אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה יא

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה יא

תשובה י

הרבני החריף מוה' איציק מו"צ בק"ק פינטשוב שאל אותי מאי מקשה הגמ' בחולין מנ"ל דאזלינן בת"ר תיפוק ליה כיון דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב כדאיתא בב"ב ד' כ"ג וקרוב דאורייתא מדכתיב גבי עג"מ והי' העיר הקרובה:

והשבתי לתרץ באופן דאם לא ניזל בתר רוב אכתי לא הוי ידעינן דרוב וקרוב הולכין אחרי הרוב דהנה לכאורה קשה מנ"ל דרוב עדיף מקרוב אשר עי"ז צריכין אנו לדחוק דקרא דוהי' העיר וגו' מיירי ביושבת בין ההרים כדי דלא ניזל בתר רובא דעלמא אשר באמת לכך משמיט הרמב"ם דבר זה דנראה לו לדוחק למוקמי קרא דוקא ביושבת בין ההרים ולדבריו צ"ל דגזה"כ הוא דגבי עג"ע יהי' קרוב עדיף מרובא דעלמא כמבואר בכ"מ בה' רוצח פ"ט ד"ו ונלע"ד דאיתא בסוטה ד' מ"ד דנמצא סמוך לעיר שרובה נכרים אין מביאין עג"ע ומפיק לה שם בגמ' ד' מ"ה ע"ב מדכתיב כי ימצא פרט למצוי אמנם בירושלמי מבואר הטעם שבידוע שנכרי הורגו [והיינו דאזלינן בתר רוב נכרים]:

הן אמת דעל הירושלמי ל"ק מאי עביד בהאי קרא דכי ימצא. דהירושלמי לשיטתי' דמפיק מיני' בר"פ כי ימצא אין מציאה אלא בעדים [ובק"ע שם מבואר שאין כן דעת הבבלי] לכך הירושלמי מוכרח לפרש דטעמא דמתני' הוא משום דאזלינן בת"ר [יעוין ברמב"ם שמביא ג"כ טעם הירושלמי] אמנם לש"ס דילן קשה למ"ל, המיעוט דכי ימצא ת"ל משום דאזלינן בת"ר והנה ע"כ מוכרחים אנו לומר שיש איזה נפקותא בין הני תרי הטעמים אשר לא ראי זה כראי זה שלכך הוצרך בש"ס דילן לומר טעם משום מיעוט והנה נחזי אנן היכא דנמצא הנהרג סמוך לעיר שכולה ישראלים ויש שם ג"כ עיר שיש בה רוב נכרים ומיעוט ישראלים אולם היא רחוקה מהעיר שכולה ישראלים. אמנם בהצטרף הישראלים שבשתי העירות יהיו רוב נגד הנכרים שבעיר הרחוקה והישראלים שבעיר הרחוקה המה בעצמותן המה הרוב נגד הישראלים שבעיר הקרובה שבה כולם ישראלים והנה אם נאמר דעיר שרובא נכרים פטורה משום רוב תהי' העיר הרחוקה חייבת בעג"מ דהא מקום הספק בכאן הוא בשני האופנים הא' הוא אם באנו לדין מאיזה אומה הי' הרוצח והנה בזה נשפוט דמהישראלים הי' דהא הישראלי' המה רוב נגד הנכרים ואזלינן בת"ר:

והשתא כיון דידעינן דע"כ יש כאן חיוב עג"מ נדון בספק השני איזה היא העיר הצריכה להביא את העג"מ אם הקרובה או הרחוקה הנה בודאי נשפוט שהרחוקה היא החייבת דהא שם הישראלים המה רוב נגד הישראלים שבקרובה ואי דשם יש רוב נכרי' הרי כבר דנת את הנכרים למיעוט נגד הישראלים שבשני העיירות והחלטת דהרוצח ישראל הי' ושוב אין הנכרים נכנסי' בגדר ספק הב' מאיזה עיר הי' הרוצח וכיון שכן הרי נחליט שהעיר הרחוקה חייבת בעג"מ לטעם דאזלינן בת"ר אמנם לטעם דכי ימצא אינו כן דהא מה בכך דהישראלים המה רוב נגד הנכרים הלא בישראלים אין מצוים רוצחים רק בעכו"ם המה מציאת הרוצחי' וא"כ הרי ע"כ העיר הרחוקה פטורה דהא בה אין במציאות רוצח מישראל והנה לכך צריך הגמרא דילן לפרש טעמא דמתני' משום מיעוט דכי ימצא פרט למצוי ומתורץ הקושיא למה לא מפרש כטעם הירושלמי הנ"ל וממילא מיושב נמי הקושיא מנ"ל דרוב עדיף מקרוב דהא ע"כ מדאיצטריך כי ימצא לנפקותא הנ"ל הא לא"ה היה מיותר הרי ע"כ דרוב עדיף מקרוב דאם תמיד הולכין אחר הקרוב א"כ הרי בלא"ה תהי' העיר הרחוקה פטורה משום דאזלינן בתר קרוב וליכא לספוקי ברחוקה כלל וא"כ מיעוטא דכי ימצא מיותר דהא בלא"ה תהי' העיר הרחוקה פטורה וא"כ היכי דנמצא סמוך לעיר שרובה נכרים נדע הדין בלא"ה דניזל בת"ר וע"כ דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב ומעתה יהי' מיושב ג"כ קושי' מעלתו דהא אם לא ניזל בתר רוב לא נדע דרוב וקרוב הולכין אחרי הרוב דהא כל ההוכחה דרוב וקרוב הולכין אחרי הרוב הוא משום דכי ימצא אייתר לן דהא בלא"ה נדע דניזל בת"ר כטעם הירושלמי וכ"ז הוא לאחר דקיי"ל דאזלינן בת"ר אמנם קודם שנדע דאזלינן בת"ר איצטריך כי ימצא אף בעיר א' שרובה נכרים וק"ל:

ודע דגוונא דלעיל אף שרוב העכו"ם המה רובא דאיתא לפנינו לא מתקרי רובא דאיתא קמן לענין הספק מי הרציח כיון דאין רוב רוצחים לפנינו ולא דמי לט' חניות ומיושבת קושי' מהר"י הנ"ל ואין לומר דאכתי מנ"ל דרוב עדיף מקרוב דילמא איצטריך כי ימצא להיכא דנמצא הנהרג מכוון בין שתי העיירות ובא' מהעיירות רוב נכרים נגד הישראלים שבעיר א' לבד וכנ"ל ז"א דאנן פסקי' כרבנן דפליגי עלי' דר"א בב"ב ד' י"ח וסוברים דא"א לצמצם אף בידי אדם רק מביאין בשותפות מכח ממ"נ וזה הממ"נ לא שייך באם באחד מהעיירות רובא נכרי':

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה