אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › תשובה כט

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות אבן העזר · תשובה כט

תשובה כח

שאלה מכבוד ש"ב הרב וכי' מ' נתן נטע סג"ל לנדא אבד"ק אושפצין שנתקשה מאד בדברי התנא דבי אלי' במאמר ד' בד"ה מעיד אני כו':

תשובה יש לי ספר תדב"א עם פי' ארוך נקרא זקוקין דנורא וביעורין דאשא ובמאמר ד' בד"ה מעיד אני כו' לא נחית לפרש כלל ובהוצעת דבריו בריש המאמר נ' שהי' לפניו דברי המאמר בזה הכל פשוט ונכון באין צורך לחדש דבר בזה רק כפנים במקום המאמר אלא שהי' משה דן הגי' בזה"ל [בילקוט ובפי' גרס כאן ק"ו ולא נהירא לי וק"ל] ובאמת כן הוא בילקוט פ' תשא ואני לעצמי עשיתי ציון על דברי התדב"א לפיכך תלה בכבוד שלמעלה וכתבתי בגליון בסגנון שאבאר יעוין פסחים דף קי"ב ע"א היתלה באילן גדול ובעירובין דף נ"א ע"א ומה שמקש' ע"ז במג"א סי' קנ"ו מתרץ באלי' רבא בג' תשובות ולפי תירוץ א' ליכא איסור לומר בשם חכם שלא אמרו רק היכא שאין חשש שלא יקבלו ממנו אם יאמר בשם עצמו ויעוין עוד ביבמות דף ס"ה ע"ב ואמר ר' אילעא משום ראב"ש מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום שנ' אביך צוה וגו' ור"נ אמר מצוה כו' תנא גדול השלום שאף הקב"ה שינה בו כו' יעו"ש ועפ"ז יש לקיים גי' הילקוט מה שאמר שמשה דן ק"ו כלומר שדן מפני השלום בין אדם לחבירו מותר לשנות ולומר פ' אמר כך אף שלא אמרו ק"ו להסיר חרון אף בשעת הזעם על כלל ישראל ולעשות שלום ביניהם לאביהם שבשמים ע"כ דברי בגליון ולפי הקדמה הראשונה שמותר לתלות באילן גדול למען יקובלו דבריו בדבר הלכה יש ג"כ להסביר שמזה דן משה ק"ו בעשותו כן בצורך גדול כזה

ודעתי שיש לפקפק ולדחות דשאני בתולה באילן גדול שאין בו אלא לתא דשקר משא"כ באמירה בשם ה' שהוא כנביאות שקר שיש עליו אזהרת מיתה אבל י"ל כיון שהי' תלוי' בזה הצלת כל ישראל אין לנו פקוח נפש גדול מזה והרי פ"נ של יחיד דוחה עבירות החמורי' ביותר מעבירות שאין עליהם רק חוק מכ"ש הצלת הכלל וגם בזה א"ש הק"ו לחד מ"ד דחיות שבת בפ"נ אתי' בק"ו ממילה כדאיתא ביומא ויעוין בשו"ת בית יעקב סי' ל"ט ותשו' מהרי"ק סי' קס"ז ושארי ספרי תשובות שאף ג"ע שהדין בו יהרוג ואל יעבור נדחה הוא לצורך הצלת הכלל ולכך הלכה אסתר ברצון ויעל אשת חבר שנזקקה לסיסרא ובמ"א הארכתי בזה ויעוין בשו"ת נב"י חלק ב' סי' קס"א גם י"ל שהק"ו שדן משה הי' על שנהג במשפט זה שלא כדין שארי ד"נ שפותחין לזכות תחלה וכולו חייב זכאי ובעינן הלנת הדין וכדומה מצד ושפטו העדה והצילו העדה וע"כ סנהדרין ההורגי' אחד לשבעים שני' נקראת חבלנית ובפרט שלפי פשטות משמעות הכתובי' נראה שלא נדונו במושב סנהדרין ונהרגו ע"י קרוביהם מבני לוי ובקרא כתיב יד העדי' וגו' וצ"ל שכ"ז עשה משה לצורך השעה וי"ל דאתי' לי' מק"ו מדין אשר לנו בקבלה שדנין וממיתין אף שלא מן הדין ומעשה בא' שרכב על סוס בשבת וסקלוהו אף שלא עבר רק אדרבנן אעכו"כ לעע"ג בפרץ מרובה וצורך הגדר לשעתו ולהשבות מדין למדה"ר שהיתה מתוחה הדין א"כ אין מהצורך למחוק הגי' שבילקוט עוד אמרתי כמה פנים דרך פלפול בזה תן לחכם.

עוד י"ל בפשיטות דאף לדברי המכילתא שמובא ברש"י דכה אמר שאמר לו הקב"ה לך רד ורדי' הם צריכין לא מתיישב ססמא דקרא ה' קאי על הפסוק זובח לאלקי' יחרם או לפ"ד המד"ר מפני שמורה דכה אמר ה' קאי על אמרו להם שימו איש חרבו עברו ושובו כו' וצ"ל שבקי' לקרא דהוא דחיק ומוקי אנפשי' וע"ד שאמרו מקרא זה אמר דרשוני [כי יוצא מידי פשוטו] ולתרץ זה אמר התדב"א שבכוונה אמר משה רבינו דברים סתומים שיהי' במשמעתן לפני השומעים כאלו כל מה שאומר להם יצא מפי ה' כדי שישמעו לו ויעשו כדבריו אבל באמת כוונת לבו הי' במה שאמר כה אמר ה' כדברי המכילתא או כדברי המדרש רבה. ולז"א התדב"א שלא אמר הקב"ה למשה כו' ולשום איש חרבו על יריכו ולהרוג איש את אחיו כי באמת גם לפ"ד המכילתא והמדרש לא נאמרו לו דברים אלו מאת ה' וכן לפי המד"ר שמביא בס' העקידה לא הי' למשה רק רמז בדברי ה' שירד לדונם וע"כ אמר כה אמר ה' אבל לא שמע מאת ה' שיאסף בני לוי ויאמר להם עברו ושובו וגו' וכעין הנ"ל מצינו ביעקב אבינו בשנותו את טעמו שהי' מדתו אמת ועליו נאמר דובר אמת בלבבו לא רגל את לשונו יעוין במד"ר ובסוף מס' מכות ואמר לאביו אנכי עשו בכורך והתכוון לעצמו אנכי מי שאנכי ויצחק סבר שדבריו מקושרים ואומר לו שהוא עשו בכורו:

גם יש להסביר בדברי ספר אור החיים על התורה שכ' שאף שב"ד ההורגת א' לשבעים שנה נקראת ב"ד חבלנית הוא במציאות שאינו דומה במציאות שלפנינו מב' טעמים האחד. כי הראו בזה הפלגת אהבתם בבורא בהריגת קרוביהם. ועוד שהי' מציאות שזולת זה תדבק הרעה לכל ישראל ולזה אמר מלאו ידיכם היום לה' וגו'. יעו"ש ומביא עוד בשם המפרשי' שפסוק זה מלאו ידכם אמר משה רבינו קודם המעשה מעתה לפי תרגומו דהאי קרא ואמר משה קריבו ידכון קורבנא יומא דין קדם ה' וכו' א"ש כה אמר ה' עפ"י דברי ר"ש במשנה בחלק דף קי"א כליל לה' אלקיך אמר ר"ש אמר הקב"ה אם אתם עושין דין בעה"נ מעלה אני עליכם כאלו אתם מעלי' עולם כליל לפני ע"כ וברמב"ם פ"ד מהלכות ע"א מסיים בזה ולא עוד אלא שמסלק חרון אף ה' מישראל ומביא עליהם ברכה כו' יעו"ש ובכ"מ שנ' שכך הי' גירסתו במשנה הנ"ל וכן רמז משה רבינו בפסוק הנ"ל מלאו ידכם וגו' ולתת עליכם היום ברכה ושפיר אמר כה אמר ה' שהכוונה בזה על דבר ה' כדין עה"נ ולפי דברי רש"י בחומש הי' משפטן של אלו כמשפט עה"נ ולכך נהרגו בסייף. והנני חוזר לדברי הראשונים שבני לוי חשבו שגם מה שאמר להם משה עברו ושובו וגו' הוא בדבר ה' והמ"ד במכילתא שמפרש והיכן אמר זובח לאלקי' יחרם ולא מפרש בפשיטות יותר היכן אמר הכה תכה וגו' לפי חרב האמור בעה"נ צ"ל שסובר שלא היה דין עושי העגל כדין עה"נ ונ' דלא יתכן לומר שהי' דינם כדין עה"נ רק למ"ד דכל שלש כתות שנדונו בסייף ובמגפה ובהדרוקן כולם עבדו ע"ג רק שמהם עבדו שלא בעדים או שלא בהתראה ומבלעדם הי' ג"כ עע"ג שלא מתו כמ"ש הרמב"ן וכדברי רש"י בחומש כאותו מ"ד ולכך כתב שלכך נדונו בסייף שנדונו כמשפט עה"נ אבל למ"ד ביומא דף ס"ו ע"ב שלא עבדו ע"ג רק השלשה אלפים שנהרגו בסייף והנשארים לא חטאו במעש' עבודה רק בגיפוף ונישוק או בשמחה בלב כי לא הי' עע"ג ממש רק מעוטן ואין בכזה משפט עה"נ וא"ש בזה מה שהוצרך רש"י בגמ' דף הנ"ל בד"ה זיבח וקיטר לומר שלכך נדונו בסייף כי עדיין לא נתפרש להם ד' מיתות וראיתי בספר צדה לדרך מהגאון המחבר באר שבע שנתעורר על הסתירה הנ"ל בדברי רש"י והניח בקושי' ולפי מ"ש לק"מ:

ומה שמקשה עוד בס' הנ"ל דהא כבר נתפרש למשה בהר סיני מכל התורה ג"כ לק"מ די"ל דעדיין לא נתפרש לישראל דין ד' מיתות וכמדייק בלשון רש"י לא נתפרש להם וא"כ לא הותרו בעע"ג כ"א במיתת סייף הנודע להם כמשפט ב"נ והמותרה בפירוש למיתה קלה אינו מותרה למיתה חמורה ולדברי רש"י בחומש למ"ד שהי' משפטם כדין עה"נ אין מהצורך לומר שעדיין לא נתפרש להם הד' מיתות דאף אם ידעו מכל הד' מיתות הי' דינם בסייף כדין עה"נ עוד יש להרחיב דברי' במה שמדייק בתדב"א אם כולם עבדו לעגל בלב שלם כו' וכי בשביל שלשת אלפים שעבדו לעגל בלבב שלם כו' משמעות דברים אלו שבאמת גם בהנשארים הי' עובדים מרובים רק שלא עבדו בלב שלם ופעל משה בתפלתו שנשא להם הקב"ה פני' לקבל' בתשוב' משא"כ לאותן שעבדו בלב שלם שאין לכמותם נשיאת פנים וכדברי הגמ' במגלה דף י"ב ע"א וכי משוא פני' יש בדבר א"ל הם לא עשו אלא לפנים יעו"ש:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה