסוף היתה נקראת חנליין ע"כ:

וביאור דבק"ו ז"ל נראה דס"ל דלעולם אזלינן בתר שם העריסה. ואפילו שיהיה הוא שם קטנות. שהרי שם שערלי"ן הוא נגזר משם שרה. ואפי"ה אם קראו לה מעריסה שערלי"ן כותבין כך ולא עיקר השם שהוא שרה. וכן נמי באשה שנקראת חנליי"ן דכתב מהרי"ו דכותבין חנה היינו משום דקרו לה מעריסה חנה. הלא"ה אם קראו לה חנליי"ן בעריסה. אעפ"י ששם חנה הוא עיקר השם. אין כותבין רק שם חנליי"ן וכן מוכרח לפרש לפי דבריו ז"ל במ"ש באות רי"ש משם מהרי"ו בשם רעכלין שכותבין רחל היינו משום דשם העריסה היה רחל. וס"ל ז"ל דאין חילוק בזה. בין שיהיה שם העריסה הוא הנקראת בו עכשו. אפילו שיהיה שם הקטנות. בין שמעריסה קראוה שערלי"ן ועכשו נקראת שרה. לעולם כותבין שערלי"ן: ומהרש"ל ז"ל סבר כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וז"ל אם שם העריסה שער"ל או שערכ"ן וכן היא נקראת כותבין שער"ל או שערכ"ן ולא שרה ואם כתב שרה פסול. ואם שם העריסה היה שרה ועכשו נקראת שעכ"ל או שערכ"ן כשר לכתוב שם העריסה או שם שנקראת בו. עכ"ל הבי"ד הרב"ש בקונטרס ש"נ אות ב'. הרי דבחלוקה ראשונה אתי שפיר כדעת הד"מ ובחלוקה שניה פליג עליה:

והט"ז בקונטרס השמות אות שי"ן כתב והכריע בזה. דאם נקראת כן מעריסה רעכ"ל אין לכתוב רק רעכ"ל לחוד. ויש פיסול אם נכתב רחל. כמ"ש רש"ל וכן בשם שער"ל לא יזכור שרה כלל. ואם ידוע שם העריסה שרה או רחל. ואח"כ נשתנו לשער"ל או שעכ"ל יכתוב שרה המכונה שער"ל. ולרחל המכונה רעכ"ל. כנ"ל נכון דהא אין שום ריעותא בכתיבת המכונה אף שא"צ מדינא עכ"ל דנמצא בחלוקה זאת דנשתנו משם העריסה שהוא שרה לשער"ל. דלדעת רמ"א אין כותבין רק שרה שהוא שם העריסה. ולא שער"ל. ולרש"ל כותבין איזה שם שירצה משניהם, בזה דכותב שרה המכונה שער"ל. יוצא ידי שניהם. לרמ"א הרי כתב שם העריסה. ולרש"ל הרי גם שניהם. ואף שא"צ לכתוב רק שם אחד לומר כדא"ל ולמר כדא"ל. מ"מ אין ריעותא בזה שהרי כתב רמ"א בהג"ה סי' קכ"ט סט"ו על מ"ש מרן הש"ע בקיצור השם שא"צ לכתוב שם הנערות כלל כתב הוא ז"ל מיהו אם רוצה לכתוב אינו מזיק ע"כ:

וכן הביא שם משם הס"ש שכתב באות ח"ת להלכה כהכרעת הט"ז, וסיים הרב"ש ונראה לי בשמות אשר אין הנקודות שוין. אם ידוע שם העריסה. כגון אם שם העריסה שרה ועכשו נקראת שערלי"ן או שרול"ה יש לכתוב שרה המכונה שרול"ה או שערלי"ן. ואם כתב רק שם העריסה שרה כשר. דהא לדעת רמ"א כותבין כן לכתחלה. וכ"כ בס"מ וכן הוא דעת מהרש"ל. וכן אם כתב רק השם אשר נקראת בו עתה כשר כדעת מהרש"ל ע"כ:

ועיין בפ"ת בקונטרס ש"נ אות ב' מ"ש משם הרב ג"מ שחולק על עיקר חילוק זה דשם העריסה וכו' ודעתו להלכה אף בידוע שם העריסה הוא שרה רק שנ"ק עתה בפ"כ שער"ל וכיוצא. מ"מ אין לכתוב רק כמו שנקראת עכשו. דבנשים שאין עולין לס"ת אין נודע לכל המקור וכיון שכותב כמו שנקראת. עכ"פ לא גרע מחניכה. אבל לכתוב שם שרה. יש לחוש דמיקרי שם שאין אנו יודעים בו ביותר דפסול וכו' עיי"ש:

נמצאת אתה אומר דכולן שוין לטובה בחלוקה ראשונה דאם שם העריסה היא שם הקטנות. והוא השם שנקראת בו עכשו. ומעולם לא נקראת בעיקר השם. אין כותבין בגט רק שם הקטנות ולא שם העיקר ולדעת רש"ל אדרבה אם כתב עיקר השם פסול. כיון שמעולם לא נקראת בו. וכן דעת הרט"ז. והרמ"א לא נתבאר דעתו בזה אם מפסיל בדיעבד. וכן כתב בפתחי תשובה שם:

וכ"כ הרב בית יהודה במנהגים בענין שמות הגטין ס"א וז"ל המנהג הוא שאין לכתוב קיצור השם כגון דונ"א היא עיקר השם ודנינ"א אינו אלא קיצור השם ואין כותבין אלא דונ"א אעפ"י שרגילין לקרותה בשם דנינ"א. וזה דומה למ"ש הש"ע דאם שם השני יוצא משם הראשון וכו' אין צריך לכתוב שם הנערות כלל. ע"כ. ומיהו במקום שלא נזכר עליה שם דונ"א כלל דאז בודאי כותבין בגט דנינ"א עכ"ל:

וכ"כ הגאון שד"ח מ"ע גט סי' מ"ב אות ד' משם גט מקושר דאם ידוע דבשעת הלידה קראוהו בשם קטנות חקי"ן או שרול"ה וכיוצא. והכי קרו לה כו"ע אין כותבין רק חקי"ן או שרול"ה. ואם בכה"ג כתב יצחק דמתקרי חקי"ן או שרה דמתקרייא שרול"ה פסול כיון דמעולם לא נקרא כך שכן דעת האחרונים מוהרי"א ומהר"י ברונה שבס"ש דפ' פ"ה גט פשוט ס"ק ס"ז. ומסתמיות דברי מוהרי"ט נראה שיש לכתוב עיקר השם דמתקרי דקטנות ע"כ. וכתב עליו הגאון שד"ח בסו"ד עיין בטיב גטין ש"א אות היו"ד סק"א דפסק דאם ידוע דנקרא איצ"ק לבד מלידה. יש לכתוב כן כמו בשרה שערלי"ן ע"כ:

ומעתה בנדו"ד דשם קמר"א הוא עיקר השם. וקמיר"א הוא קיצור השם כמו אמנון אמינון בש"ב סי' י"ג עיין מצודת ציון שפירש שם שכן דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין השם עיי"ש. וכיון שנקראת מעריסה בשם קמיר"א ומאז ועד עתה הוא השם דקרו לה כו"ע. הגם שעיקר השם הוא קמר"א אין כותבין בגט רק שם קמיר"א. ואדרבה אם נכתב שם קמר"א פסול כיון שמעולם לא נזכר עליה שם קמר"א, ואפילו בשיתוף פסול כהסכמת כל הפוסקים ודלא כמשמעות סתמיות דברי מוהרי"ט וכמ"ש הגאון שד"ח ז"ל וכן נעשה מעשה שכתבנו קמיר"א והסכים על ידי הרב מזר"ק טהור כמוהר"ר ישראל אביחצירא יחש"ל רב החונה בעי"ת ארפוד יע"א והסביבות. ועיני לשמייא נטלית יאיר עינינו במאור תורתו. לכוין לאמיתה של תורה אמן. ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה