אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה י

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה י

תשובה ט

שנית על ענין הנ"ל מ"ש מעלתו דלפי סברתי דדבר שמצותו בשריפה אסור לבטל מה"ת יש לפקפק עפ"י דברי הר"ן על הרי"ף בע"ז בפ' אין מעמידין ד' שמ"ב בד"ה איבעי להו הקשה על הני שיטות דס"ל דאסור לבטל מדאורייתא מכלי מדין ולא הקשה כן מקדשים אליבא דכ"ע דהא בליעת נותר בשריפה עכ"ל מעלתו אדרבא א' מהראיות שהחזקתי בהם סברתי הנ"ל היה מדין כלי מקדש וכבר שמתי בגליון הספר ראש יוסף למס' חולין ד' קי"א ד"ה ודע דבזבחים פ' דם חטאת אחר שהקדים מש"כ התוס' בזבחים ד' צ"ו ע"א ד"ה ואם ע"ש דמדאורייתא יש ביטול ברוב בבישול כלי מקדש שלמים אחר חטאת כ' הראש יוסף הנ"ל בזה"ל א"כ למה הצריכה התורה שבירה והגעלה בכ"מ והא מה"ת ברובא בטל כתבתי על הגליון בזה"ל משבירת כ"ח לק"מ דכיון דנשאר הבליעה בתוך הכ"ח אחר שנעשה נותר מצות הכלי בשבירה שהוא במקום שריפת נותר וכן הוא בר"ן בסוף ע"ז בשם התוס' גם ממריקה ושטיפה ל"ק דמיד שנעשה הבליעה נותר חל עליו מצות ביעור וכשמגעילים במים והמים נשפכים אח"כ זהו ביעור הנותר אבל מבשל בשר קודם מריקה שנכנס טעם הכלי בתוך הבשר הנאכל לא נתקיים מצות ביעור הנותר וכבר בארתי במקום אחר בכמה ראיות דאף להסוברים דמותר לבטל איסור לכתחלה מדאורייתא מ"מ איסור שיש מצוה בשריפתו בודאי אסור לבטל שעי"ז יהי' יושב ובטל מן מצות ביעור שכבר חל עליו והמעיין ברא"ש ור"ן סוף ע"ז יראה שנכון מה שכתבתי והא דכל יום נעשה גיעול לחברו א"ש דהא עדיין לא נעשה בליעה הראשונה נותר ולא הוי אלא ביטול (דכל יום נעשה גיעול) שארי איסורים דהיינו כשמבשל שלמים אחר חטאת שפקע איסור דאוריי' ולהסוברים דאסור לבטל שום איסור מדאורייתא צ"ל דס"ל דבישול בכלי לא מיקרי מבטל איסור כיון דאינו מתכוין על הביטול ואינו נהנה בטעם הנפלט מהכלי והוי דבר שאינו מתכוין בדבר דלא ניחא לי' כלל אבל אחר שכבר נעשה הבליעה נותר אסור לבטלו כ"א דרך ביעור כנ"ל:

ועל מה שכתבתי דכהנים זריזי' הם ליכא למיגזר בהן שיעשו איסור לערב תרומה בחולין כ' מעלתו בזה"ל יש בו דעת לישאל מה זריזות וזהירות יש אצל כהן דאצלם הוא היתר בהיתר ע"כ דבריו אלו אין להם שחר דפשוט שאם מערב כהן תרומה בחולין כדי שתבוטל התרומה ויהי' התערובות מופר להאכיל לזרים עבר על איסור דאין מבטלין איסור וכיון דכהנים זריזים לא חשו בהם חכמים למכשול איסור והבאתי דוגמא לזה ממה דאי' במס' ביצה ד' י"ט ע"א ויעוין מס' שבת ד' כ"א ע"א וכהני' זריזים ומפרש רש"י שכולן הי' בני פורה וחרדים ונזכרים כו' עאכו"כ שאין לגזור בכהנים שיבואו לעשות איסור במזיד לבטל תרומה בחולין כדי שיהי' בטל ומותר לזרים ובפרט לתרומה יש מצוה באכילתן אף דאינה מצות עשה גמור מ"מ בכלל מצוה היא כמ"ש הרמב"ם בענין מ"ע פ"ט וכן נראה מדברי הגמרא פסחים דף ע"ב ע"ב:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה