אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה כ

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה כ

תשובה יט

ע"ד שאלתו ששכח אות ה' בשם אלקים הדבר מבואר שבמחיקת האותיות הנטפלי' לצורך תיקון השם מחולקים מהר"ם לובלין והט"ז דלדעת מהר"ם בתשובותיו רי"ב מותר למחוק לצורך תיקון והט"ז ביו"ד סי' רע"ו בד"ה הדרך השני אוסר אף לצורך תיקון הן אמת כי ראייתו שם במ"ש וכל מחיקה מסתמא שנכתבו שלא כדין כו' יש לדחות דאולי מיירי הגמ' בכתוב על ידות כלים או באינו צריך לתיקון השם בעצמו רק לתקן שארי התיבות שלאחריו ומצאתי שנתעורר בזה בשו"ת זכרון יוסף סי' י"ז עכ"ז לא מלאו לבו להקל נגד הט"ז ובפרט בשו"ת מ"ב מפקפק על דברי מהר"ם הנ"ל האף שבעטרת זקנים הלכות קס"ת פוסק כמהר"ם הנ"ל י"ל דסובר מפעם דהיו"ד שרשיות בשם אלקינו ולכך בחסרון היו"ד אין הנ"ו בגדר נטפלים להשם יעוין בב"י סי' רע"ו בס"ה ד"ה וכ' בא"ח כו' כ' הראב"ד ואם לא טעה אסור למוחקן] משמע קצת כדברי הט"ז דהגמ' איירי בטעה ואעפ"כ אין למחוק אותיות הנטפלים להשם וגם המדייק בדברי הרמב"ם מהלכות יסודי התורה ד"ג יראה דלא מיירי בידות הכלים רק שנכתב לצורך:

ובשו"ת עה"ג סי' צ"ה מחמיר ג"כ כהט"ז בנידון השאלה שנשאל מאתו בסופר שכתב אלקיכם במקום שהי' לו לכתוב אלקים אמנם מחליט דעתו שיעשה הסופר מן הכף כפופה מם סתימה שבנקל יכול לעשות כן ורשאי כי מעלה הכף בקודש. כי מתחלה היתה מן הנטפלים ועושה אותה שרשיות כו' ומותר אח"כ לגרור המ"ם סתומה שלאחריו יעו"ש והי' נראה לכאורה לעשות כן בנידן אשר שאל רופ"מ למחוק המ"ם סתומה שאינו כלל בגדר נטפלי' ולעשות ה"א במקום היו"ד ויעבה גג הה"א שתהא היו"ד עם קוצו נבלעת בעובי' הגג. אמנם מלבד שבס' שו"ת מעיל צדקה סי' נ"ה חולק על דין זה. עוד אני נבוך כיון דאנן פסקינן לפסול אף בדיעבד כשלא קידש השם מנ"ל להקל דמועיל במה שנתקדש בתחלה בקדושה קלה במה שנטפל להשם שיהי' אח"כ מעצם השם. ובפרט לחד לישנא ברש"י בעירובין דף ו' מה שנכתב שלא במקומו אין בו קדושה כלל א"כ אין שום קדושה ביו"ד הנ"ל ואין נחשבו אח"כ לעצם השם ואם אמרנו להקל לקלוף היו"ד אחרי שרבו הדיעות להתיר קליפה בשם עצם עכ"פ הי' מקום להקל באותיות הנטפלים:

אמנם אף להמתירין קליפה וכ"נ מדברי התוס' בעירובין אינו אלא בקילוף כל השם ונשאר בקדשותו אמנם כשיקלוף רק א' א' בודאי מורידין מקדשותו. אח"כ מצאתי סברא זו בספר נוב"י דחולק בזה על הגאון מ' טיאה ויי"ל דעלה בדעתו להקל כנ"ל עכ"ז הי' אפשר להקל בנ"ד שאף לפי שהוא בתוך היריעה עם האותיות של השם אינו נראה לשם קודש מחמת המ"ם סתומה שלאחריו ואם כי אעפ"כ תפסה קדושת השם הקדושה ההוא לא תרד אף כשיתפרד מאותיות השם שלפניו אמנם לא מלאני לבי להקל על אופן זה והנכון יותר להקל בקדורת כל התיבה ההוא וי"ל דגם הרא"ם מודה בגוונא דא דליכא חשש ביזוי אחרי שנראה כתיבה של חול.

ובספר תפארת למשה שחיבר אא"ז חד מן קמאי מהר"ם מהוראדני מביא שהורה הלכה למעשה לקדור השם היכא שאינו כתיקונו ועי"ז תפסל היריעה גם בשו"ת מעיל צדקה מביא בשם רבו הגאון מוהרא"ב דנהוג להקל בקדורה גם בשו"ת יד אלי' מחליט ק ובפרט בעובדא דידן שאין לו תואר השם. גם בשו"ת נ"ש מקיל רבו גם רבו ספרי שו"ת המקילים בזה ועכ"פ אין לפקפק בנידן דידן אמנם בכדי למנוע חשש תקלה מהראוי לגנוז התיבה ההוא אשר יקדור בגניזה מעולה כי מי יגלה אזן אנשים שהי' על תיבה ההוא קדושת השם כנלע"ד ויעוין בלחם הפנים ובחלק שני מספרו מביא בשם המג"א דפסק כנ"ל ודלא כשו"ת כנ"י סי' ל"ו ושו"ת שבות יעקב סי' פ"א דדעתם לאסור קדורה ועכ"פ לדעת כולם מודים בגוונא דידן ואם בעל נפש הוא ילך אחר עצת העה"ג הנ"ל:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה