אור ברסלב
שות עצי ברושים הלכות מקואות › סימן נא

שות עצי ברושים· הרב שלמה כהן־אברבנאל

הלכות מקואות · סימן נא

סימן נ

בעו"ה כאור בוקר של יום שני טו"ב מנחם שנת תרנ"ט לפ"ק.

כבוד ידידנו האהוב ה"ה הרב הגאון הגדול, חו"ב סוע"ה וכו' מו"ה חיים מאיר נח הלוי נ"י המ"מ ומו"ץ דפ"ק ווילנא.

באתי לכתוב למר נ"י על מה שהעיר כבוד הדר"ג נ"י על הגר"א ביו"ד סימן ר"א במש"כ שם בס"ק נ"ב ובס"ק נ"ז דאם הזחילה הוא למטה ממ' סאה אף אם אינו ניכר הזחילה כלל מ"מ פסול משום דאין הזוחלין מתערבין ונמצא דחסר מארבעים סאה ואף דבעת הטבילה עדיין נמצא מ' סאה מ"מ סופו לחסור:

ועל זה העיר כת"ר נ"י דמה יענה הגר"א ז"ל לראיית הרשב"א ז"ל מהא דהכשירה התורה בור של מי גשמים ואף דכל בור הוודאי נבלע בו מים בדפנות ובקרקע הבור דהא לא הצריכה בתורה דיהיה בור סיד שאינו מאבד טיפה וא"כ מוכח דאף אם הזחילה הוא למטה ממ' סאה מ"מ כשר דהא כל בור כמו שנבלע בדפנות הבור כן נבלעת בקרקעית הבור ואעפ"כ הכשירה התורה וא"כ מוכח להדיא דגם בזחילה שהיא למטה ממ' סאה ג"כ כשר אם אינו ניכר הזחילה כן העיר כת"ר נ"י:

אבל המעיין בשו"ת הריב"ש סימן רצ"ב ובדברי הגר"א ז"ל שם יראה דלק"מ דוודאי הרשב"א ז"ל וסייעתו ס"ל דאין חסרון בזחילה במקוה מצד דזוחלין אינן מתערבין ולפיכך ס"ל דגם במים שנבלעים בדפנות הבור או בקרקעית הבור ג"כ מצטרפים למ' סאה אך עיקר הטעם הוא דגזה"כ הוא דאין המים מטהרים רק דרך רגילתו דמעינות דרובן דרכן לזחול ממקומם למקום אחר כמו הנהרות דנחשבים ג"כ כמעיין וגם נמצא מעינות העומדין במקומם ולפיכך הן מטהרין בין בזוחלין ובין באשבורן אבל מקוה של מי גשמים שנופלים לבור שדרכן להיות עומד במקומן ולפיכך לא הכשירה התורה רק באשבורן והלכך ס"ל להרשב"א וסייעתו דאם אינו ניכר הזחילה כשר דהא כל דרך מי גשמים שנופלין לבור ג"כ זוחל מעט מעט בדפנות הבור ובקרקעיתו דהא לא הצריכה התורה שיהיה בור סיד שאינו מאבד טיפה ולפיכך אם זוחל למטה ממ' סאה מ"מ כיון שאין הזחילה ניכר כשר. אבל הגר"א ז"ל שכתב דאפי' אם אינו ניכר הזחילה ג"כ פסול אם הזחילה הוא למטה ממ' סאה כתב כן לדעת החולקים על הרשב"א וס"ל דאם זוחל למעלה ממ' סאה אפי' אם זחל הרבה מאוד ג"כ כשר אף דלא הוי דרך רגילתו אך דמ' סאה ישאר לעולם עומד במקומו בלא זחילה והא דפוסל זחילה במי גשמים היינו אם זוחל למטה ממ' סאה משום דמים הזוחלין אינן מצטרפין ולפיכך אפילו אם אינו ניכר הזחילה ג"כ פסול דכיון דהטעם הוא מצד חסרון המים מאי נ"מ אם ניכר הזחילה או לא ודברי הגר"א ז"ל מאירין כשמש בצהרים והא דהכשירה התורה בור מים לטבילה ע"כ מיירי שהוא טוח בסיד דדברה תורה בהוה משום דסתם בורות בא"י לקבל מי גשמים הוא טוח בסיד כדי שלא יהא שום נקב בקרקעית הבור דהתורה מיירי בא"י דכתיב בה למטר השמים תשתה מים וע"כ צריך לטוח הבור בסיד:

והלכך כל מקוה שאינה נכשרת רק באשבורן צריך לסתום מקום מוצא המים מצד חוץ לכותל המקוה כדי שיוכל לראות בחוץ אה אינו נזחל מן הברזא אפילו טיפה אחת וכן אנו נוהגין במקוה שעומדת על חצר בהכנ"ס אבל לעשות הברזא בפנים א"א לראות כלל אם זוחל מן הברזא מעט או לא דהא המקוה מלאה מים:

ועוד ראיתי לכתוב לענין הקושיא שהעיר כת"ר נ"י על הגר"א ז"ל מראיית הרשב"א הנה לדעת הגר"א ז"ל לשיטתו לפי מש"כ שם בס"ק ו' דהא דאמרינן בש"ס דחגיגה (דף כ') דארעא חלחולי מחלחלי היינו אפילו במקוה של מי גשמים בלא"ה לק"מ דהא לפי דעתו שם כל הבורות של מי גשמים יש להמים התחברות זה עם זה ע"י הגידים שיש בקרקע [וכמו שהביא מופת על זה] וא"כ לעולם לא יחסר ממ' סאה אפי' בבורות שאינן טוחות בסיד דכמו שנבלע בכאן למקום אחר כמו כן המים שבבורות אחרים באים לכאן והלכך לא יחסר ממ' סאה לעולם:

ונראה דגם דעת ר"ת ז"ל כן דהרי הוא ז"ל הביא ראיות אחרות דלאדם בעינן גם במעין מ' סאה אבל ראיה זו שהביאו התוס' שם בשם ר"י מהא דאמרינן דארעא חלחולי מחלחלא ומ"מ בעינן מ' סאה לא הביא כלל וע"כ דס"ל ג"כ כדעת הגר"א ז"ל דאפי' בבורות של מי גשמים יש להם התחברות בקרקע וא"כ י"ל דהש"ס מיירי לענין מקוה של מי גשמים]. ועפ"י זה דברי הגר"א ז"ל ברורין ואין כאן קושיא כלל. והנלע"ד כתבתי בעז"ה:

כ"ד ידידו הדו"ש ומברכו בברכת כהנים

שלמה הכהן מו"ץ דפ"ק ווילנא:

תוכן העניינים

שות עצי ברושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה