שות עטרת חכמים חלק ב· רבי ברוך תאומים-פרנקל
חדושי מסכת בבא מציעא · עוד בסוגיא הנ"ל
זה לשון האס"ז בשטרי הקנאה. וכ' הרשב"א וז"ל בשטרי הקנאה דהא שיעבד נפשי' פרש"י שיעבד נפשי' בין ילוה בין לא ילוה שהרי הקנה לו נכסיו מעכשיו אבל הרי"ף כ' בתשובה דאפילו בשטרי אקייתא לא משתעבד עד דמטי שטרא לידי' ושטר הקנאה לדידן כעדים בחתומים זכין לו לאביי דוקא במטי שטר לידי' כדאי' בסמוך: אף לשטרי אקנייתא לדידן כן וכן פר"ח והרי"ף הביא ראי' מההיא דתנן בפ' יש נוחלין דף קל"ה נמצאת דייתיקי קשורה לו על ירכו ה"ז אינו כלום ומי לא עסקינן אפי' כתוב בי' קנין כן הוא בנ"י ואין זה נכון כו' ותדע מדאקשי' לקמן לאביי דאמר עבז"ל מהא דתנן מצא גיטי נשים וכו' ה"ז לא יחזיר אלמא למאי דהוי ס"ד דאביי עביד שטרי דלאו אקנייתא כשטרי אקנייתא אקשינן אפי' נמלך כו' אלמא בשטרי אקנייתא לא בעינן דמטי שטרא לידי' ודוחק לומר דמעיקרא ס"ד הכי וכי אהדר לי' ה"מ היכא דמטי שטרא לידי' כו' בין בשטרא דלאו אקנייתא בין שטרי אקנייתא ועוד דשמואל ריא תיובתא דאמר שמואל המוצא שטר הקנאה בשוק יחזירנו לבעלים כו' יעו"ש וכן כתב עוד באס"ז בשם הרמב"ן ובהרחבת ביאור ובזה"ל וכ"ש שהוסיף לנו תימא מה נעשה בהא דרב אסי ובדשמואל דאמר אי משום דכתב ללות ולא לוה הא שיעבד נפשיה וא"ת שהוא מפרש הא דר' אסי דמטי שטרא בתר הכי לידי' וכן ההוא דשמואל בשחייב אומר תנו שהוא כמו שלוה כו' א"ה היכא אמרי' בגמ' דשמואל מצי סבה לה כאביי דאמר עבז"ל הא כיון דאמר שטרי הקנאה ודאי לא סבר לה כאביי דלאביי גם בשטרי דלאו הקנאה בשחייב מודה ואומר תנו אין חוששין כו' עכ"ל
ונלע"ד לתרץ בהקדם לשון הרמב"ם בפ"ט מהלכות זכי' ומתנה דין כ"ד מי שמת ונמצא מתנה קשור על יריכו אע"פ שהוא בעדים וקנו מידו ליפות כח אלו שנתן להם ה"ז אינו כלום שאני אומר כתבם ונמלך עכ"ל ומפרש המ"מ דמיירי במתנה כל הנכסים: דהא במקצתן ודאי לא אלא זוכה בהן כיון שיש בהם קנין דאע"ג דלא מטי שטרא לידי' וכ"כ הר"ם ז"ל ודייתיקי זה אינה הקנאה מחיים בקנין כדי שנאמר שיעבד נפשיה בקנין וכו' עכ"ל המ"מ מעתה נראה מדמדייק האלפסי מהמשנה הנ"ל היתה דייתיקי קשורה דאף בקנין בעינן דמטי לידי' דסובר האלפסי דמתניתין סתמא תני ומיירי בכל מיני דייתקאות ובקנין כלומר אף במתנת ש"מ במקצת ובקנין דבכה"ג דינו כמתנת ברי ומ"מ אינו כלום וס"ל לאלפי לדוחק להעמיד המשנה דוקא בלא קנין או במתנת כל נכסיו כדברי המ"מ הנ"ל וידוע דבכ"מ אמרינן יד בעהש"ט על התחתונה אם לא שיש ראי' מחמת לישנא יתירה שנכתב שלמידין ממנו יתרון זכות לבעהש"ט דאי לא לטפוי' אפי למה נכתב כמו כן י"ל דסתם קנין בשטר יכול להיות שהיה בדעת המקנה להקנות מיד לחלוטין או רק על אופן כשימטי השטר ליד הקונה ומספיקא אין להחזיק להקונה דדלמא לא הי' בדעת המקנה שהקנין יקנה לו מיד אלא על אופן כשימטי השטר ליד הקונה יזכה למפרע ולכך פוסק האלפסי דבסתם קנין בשטר בעינן דימטי השטר ליד הקונה ונכון כן לשיטות האלפסי שפוסק דלא אמרי' עבז"ל ואם לא הי' כלל קנין לא הי' הקונה יכול לזכות עפ"י השטר אם לא הי' מטי לידי' ביום הכתיבה ולא ניתן לכתוב כלל רק שיהיה המלוה עמו לקבל מיד השטר ונצרך הקנין כדי שאף אם לא יוסר השטר מיד ליד הקונה רק לזמן רחוק יזכה למפרע מהיום עפ"י אותו הקנין אמנם לאביי דסובר עבז"ל א"א לומר שלא הי' כוונת המקנה שיהי' הקני' מעכשיו כ"א לאחר דימטי השטר ליד הקונה יזכה למפרע דא"כ למה קיבל קנין דהא גם בלא קנין כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו. וכשמטי השטר לידי' זוכה למפרע א"ו לכך קיבל קנין כדי שיקנה בו מיד ומדויקים בזה לשון הרי"ף בתשובה מ"ש ושטר הקנאה ל כעבז"ל לאביי דוקא במטי שטרא לידי' אף לשטרא אקנייתא לדידן עכ"ל כמובא לעיל כוונתו דרק לדידן דס"ל דלא אמרי' עבז"ל בעינן בשטרי הנאה דימטי לידי' אבל לאביי דסובר עבז"ל אף בלא קנין ממילא כשהי' גם קנין ע"כ הי' כוונתו להקנות מיד ולא צריכין דמטי לידי' ומעתה מתורצת התיובתא דאותבי' על הרי"ף בתמי' קיימת מדברי שמואל דמצא שטר הקנאה כו' דאם סובר שמואל דלא כאביי י"ל דשמואל מיירי בשחייב מודה ואמר ליתן עתה דהוי מטי לידי': ואם סובר כאביי דעבז"ל דע"כ לא מיירי שמואל בשחייב מודה כנ"ל ג"כ א"ש דכיון דקם בשיטות אביי דעבז"ל וממילא הדין אליבי' דבקנין לא בעינן דמטי לידי' כנ"ל דהאלפסי שמצריך גם בקנין מטי לידיה לשיטתי' אזיל דלא ס"ל כאביי דעבז"ל והשתא דאתינן להכי דלאביי לא בעינן מטי לידי' אין להקשות דא"כ איך מתרץ אביי משנה דמצא דייתיקי כו' דלשיטת הרי"ף מוכח ממנה דגם בקנין בעינן מטי לידי': ז"א דהא עיקר הסברא מה שהעלינו דלאביי לא צריכין בקנין בשטר דלימטי לידי' הוא משום דאם לא הי' כוונת המקנה לזה למה קיבל בקנין וז"א רק במתנת ברי דיקנה בשטר בלא קנין והקנין אך למותר אם לא שהי' דעתו להקנות מיד לחלוטין אבל בדייתיקי מתנות ש"מ במקצת שצריך קנין כדי שתיחשב למתנות ברי שפיר י"ל אף שהי' בקנין לא הי' דעתו להקנות מיד כ"א על תנאי כשמטי השטר לידי' יזכה למפרע ודו"ק: