אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק ב חדושי מסכת בבא מציעא › עוד בסוגיא הנ"ל

שות עטרת חכמים חלק ב· רבי ברוך תאומים-פרנקל

חדושי מסכת בבא מציעא · עוד בסוגיא הנ"ל

עוד בסוגיא הנ"ל

בש"ך חו"מ סי' ר"ב ס"ק ב' כתב בזה"ל וכתב עוד רבינו ירוחם שם בקרקע מושאל ומטלטלין במתנה יש מי שכתב דלא קנה כו' ע"כ ולא ידעתי למה יגרע שאלה משכירות וכן מוכח להדיא מדברי התוס' פ"ק דמציעא דף י"א כו' עכ"ל הש"ך ובאמת העלים הש"ך ענין מדברי הר"ש לזרעים פרק ה' דמעשרות משנה ט' שכתב בזה"ל ותימה למה לא השאיל להם המקום וקונה להם בחליפין כו'. והי' נראה מתוך כך דאין שאילות קרקע נקנה בחליפין וכ"ת דשדה בשאלה ומטלטלין במתנה לא נקנה אגבה כו' הניחא למ"ד פרק שנים אוחזין מטלטלין אג"ק הקנה להם אבל לר"פ לא שייך למימר הכי דקנה מטעם חצר עכ"ל הר"ש הרי שכדי ליישב קושי' הנ"ל למה לא השאיל להם המקום עלה על דעת הר"ש לומר דבקרקע בשאלה ומטלטלין במתנה ליכא דין אגב. רק שדחה תירוץ זה כי עדיין נשאר קשה לשיטת ר"ע שהי' בקנין חצר אמאי לא הקנה בחליפין שאילת קרקע דהא מדין חצר מועיל בודאי אפי' בחצר שאולה כדמוכח בר"פ הזורק ליתשל לה דוכתא דמנח בי' גיטא כו' ומובא שם בר"ש לכך הוצרך הר"ש להחזיק בתירוצו הראשון דאין שאילת קרקע נקנה בחליפין מעתה י"ל שהיש מי שכתב שמביא הרבינו ירוחם שסובר דבקרקע מושאל ומטלטלין במתנה ליכא דין אגב והוכיח הדין מחמת הקושי' הנ"ל שהי' קשה לו קושי' התוס' והר"ש למה לא הושאל להם המקום בהקנאה ע"י חליפין ומה שהקשה ע"ז הר"ש דא"כ אכתי קשה לר"פ שהי' ההקנאה מחמת חצר יש ליישב דלפי שיטות התוס' בערכין דף למ"ד ע"א שכתבו דכל היכא דטוה"נ לא מיקני בחליפין כמו כן שאילת קרקע אינו נקנה בחליפין דאינו אלא כטובת הנאה איכא למימר דלר"פ שמפרש שהיה הקנאה ע"י חצר אמרינן דטוה"נ לא מיקני כלל באגב וכמו כן אין טוה"נ נקנה בחליפין וכסברת רבא וכן שאילת קרקע שאינו רק כמו טוה"נ אינו נקנה בחליפין ואין התחלות לקושי' הנ"ל דהו"ל לישאל הקרקע בקנין חליפין לפי תרוצו של ר"פ ודעת היש מי שכתב הנ"ל דלהאוקמתא שהי' הקנאת טוה"נ בקנין אגב אין סברא לומר דשאילת קרקע אינו נקנה בחליפין כי השאילה הוא כטוה"נ וכשם שיש הקנאת אגב בטוה"נ כן יש קנין חליפין בטוה"נ מהיכא תיתי לא יועיל קנין חליפין בשאילת קרקע ונשאר קשה דלמה השכיר המקום והוצרך לקבל שכר והי' יכול להשאיל בקנין חליפין א"ו דקנין אגב ליכא היכא שהקרקע בשאלה ומטלטלין במתנה ומזה הוכיח היש מי שכתב שמביא הרבינו ירוחם לחלק בין שאלת קרקע לשכירות קרקע לענין דין הקנאה באגב דבקרקע בשאלה ומטלטלין במתנה ליכא קנין אגב ושאני קרקע בשכירות דשכירות ליומא ממכר הוא ממילא מתירצת הקושי' הנ"ל לשני האוקמתות שבגמ' דלהאוקמתא שהי' בהקנאת אגב אמרינן דקרקע בשאלה ומטלטלין במתנה ליכא דין אגב ולפי תירוץ ר"פ שהי' בהקנאת חצר ג"כ ל"ק דאף דחצר בשאלה מהני לקנין חצר הרי יכולין לומר שאין מציאות שיהי' שאילות קרקע בחליפין דהא להך אוקמתא יכולין לומר דליכא כלל קנין אגב בטוה"נ ולא קנין חליפין וכמו כן ליתא קנין חליפין בשאילת קרקע שהוא כטובת הנאה וכדברי התוס' בערכין הנ"ל ודוק:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה