אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה כה

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה כה

תשובה כד

שאלה מכבוד הרב המאה"ג המפורסים כו"כ ש"מ מוהרר משה מייזלס נ"י אבד"ק דיהרנפורט:

איש אחד העלה בדפוס ספר חדש עם שותף להדפיסו והשיגו הסכמות עם חרמות על משך זמן כנהוג וכבר מכר מה שהדפיס בפעם ראשונה אם יש היתר לאחרים להעלות בדפוס הספר הנ"ל תוך הזמן בלי נטילת רשות מהמדפיס הנ"ל.

תשובה יודע אני בעצמי שאיני כדאי להרים ראש ולאמר אחוה דעי בדבר המסור להכרעת גדולי הדור. עכ"ז שלא להשיב שואלי ריקם אציע דברי מועטים ע"ד הערה בעלמא מה שנ"ל לצדד לכאורה אבל לא להלכה ולא למעשה ותנצל נפשי בזה מלהיות עלי שם מסייע עד תוחרץ ההוראה עפ"י כמה גדולים ועתה אדבר בתחלה מ"ש הגאון המפורסים המנוח מ' הירש זצ"ל אבד"ק המבורג בספרו שו"ת תפארת צבי סי' ס"ב תשובה להגאון המפורסי' מוה' מרדכי בנעט נ"י אבד"ק נ"ש והמדינה בזה"ל וע"ד הדפסת הש"ס וכו' רק עיקר ההיתר שאני נשען עבור שהודיעני מעכ"ת שכבר נמכר הש"ס פשוט יותר מביעותא בכותחא שאין ביד המדפיסי' לעכב האחרים להדפיס ולמנוע מלאכת שמים כיון דל"ל פסידא ואין זה צורך לפנים עכ"ל והגאון המפורסים המנוח מוה' יוסף זצ"ל אבד"ק זאמישטץ בעהמ"ח ספר משנת חכמים בהסמתו על הדפסת הש"ס בווינא עם הגהות מהגאון המפורסים מוה' ישעי' פיק זצ"ל כ' בזה"ל ולהיות כי בדורות הללו שהמלכות מקפידות שלא להביא למקום ממשלתם ספרים הנדפסים במדינה אחרת בכן מהראוי להתיר איסורי' אשר פרשו מכמורי' אנשי השם הגבירי' וסמכו שרשאין בעלי אומנות לעשות תקנה במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי כו' להדפיס דוגמתם כו' כ"ז בדעת הקדמונים אבל עתה דליכא פסידא למדפיסים חוץ למדינה כו' לא הי' שום קונה ממדינה למדינה כו' ע"כ עד"ז כ' הגאון המפורסים מ' יעקב נ"י אבד"ק לבוב בעהמ"ח ספר ישועת יעקב בהסכמתו על הדפסת הש"ס הנ"ל ונשען גם על הסכמת הגאון המפורסים בעהמ"ח כנסת יחזקאל על הש"ס דפוס ברלין שנת תצ"ד שבמקום דליכא פסידא להמדפיס הראשון אין איסור וכ"כ כבוד הגאון המפורסים מ' צ"ה הנ"ל כשהי' אבד"ק גלינא והגאון מופת הדור מוה' פנחס הורוויץ זצ"ל בעהמ"ח ספר הפלאה בהסכמותיהם על הדפסת הש"ס בדפוס פראג בטעם היתר הדפסה בתוך משך זמן החרם שעל ש"ס ד' ווינא הארישאנצקי בהסכמת עשרה גאוני עולם. מכל הנ"ל מבואר שהי' פשוט בעיני כל הגאונים הנ"ל דבמקום דליכא פסידא מותר ויש להתיר אף תוך זמן החרם ולא חל כלל מעת גמר מכירות המדפיס הספרים שהודפס בראשונה עפ"י הסכמות וכדעת כל המסכימים בחרמות שעושין אינו רק לגדור גדר שלא יבוא המדפיס לידי היזק ודי בזה שעלתה לו למכור כל מה שהעלה ראשונה בדפוס. ולא שייך כאן לאסור מטעם דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו היכא שנתבטל הטעם. דהא האיסור אינו מתחלתו רק על הסגת גבול וגרם היזק וכשכבר מכר המדפיס ליכא עוד בהדפסה ע"י אחר בהסגת גבול בלא שום היזק והחרם אינו רק על מסיגי גבול ועפ"י רוב הצעת הדברים בהסכמת רבנים הוא שממציאים א"ע לעשות רצון המדפיס לגדור שלא יסיג שום אדם גבולו ואף אם לפעמים לא נזכר כן בהדיא בלשון ההסכמה סתמא כפירושו

וגדולה מזו אי' בתוס' מס' ביצה דף וא"ו ע"א ד"ה והאידנא בזה"ל והשתא שאין חבירי' מותר וא"צ מנין אחר להתירו דכיון דזה הטעם משום חששא ועברה החששא עבר הטעם ויעוין לשון הטור יו"ד סי' קט"ז לענין דין משקים מגולים שמותרים בזה"ז]. ודע שבתוס' מס' ע"ז דף ל"ה ע"א כתבו בזה"ל ואנו שאין נחשים מצויים בינינו אין לחוש משום גילוי וא"ל דדבר שמנין הוא וצריך מ אחר להתירו כי ודאי הוא כשאסרו תחלה לא אסרו אלא במקום שהנחשים מצוין כמו שאפרש לקמן גבי יי"נ. וה"נ בנ"ד דלפי הכרעת הגאונים שהבאתי לעיל דאין האיסור החרמות על הדפסת ספרים אלא במקומות שאין המלכות מקפידות על הבאת ספרים למדינותיהם. משא"כ במקומות שהמלכות מקפידים דשם ליכא היזק להמדפיס הראשון מצד הדפסה השני והוי כאלו פרשו בראשונה ודמי ממש להיתר גילוי שבזמנינו ואם נפשך לומר דהכא גרע טפי לפי שהחרם נעשה על זמן מוגבל ובעוד לא כלה הזמן האיסור בתקפו אף שאין טעם להחזיק האיסור מ"מ כיון שנאסר נאסר והדרא קושי' לדוכתי' למה התירו הגאונים הנ"ל להדפסת הש"ס בד"פ תוך משך זמן החרם על הדפסה בווינא ואם יעלה בדעת איזה גאון לומר שבאמת חלים החרמות גם במדינות שהמלכות מקפידות יש להיפך מקום לומר שמבוטלים הסכמה מעיקרא לשיטת הסוברים דהיכא דחזינן דלא פשט הגזירות הב"ד ברוב ישראל התקנה בטלת והרי עינינו רואות כי ידוע ומפורסם שבכל מלכות קיר"ה ושארי המדינות הסמוכים למדינת גאליציע לא החזיקו בגזירה הנ"ל וקנו מן כל הבא בידם באין מעצור מדפוס חדשה. והמדפיס הראשון צעק והרים בקול תרועות ולא נענה:

ובישוב דעת הגאונים במה שהי' ביניהם פשוט כביעותא בכותחא להחליט שאף תוך זמן החרם ליכא איסור כשכבר מכר המדפיס הראשון הספרים צ"ל דהכי קים להו שהסכמות אף שנעשה לזמן מוגבל אינם אלא על הסגת גבול וגרם היזק כמש"כ לעיל משא"כ כשכבר מכר הספרים כמו כן אין האיסור חרם בכלות הזמן החרם אף שלא עלתה לו למדפיס הראשון למכור ספריו בתוך הזמן והוי כאלו הותנה בהדי' בהסכמה ובחרם דמתוך הזמן ובעוד שלא מכר ספריו יהיה החרם חל שלא יסיג גבולו וינצל מן ההיזק ולא אחר שמכר ספריו ולא אחר הזמן ומצד זה הזמן לגריעותא להמדפיס הראשון ולא לטובתו שיהי' החרם גם על אחר מכירת ספריו כי בכה"ג דליכא צורך ותיקון וסייג אין בכח מנין זה אף שהם גאונים מפורסמים לאסור ולהטיל גודא וחרמות ושמחות על כל ישראל שלא במקומות ממשלתם ומה שנהרא ונהרא ופשטי' להחזיק לאיסור הנאסר בהסכמות איזה מגאוני רבני הקהלות משארי המדינות ז"א אלא מה שהוא ראוי לאסור לצורך גדר פרצות הסגות גבול למדפיס הראשון ולפי דעת רמ"א בתשובה סי' ט' כן שורת הדין אבל לחדש דבר שיהי' למדפיס הראשון זכות יותר שיהא צורך נטילת רשות ממנו אף אחר מכירת ספריו בהדפסה ראשונה שעלי' ההסכמות מעולם לא שמענו ועל כיוצא בזה לא אימנו רבני הקהלות ממדינות אחרים שיהי' דינם כב"ד של ישראל להטיל חרם על כל ישראל ולמען תקנות שאין בהם צורך מצוה וסייג וגדר שלא במקום ממשלתם ע"כ מסתמא לא הי' דעת המסכימי' כ"א על מה שהי' בידם כמנהג כל הסכמות ולא יותר ומחמת שחששו פן לא יהי' קפיצא זבינא על הספרי' ע"כ החזיקו חק הזמן לטובת המעלה בדפוס ושותפו להדפסה המוזכר ג"כ בשם ב' הסכמות ולא הזכירו שידפיסו ע"י המעלה בדפוס פעמים ושלש וכיון שלא לקח הסכמה שנית. הרי הוא בזה ככל מדפיס ספר בלא הסכמה וחרם שאין מוחין לשאר המדפיסי' להעלות בדפוס כי כן מנהג המדפיס שאין מונעים מהדפסת הספר רק כשיש למדפיס שהקדימו הסכמות ואזהרות איסור עד תום מכירת הספר וקרוב לודאי אצלי מפי השמועה שבעת שניתן הסכמות על הדפסות ש"ס בד"פ תוך משך זמן החרם שהי' למדפיס האראשאנצקע כבר החל לדפוס שנית ש"ס ולא חשו לזה החכמים הגאונים הנ"ל והתירו להדפיס בד"פ מטעם שכבר נמכרו מה שהדפיס ראשונה אחרי הסכמות ואף הב"ח מודה בכה"ג שאין בו צורך שעה אדרבא חשש ביטול הדפסה כי ידוע שיסוד ועיקר פרנסת כל המדפיסים עומד להדפיס ספרים השווי' לכל נפש כמו חומשים סדורים מחזורים ואם ישבתו בזה בטל הדפוס ורעה יאונה להם בהמצאת דבר חדש שעי"ז לא יקפיצו זבינא על הישנים והדפסות החדשים מונע מהם שנים רבות אף בכלות זמן המכירה הי' לא תהי' כזאת וחלילה לחשוב שהגאונים הגדולים בעלי הסכמות הפריזו על המדה במה שלא הי' ביכלתם לגזור על הכלל. א"ו כוונתם הי' ככוונת שארי המסכימים עד למכירת ספרים בהדפסה הראשונה ודי בזה זכות להמעלה בדפוס ומשען חזק לדברי אלה מהמבואר באריכות מהרא"ם סי' נ"ז ויעוין בטור חו"מ סי' ב' וביש"ש ב"ק פ"ט סימן זיי"ן דברי ידידו הדו"ש:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה