אור ברסלב
שות פרחי כהונה אבן העזר › סימן יז

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אבן העזר · סימן יז

סימן טז

אחר כל זאת שוב כתב אלי הרב השואל נרו' שהבעל של האשה הזאת קצווח ככרוכייא ואומר שאינו מאמין על אשתו שום דבר כי טהורה היא בעיניו, ונוסף עוד כי נשבעה לפני ב"ד שבועה חמורה בנקיטת חפץ לפני ארון הקודש והסכימה דעתו להתירה לבעלה אך לבי מהסס עד אמצא מקום בכחא דהיתירא מפורש באר היטיב בדברי הפוסקים. וראה זה מצאתי להרב ראשון לציון בסה"ג משפטי עזיאל אב"ן העזר ח"ב סי' כ"ד סעיף ב' דשקו"ט טובא בדין הודאת האשה לדברי העד הנחשד. והעלה וז"ל אולם אעפ"י שהוכחנו להאמין אשה האומרת טא"ל כשעד אחר מעידה ומסייעה. מ"מ הלכה זו אינה מוסכמת. שהרי לפירושו של הנמק"י שמשנה אחרונה לאו תקנה היא. אלא שהחזירוה רבנן אדינא דאורייתא שאין האשה נאמנת להפקיע שעבודה לבעלה הדעת נוטה לומר שכיון שעקרו תקנה ראשונה וחזר הדין לסיני. וגם בעד א' שאין לומר בה ענ"ב. אינה נאמנת להפקיע שיעבודה מבעלה. וכ"כ השעה"מ פי"ב מה"א הט"ו והנובי"ק אה"ע סי' ע' ואף לדעת הר"ן והריטב"א דמפרשי ההיא משנה אחרונה דנדרים שהיא תקנתא. שעקרו חכמים דין תורה והפקיעו לקידושין מינה משום מיגדר מילתא שלא תהיינה בנות ישראל מקלקלות על בעליהן. ונותנות עיניהם באחר. מ"מ יש לצדד ולומר דלא פלוג רבנן בתקנתם ואמרו כל האומרת טא"ל אינה נאמנת. בין שאומרת כן מעצמה או שהודית לדברי העד והואיל ודברי הרמב"ם מוכיחים כן שהרי כתב אמרה לו אשתו שזינתה וכו' ואין בית דין כופין וכו' בדבר מן הדברים עד שיעידו שני עדים בפניהם ברצונה. לכן אני אומר שכדאים הם הפוסקים המתירים אשה לבעלה גם בהודית לעד אחד. ועכ"פ אין לאוסרה על בעלה ולהפסידה כתובתה. אם הוא רוצה לשבת עמה בשלום עכ"ל ודברים נאותים הם למי שאמרן:

ועוד זאת מצאתי להרב שאל האיש בחאה"ע סי' ב' שנשאל בא"א שהעיד עליה ע"א שזינתה. והיא מכחישתו. והטילו עליה הב"ד חרם וכו'. והשיב הרב ז"ל שהאשה הזאת מותרת לבעלה. ובפרט שקבלה עליה החרם שהטילו עליה הב"ד כיעו"ש. מכל הלין מילי מעלייתא הוי סמוכי"ן דרבנן לההוא עובדא בשירותא דההיא אתתא, וצור ישראל יצילינו משגיאות, ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר. ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה