אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה ג

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה ג

תשובה ב

שאלה מכבוד תלמידי הרב המופלג ושנון מו"ה דוד שטעריר נ"י אשר שאל שלשה שאלות בענין הוושט:

(א) ז"ל השואל מעשים בכל יום כי באים אלי וושטים אשר עליהם כמו בועות קטנות מאד ונקראי' בל"א וואסיר בלעזיל וכמדומה שהמה נגדלים בין שני עורות וקצתם אינם נגררים עד שיפול נקב בוושט:

תשובה ז"ל הפנים מאירות חלק א' סי' א' דין ד' פעמים נמצא כשמפרידים שני עורות זה מזה נמצא בין שני עורות אבעבועות קטנות ודקות מאוד כמו גרגרי חרדל והם לבינים ואין בהם ליחה מה דינם דנראה דאחר שגוררין אם אין ריעותא בעור שתחתיו יש להכשיר עכ"ל. ובדין י"ד כ' בזה"ל יש לדקדק היטב אף לאחר שגוררין השחין אם נשאר נקודה בעור הוי כאלו ניקב נקב מפולש שכ"ז שניכר רושם זה ונרא' לעין שהנקודה היא לבינה יותר מעור הוושט וניכר שנתרפא ורבים אין משגיחין בזה וחושבים שהנקודה ההוא לית בה ריעותא וטועים הם כי זה ניכר שבא מחמת מכה ונתרפא כו' עכ"ל הרי שכל תורף דבריו רק על נקודות לבינות אבל אין בכלל זה הבלעזליך שבהם ליחות או קורט מה מונח בתוכו כמונח בקופסא ובכל עת נזדמן כזה לפני העברתי אותם בקלות במיעוך מה בין ראשי צפורני האגודל ושבים לאפס ואין והוושט נשאר שלם ויפה ונקי. וגם חתני יחי' בקי להעבירו בקלות ובבני מעים שכיחי להיות לבנים ובמיעוך כנ"ל פולט מהם קורטב מה ועור המעיים נשאר יפה ע"כ אין בכלל ריעותא:

ב) ז"ל השואל במקצתם כמו שחין במקום אחד ובצד שכנגדו הוא אדום רק שגררתי את השחין וגם מצד אחר גררתי את האדמימות והי' יפה אח"ז והכשרתי. אם יפה הוריתי כי לבי נוקפי שמא זה הוי כמו קורט דם במקום אחר רק שלא מצינו קורט דם רק במחט אבל לא בחולי ע"כ:

תשובה בפנים מאירות סי' א' מבואר דאף בניקב ע"י חולי היכא שיש קורט דם בעבר השני דינו כנקב ע"י קוץ ולענ"ד בלא"ה הסברא נותנת דכשהנקב בא ע"י הלעטה אף לדעת הט"ז דמחשיב סתם הלעטה כלקותא ע"י חולי מ"מ אם יש קורט דם מעבר השני נראה שהנקב שכנגדו בא בהלעטה דרך עקיצה בעקיצות קוץ. ובגוף הדין אם נמצא דם בין העורות הנני מעתיק בראשונה מ"ש בזה הפמ"א בסי' א' ד' ב' ע"ד וז"ל ועדיין צריכין אנו למודעי לפעמים כשמפרידים הוושט נמצא דם בין שני העורות אגור בתוכם וכשגוררים הדם נחסר קצת מעור זה וקצת מעור זה ולא ניכר ריעותא לא מצד חוץ ולא מצד פנים דנראה שיש להכשיר דלו יהי' אם העור הפנימי לגמרי ניקב וגם קצת מעור החיצון אלא שלא ניקב מעבר לעבר מכשרינן לדעת הפוסקים כעולא. וכבר הוכחנו דמצד קורט דם מבפנים אין מזיק כלל א"כ ה"נ דכוותי' וא"ל שכיון שאנו רואין שעור הפנימי ניקב ונתרפא א"כ י"ל ששניהם ניקבו והבריאו ונתרפאו. זה אינו דאין תולין בדבר המצוי שבא מחמת דחיקת העגולים וניקב רק הפנימי ולא מחזקינן ריעותא יותר עכ"ל ולפי סוף דבריו נראה להתיר אם נמצא דם בין העורות אף שיש ריעותא בפנים בעור הפנימי אמנם הפמ"א לשיטתי' שמכריע לפסוק כעולא אבל לפי מנהגינו להטריף כשניקב פור הפנימי ואף לפי דעת הט"ז שמכשיר בהלעטה כשניקב עור הפנימי לבד כבר ידוע לכבוד מעלתו דעתי בכוונת הט"ז שגם הוא לא הכשיר אלא כשלא נראה בפנימי שהבריא מקצת משא"כ בכה"ג כיון דאיכא דם מעבר הלקותא. לנו להחזיק שניקב כל הפנימי וחזר והבריא. וכשם שהפנימי הבריא לנו לחוש שמא גם החיצון הבריא ומלבד כ"ז הרי הי' צורך עכ"פ לבדוק החיצון מראשו ועד סופו ורובא דרובא וושמים הבאים לפנינו אף עור החיצון אינו שלם שנתקרע בשעת הוצאת הוושט או בהפוכי ע"י העוסקים בהם. ע"כ דרכי להטריף היכא שיש ריעותא מבפנים ויש דם בעור הפנימי נגד הריעותא ועדיין לא בא לידי באווזא פטומה שיהי' ריעותא דלקותא בפנימית עור הפנימי ודם בעור החיצון שיש לצדד בזה להחמיר אף כשאין הדם שבעור החיצון מכוון נגד הריעותא שבעור הפנימי יעוין בט"ז וש"ך בסי' ל"ג ס"ט. ואיני מצדד להקל אלא כשהטיפה דם בין העורות הוא סמוך למקום השחיטה דיש לתלות דמדם השחיטה נפלה שם בסמוך לו טיפה דם. אולם כ"ז אינו אלא בנמצא קורט דם אבל באפס קורט דם רק שנרא' מראה אדמומית והמראה מתלבנות במישוש אצבעות על המראה יש כדי סמיכה להכשיר עפ"י המבואר בשו"ת נודע ביהודא מה"ת חי"ד סי' ט"ו בשם חכם אחד שהי' קבלה בידו שאדמומית כזה באה לפעמים מחמת רתיחת הוושט בשעת השחיטה והנוב"י הסכים עמו לדינא יעו"ש. ודע שלפעמים כשמביאי' וושט הניתק מתוך האווזא בחזקה עד שנקלף ממנו חלק מעור החיצון מוצאין על עור הפנימי במקום חסרון החיצון כמו לכלוך אדמומית מעט. והולך במעט מים או במשמוש הידים וקרוב הדבר שלכלוך עור הפנימי בדם שבאווזא ממקום השחיטה או בידי העוסקים שנתלכלכו ידם בדם ע"כ לכלוך האדמומית על העור הוא לפעמים על כל אורך הפנימי במקום שנחסר עור החיצון:

ג ז"ל השואל ברוב וושטים באים כמו שפרייער בוושט רק שהולך בקלות ע"י גרירה רק שלבי נוקפי גם ע"ז דלמא זה הוי כמו קוץ והט"ז לא הכשיר רק בחולי ובזה אפשר מודה רק שברוב הוושטי' שפרייער נמצאים בם עכ"ל השואל

תשובה פה לא שכיח כלל למצוא שפרייער בתוך הלקותא ולא בתוך הוושט כי כבר הוריתי והזהרתי בפרסום שלא להלעיט כ"א בעגולים המנוקים משפרייער וכל דבר הנוקב. כי מאן מפיס להחליט שהשפרייער דק אין יכול לנקוב וכדברי אלה יבואר לכבודו מתוך דברי הת"ש ע"כ מוטל על כבוד מעלתו לבטל המנהג הרע אשר בעדתו להלעיט בעגולים שיש בהם שפרייער כי גם הט"ז אינו מכשיר בעגולים כאלו שיש בהם חשש נקיבת הקוץ כי מה לי קוץ ומה לי דק אחר שיוכל לנקוב ואם נלעיט בעגולים כאלו אף שאין מוצאין שפרייער בתוך הנקב מקום יש לצדד לאיסורא ועכ"פ אין להחליט להתירא לכתחלה ולסמוך על ס"ס לכן שורת הדין שלא להלעיט בעיגולים כאלו:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה