אור ברסלב
שות עצי ברושים הלכות בשר בחלב › סימן לה

שות עצי ברושים· הרב שלמה כהן־אברבנאל

הלכות בשר בחלב · סימן לה

סימן לד

בטור בסימן צ' וכתב עוד הרשב"א ויש מחמירים להצריכו לכתחילה קריעה לאורך ורוחב וטיחה בכותל אפילו בקדרה בפני עצמו ולצלי קריעה כל דהוא וראוי לחוש לדבריהם. וכתב הטור ע"ז וזהו כדעת רש"י וכתבתי בצידו המעיין בתו"ה הארוך יראה להדיא דלא לחוש לדעת רש"י כתב כן רק לחוש לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דלצלי בעי מיהת קריעה קצת ולא כהרי"ף ז"ל דמשמע מדבריו דס"ל דלצלי לא בעי קריעה כלל וזהו שכ' ה"ה ז"ל שהרשב"א הסכים למעשה כשיטת הרמב"ם והובא בב"י כאן וכוון ה"ה לדברי הרשב"א ז"ל אלו. אך דרבינו הטור ז"ל משום דלא היה לפניו ס' תו"ה הארוך חשב דכוון לדברי רש"י אבל באמת אינו כן. ובאמת לפי מה שחשב הטור דהרשב"א חשש לדעת רש"י קשה דהא לרש"י לצלי לא סגי בקריעה כל דהוא רק בעינן שיקרע לאורך ולרוחב וגם בדיעבד אם עבר ובישל בלא קריעה גם בלא בשר אסור גם בדיעבד ולכן דברי הטור צל"ע:

וראיתי להעתיק כאן מה שכתב מר אחי הגאון הצדיק מוה' בצלאל הכהן זצ"ל בגליון השערי דורא שלו קיצורי דינים בדיני כחל הנצרך להלכה ולמעשה וז"ל הטהור אות באות. ראיתי לציין דיני הכחל בשמנה עשר הלכות וזהו פרטן [א] ע"י קריעת שתי לבד או ערב לבד או אפילו ע"י שניהם אך דלא טחו בכותל אסור לכתחילה אפי' לצלותו בשפוד בלא שום בשר [כ"כ הרמ"א בהג"ה בסעיף ב' בשם האו"ה הארוך כלל י"ח ובת"ח כלל כ"ט דין ט' וכתב שם בשם הב"י דנכון חומרא זו לדעת רש"י וכ"כ הש"ך בס"ק י' בשם המהרש"ל ועי' במנחת יעקב שם אות כ"ב]. ואין לו היתר רק ע"י ג' הכשרים אלו או קריעה כמה פעמים ע"פ כולו דהוי כטחו בכותל ואינו מותר לצלותו רק ע"ג גחלים או בשפוד בלא שום בשר אבל עם בשר אסור לצלותו לכתחילה אפי' ע"י ג' הכשרים הנ"ל [כמש"כ בהג"ה שם אבל לכתחילה אין לצלותו עם בשר כלל ומשמע אפי' ע"י ג' הכשרים אלו והש"ך לא פירש על זה כלום אך על מש"כ אחר זה בהג"ה דלקדירה וכו' נוהגין בו איסור וכו' כתב הש"ך בס"ק י"ד להדיא דאפי' ע"י ג' הכשרים הנ"ל ג"כ נוהגין בו איסור] ודין בישולו אחר צלייתו יתבאר להלן אי"ה:

ולקדרה אפי' במים לבד ואפי' אם יש במים ס' נגדו ואפי' קרעו בג' הכשרים הנ"ל אסור לבשלו לכתחילה [וכמש"כ בהג"ה שכ' לעיל ובש"ך ס"ק י"ד ובזה יש פוסקים שאוסרין מדינא ויש ממנהגא ויש מתקנת הגאונים ז"ל וכמו שכ' בש"ד ועתה נבאר בעז"ה איך יהיה הכשרו בדיעבד עכ"פ:

הנה בנצלה בשפוד או על הגחלים לבדו בלא בשר מותר בדיעבד אפי' לא קרעו כלל אפי' קריעה מועטת היינו כל"ק דרב דהא דתנן לא קרעו אינו עובר עליו היינו דאינו עובר עליו ומותר ומדתנא לא קרעו משמע דלא קרעו כלל ודלא כאו"ה שכ' בשער י"ח אות א' דלרש"י אף בצלי אף בדיעבד בעינן קריעה מועטת והיינו במה שקורעין אותו לשנים כשמחלקים הרבעיות האחרונות לשנים ועי' בתו"ח דין ט' שהשיג עליו וכ"כ בשו"ע בדברי הרמ"א בהג"ה סעיף ב' דבדיעבד אם עבר וצלאו אפי' בלא קריעה שרי ומיהו אם לא קרעו כלל אלא חתכו שלם מהבהמה אפי' דיעבד אסור כ"כ המהרש"ל בהגהותיו לש"ד סימן כ"ט. ומוכח מן הסוגיא שם דאפי' לאחר שנצלה א"צ לקורעו כלל אם לא קרעו מתחילה וכדאמרינן שם לב הוא דבעי קריעה לאחר בישולו אבל כחל לא. וע"ש בתוס' בד"ה הא כחל דכל הך סוגיא איירי לצלי בלא בשר עמו לפירש"י וכמש"כ - ואם עבר ובשלו בקדרה במים בלא בשר מותר בדיעבד אם נקרע לאורך ולרוחב וטחו בכותל אפילו אין במים שבקדרה ס' נגד הכחל ובכחל עצמו וגם המים והירקות שנתבשלו עמו מותר ואפי' שלא במקום הפ"מ כן מבואר בש"ך בס"ק ח' וכ"נ בדברי הרמ"א בהג"ה בסעיף ב' ודלא כמש"כ המהרש"ל ז"ל ביש"ש שהובא בט"ז בס"ק ח' שאסור אפילו בדיעבד ואף שאינו מן הדין כלל מכל מקום מאחר שכ' הגאונים דנהגו כל ישראל דלא מבשלין כחל כלל הוי כדבר שנאסר במנין. והש"ך בס"ק ח' כתב בשם המהרש"ל ביש"ש ובאו"ש דמתיר בדיעבד אפילו אם בישלו עם בשר והנה הוא סותר למש"כ הט"ז בשמו בס"ק ח'. ובאמת שהמהרש"ל באיסור והיתר שלו גופא סותר דברי עצמו דבדף ל"ג כתב דאני אומר לפסק הלכה דשרי בדיעבד אפילו עם בשר היכא דקרעו וכו' ובדף ל"ד כתב דאסור בדיעבד אפילו אם בישל בלא בשר. עד כאן מדברי מר אחי ז"ל מש"כ על הש"ד שלו:

והנה לענין מה שהעיר שהמהרש"ל סותר דברי עצמו באו"ש כבר הרגיש בזה הפמ"ג ונשאר ג"כ בצ"ע. ואמנם כבר כתב המנחת יעקב בכלל כ"ט ס"ק ט' דאינו סתירה כלל דמתחילה כתב לפי הנראה מעיקר הדין. ואמנם לבסוף כתב דמצד המנהג יש לאסור אף בדיעבד וכן כתב הגרע"א ז"ל בגליון ביו"ד בסימן צ'. וגם מש"כ מר אחי בשם המהרש"ל דמיהו אם לא קרעו כלל אלא חתכו שלם מהבהמה אפי' דיעבד אסור אף בצלי הנה דברי המהרש"ל הוא בהגהות ש"ד. אבל דבריו תמוהים דהא הוא ז"ל כתב בעצמו דמש"כ בהגהת הסמ"ק דבדיעבד סגי בקריעה שקורעין הכחל לשנים אינו אלא בבישול. אבל בצלי אפי' לא קרעו אלא צלאו שלם ג"כ מותר בדיעבד וא"כ הוא סותר א"ע תוכ"ד. ואמנם ביש"ש בפ' כל הבשר סימן מ"ז איתא על נכון דשם כתב הדין דאם חתכו שלם אסור על דברי הסמ"ק דמן הסמ"ק משמע כן ממש"כ דבדיעבד סגי בקריעה שקורעין הכחל לשנים כשחולקין הרביעיות לשנים משמע דאם חתכו שלם מהבהמה אפי' דיעבד אסור. וע"ז כתב המהרש"ל דהסמ"ק לא כתב זה רק בבישול. אבל בצלי מותר בדיעבד אפי' לא קרעו כלל. ולפיכך הדבר פשוט שנפל ט"ס בדברי המהרש"ל בהגהותיו לש"ד וצריך תיקון. ומה שיש לי להאריך עוד בדיני כחל בדברי הפוסקים ז"ל יבואר במק"א אי"ה. והנלע"ד כתבתי בעז"ה:

תוכן העניינים

שות עצי ברושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה