שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל
שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה ד
שאלה מכבוד הרבני המופלג מהור"ר יוסף נ"י מו"ץ דק"ק בריגל:
ז"ל השואל מסופק אני בהגליד פי המכה שצריך שלשה ימים לענין חלב ושאר דברים אם צריך מעת לעת בכ"מ שזכר מעל"ע נזכר בפירוש זולת בחלצתו חמה צריך מעל"ע כפי המסקנא בפ' הערל אפשר לומר דמוכח מדברי שמואל דאמר חלצתו חמה נותנים לו כל שבעה ומיתור הלשון כל שבעה משמע שצריך מעל"ע ובפרט שהוא פקוח נפש אך בשארי דברים לא נמצא בשום פוסק שצריך מעת לעת עכ"ל השואל:
תשובה לפענ"ד פשוט שאין להמציא לומר מקצת היום ככולו אלא בדברים שזמן הימים נלמד מקרא או מפי השמועה והוא בכלל תורה שבע"פ ולא בדבר שהמציאו בו חז"ל בעוצם חכמתם בטבעיות וגם בספרי חכמה טבעיי מבואר הגבלה זמן מהתחלת המכה עד שתעלה גלד על פיה והם יחשבו שלשה מעל"ע וחצי ואנו אין לנו אלא דברי חז"ל אבל עכ"פ לא שייך בזה לומר מקצת היום הראשון ומקצת תחלת היום האחרון ככולו דאם לא יהי' כל הזמן רק מעל"ע אחד וב' משהות מצד הספק שיש בכל בה"ש לא ישאר מכלל רק יום אחד ומסתימת דברי הש"ע חו"מ סי' ר"י ס"ז לענין שכר שהחמיץ ובסי' רל"ב סי"א דלוקח תוך שלשה ימים משמעותו אף ביום הראשון מהג' ויכול לבטל המקח ואם נאמר כנ"ל לא משכחת ביטול מקח כ"א כשקנה ביום שלפני מציאות החימוץ בשכר ובבהמה ביום לפני מציאות הגלד בפי המכה אמנם מדברי התוס' מס' גיטין ד' ח' ע"ב ד"ה אע"ג. נראה דלא הוי ברירא להו לפרש מה שאמרו גבי חי' שלשה וז' שפירושו מעל"ע אבל באשר"י פ' מרובה כ' שפירושו מעל"ע והתה"ד בסי' קמ"ח מצדד לומר יותר נכון דלא בעינן מעל"ע ומסיים בזה"ל ואע"ג דבפ' הערל מסיק דיום הבראתו של תינוק בעינן מעל"ע אלמא מידי ההבראת הגוף חשבינן מעל"ע י"ל דיש חילוק בין חולי הגוף מחמת הלידה ובין חולי הגוף דעלמא גם יעוין שו"ת מראנ"ח ח"ב ספר מים עמוקים שאלה ל"ט שכ' דלשיטת הרשב"ץ שאין למול מילה שלא בזמנו ביום ה' יש להוסיף למנוע מלמול גם ביום ד':
ומספיקא דלמא הך שלשה ימים שהתינוק בספק סכנה מחמת הכאב הנלמד מפסוק והי' ביום השלישי בהיותם כואבי' הכוונה כל שלשה מעל"ע גם בנימול בד' יכול להיות שיהי' מהצורך לחלל שבת עליו בליל שבת שהוא תוך שלשה מעל"ע ודברי הראנ"ח הנ"ל לא הי' למראה עיני המג"א רק קיצור הדין ומוזכר בכה"ג בשם הראנ"ח ע"כ מפלפל בסי' של"א ס"ק ט' למה יהי' אסור למול בד'. ומתוך כל האמור אני חוזר ממה שכתבתי בראשית דברי שבדבר התלוי בטבעיות אין להמציא לחשוב מקצת היום ככולו אמנם הראי' שהבאתי מחו"מ סי' ר"י ס"ז נראה לי נכון:
וע"ד פלפולו בדברי הפמ"ג יו"ד סי' ט"ו ס"ק ג' הטעות המורגש מה שהביא ממס' שבת כבר נודע לרבים ובספר הנ"ל שנדפס שנית בפפד"א והגהות המחבר זצ"ל בעצמו הועמד הדבר על מכונם בהוספת כמו ב' שורות ותוכן הכוונה דהמחבר הוכיח שם דלרשב"ג אם לא שהה באדם שלשים יום הוא ס' נפל מדאורייתא מדפריך הגמ' ממהל היכי מוהלינן ולענ"ד גם בהתחלות הדיבור יש טעות בדפוס כאשר נראה לכל עיני רואיו דהא כ' בעצמו בתחלה בזה"ל ודע עוד הא דבעינן ז' ימים עד תחלת ליל שמיני. ע"כ במה שכ' אח"כ והנך ז' ימים בעינן מעל"ע יש ט"ס וצ"ל שיום הז' צריך מעל"ע דלא אמרינן לענין זה מקצת היום ככולו רק במקצת יום הראשון ולא ביום האחרון מן הז' ומש"כ אח"כ אם נולד סוף יום א' צריך להגי' אם נולד ביום ב' אם הגיע תחלת ליל מו"ש יהא יצא מכלל נפל ודין זה שא"צ ביום ראשון מז' ימים מעל"ע מבואר להדיא שם בש"ע ובדברי הרמב"ם ד' קל"ז ע"א עד לאורתא ומדברי רש"י שם נראה שאינו יוצא מכלל ס' נפל אלא בשמונה ימים וכפשטות דברי רשב"ג כל ששהא בבהמה שמונה ימים רק כשם שאמרי' גבי יום הראשון מקצת היום ככולו כ"כ מחשב תחלת כניסת ליל יום ח' ככולו ומיקרי בן שמונת ימים גם מדברי התוס' בעירובין ד' י"ח ע"ב סד"ה שנתן מבואר דמיד בתחלת ליל ח' יוצא מכלל נפל יעו"ש ובודאי לא טעה הגאון המחבר בדבר משנה כזה השנוי ומשולש בכמה מקומות והתחלת דבריו מורי' להדיא גם כן כנ"ל: