שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל
שאלות ותשובות אורח חיים · תשובה יא
וקושית מעלתו על דברי התוס' במס' תענית ד' כ"ז ע"ב ד"ה רב שדבריהם בסוף הדבור סותרי' מ"ש ראשונה הוא לכאורה נפלאה וכמדומה שלקושי' מעלתו נתכוון בעל הגהמ"ר בפ' בני העיר שכ' בזה"ל ותימא יתחילו כמו בר"ח דמתחילין בפרשת תמיד ומה שמתרץ ע"ז בט"ז או"ח סי' רפ"ג ס"ק א' יעו"ש אינו מובן דעיקר הקושי' כמ"ש מעלתו דמדלגין בר"ח ולא מתחילין לקרות למעלה צריך לומר דלמעלה לא הוי מחד ענינא אבל פרשת התמיד שייך עם פ' ר"ח כמ"ש הר"ן בפ' ד' דמגילה א"כ גם בשבת נחשב פ' התמיד כחדא עם פ' שבת וליישב דעת הט"ז צ"ל שסובר דפ' התמיד לא מיקרי שייך לפרשת שבת ולא לדר"ח ועכ"ז קוראין אותה בר"ח מצד הצורך למנין הקרואים ומה שאין מתחילין לקרות למעלה מפרשת התמיד דמהראוי שיהי' קריאת השלשה קרואי' שקודם התחלת הקריאה בפי' ר"ח בחד ענינא ולכך מדלגין ונקראי' כל השלשה עכ"פ בענין א' של קרבנות. ומ"ש התוס' אבל פ' דר"ח לעיל מיני' לא מישתעי כלל מחד מנינא כו': כוונתם שאף אם פ' התמיד אינו מחד ענינא לזה דייקו לא מישתעי כלל כו' ובסה"ד לענין פ' של שבת כ' דא"ל שנדלג לעיל דלא הוי מחד ענינא כלומר שפ' הקרבנות הנוהג בכל יום אינו נקרא מענינא לגבי פ' דשבת שהוא מענינא דיום השבת ולא ס"ל להתוס' סברת הר"ן הנ"ל דראוי' פ' הללו בראשי חדשים דלפי"ז גם בשבת ראוי' מיקרי. אמנם אכתי קשה על הר"ן שבפ"ד דמגילה תופס סברתו הנ"ל דראוי' פ' הללו בראשי חדשים ובפ"ג דמגילה מביא תירץ התוס' שבמס' תענית בזה"ל ואחרים אומרים דה"ט לפי שאין בקרבנות אלא שני פסוקים ואין קורי' משל למעלה או למטה הימנו לפי שאינו מדבר מענינא של יום ע"כ וצריכין לומר שהר"ן ג"כ סובר שפ' התמיד אינו מענינא דפ' החודש דפ' החודש הוא מחובת היום שאינם באים רק מחמת ר"ח ונקראי' מענינא של יום ההוא משא"כ פ' תמידין שבאין בכל יום דלא מיקרי בדר"ח מענינא דיומא אלא בכלל סדורו של יום כמו בשארי ימים דהא גם בר"ח הקרבת התמידי' והקריאה בפ' ר"ח הוא מענינא דיומא ודמי לארבע פרשיות שקורין תחלה בסדורו של יום ואח"כ בענינא דיומא אבל בכל שבתות השנה שקוראי' השבעה קרואי' תחלה כסדר התורה ואם נוסף לקרות עוד בפ' וביום השבת לא יהי' קריאתו רק מצד שמדובר בה מחובת היום ומענינא. א"כ אין מקום לצרף לקריאה זו פסוקי פ' תמיד שהקריאה בה אינה בכלל קריאה בסדרו של יום ולא מענינא של היום ובסדרו של היום הרי כבר נקראו השבעה קרואי' והמדקדק היטב בלשון הר"ן בשני המקומות הנ"ל יראה שמכוונים דברי אלה שבפ"ד כ' ופ' צו סדרו של יום הוא ובפ"ג כ' לפי שאינו מדבר מענינא של יום ויעו"ש בסה"ד ועכ"פ לפי שיטת התוס' י"ל כנ"ל והרי זה לשונם בתוס' סוכה ד' כ"ג ע"א סד"ה חד אמר ואין להתחיל בפ' של מעלה כו' משום דלא הוי מענינא של יום ע"כ ודו"ק: