אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › תשובה כב

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות אבן העזר · תשובה כב

תשובה כא

נידן כתיבת שם העיר בגט. נכון כמ"ש מעלתו ומה לספק בזה אחרי שכבר נשקע שם הראשון זה שמונים שנים ובכל אותו הזמן ואפשר מיום הוסדה לא נכתבו שמה גיטין שיהי' מקום לחוש שההרגל בכתיבת שם הראשון עד שלא נשתקע כולו שנכתבו בגיטין גרם שנא יהיה השם נשתקע אצל אנשי העיר היהודים אשר מטעם זה כותבין בכמה קהלות גם השמות הראשוני' שאף שנשתקעו בקריאה בפי ההמון לזכר עולם המה עפ"י כתיבת הגיטין משא"כ בעירו. אמנם מצד השינוי בקריאה ובכתיבה בשמות נהרות קטנים ההולכים שמה בצד אחר מהעיר יש ספק גדול הא חדא:

ושנית שמעלתו כ' בזה"ל והם כמוצא מים אשר יכזבו מימיהם ולפעמים יחרבו ויבשו ולא נמצאו אם יבוקשו עכ"ל והנה מצאתי מובא בשם ספר משפטי שמואל שמביא שו"ת מהרי"ק על נהר שלפעמים הוא פוסק שאם ברוב הזמן המים מצויין אף כי לעתים רחוקים המה מכזבים מ"מ שם נהר עליהם. ומקרא מלא הוא ונהר יחרב ויבש וכיון בשעת כתיבת הגט המים לים מכסים וכן ברוב הזמן שפיר מיקרי יושבת על הנהר דבתר רוב ישיבתה אזלינן כו' עכ"ל וי"ל שמה שתני מהרי"ק כיון שהוא לעתים רחוקים וכן ברוב הזמן כו' הוא משום דאזיל לשיטתי' [וכמו שמבואר בב"י סי' קכ"ח] שאין לכתוב כ"א רוב ספוקי העיר אבל למנהגינו שמבואר בש"ע שכותבין כל ספוקי העיר וכ' כב"ש ס"ק ט"ז ואיירי אפי' אם הרוב מסתפקי' מן אחד מ"מ כותבין כולם עכ"ל א"כ אפשר דאף נהר הפוסק לפרקים נכתב בגט בעת שמים בתוכה רק כשאין מים בתוכה לשקר מוחלט יחשב כשיוכתב דיתבי על נהר פלוני כיון שאז אין להם הסתפקות ממנה וגם אין עליו בעת ההוא שם נהר דמדברי הכתוב ונהר יחרב ויבש אין ראי' רק שנקרא בשם נהר קודם שנחרב אף שיחרב ויבש אח"כ או י"ל דל"ד למיעוט הסתפקות דעכ"פ יש למיעוט בני העיר בתדירות הספקה ממנו ויתבא המתא גם עליו תמיד לספוק מה משא"כ בנהר קטן שפוסק לפעמים שאין להחשיב ישיבת הנהר עליו.

עוד בה שלישית שבב"ש ס"ק ט"ז כ' בתחלת דבריו טעם לדברי הספר בית הילל במניעת כתיבת בארות משום דלפעמים מתקלקלין לכך לא כותבין כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ולפי"ז לכאורה אין לכתוב גם הנהר הפוסק לפעמי' אף בעת שהמים בתוכה והנה בספר גט פשוט סי' קכ"ח אחרי שמביא דברי שו"ת מהרי"ק הנ"ל כ' בזה"ל אמנם בזהר פרשת בלק כ' וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר על הנהרים מבעי' לי' מאי על הנהר ודאי הכי הוא דעל חד נהרא קיימא תדירא ע"כ. אלמא דאם הנהר פוסק אין כותבין דיתבא על נהר עכ"ל ודעת לנבון נקל שלפי דברי מהרי"ק שמצריך שלא יהיה הפסק רק לעתים רחוקים אין סתירה מדברי הזהר די"ל דשארי נהרות פוסקים לפרקים ואחרי שאותו הנהר שכיוונה התורה עליו שהוא נהר פרת כמבואר שם בתרגום בודאי אינו פוסק כלל לכך תפס הזהר כפי האמת וכתב קיימא תדירא אף שגם בהפסק מועט מיקרי ג"כ על הנהר אבל עכ"פ הי' נראה מזה דנהר שפוסק לפעמים אינו בכלל נהר ואם כי אין מביאין ראי' ממדרש מ"מ לסמך מה תופסין בכמה שו"ת קדמונים ראיות כאלו בפרט בדברים שאין להם יסוד פלפול בגמ':

אמנם נחזי אנן לפי דברי הב"ש בעיר שאין בו רק בארות א"א לכתוב גט ומדברי הש"ע מבואר שכותבין על מי בארות ולא רמז הב"ש שהיא סתירה לדברי הבית הילל גם בשו"ת ב"ח סי' צ' מבואר בעיר שאין בו רק בארות כותבין בארות ובמקום שיש מעיינות וכותבין על מי מעיינות אין כותבין בארות ומטעם השני שכ' הב"ש כיון שהוא בכלל מעיינות ועוד הוסיף שם בטעם כיון שתשמישן ממי מעיינות הם מדרך וסדר הנהגות העולם מששת ימי בראשית כותבין אותם יותר משא"כ בארות שנעשו בידי אדם יעו"ש וצ"ל שהב"ש מודה שאף לסברתו הראשונה אין למנוע כתיבת בארות רק כשכותבין בלא"ה מי מעיינות אבל כשאין שם רק בארות נקרא שפיר מתא דיתבא עליהם ואשר אין להם סיפוק אחר וא"כ בלא"ה אין רמז סתירה לדברי מהרי"ק מדברי הזהר ומעתה בספיקא תלי' כשיש נהר גדול ונהר קטן שפוסק לפעמים אם לכתוב שם הנהר הקטן ובפרט שאף בעת הוויית הנהר הקטן אין הסיפוק ממנו רק למיעוט העיר ולמקצת תשמישן ואם הי' ב' נהרות גדולות ונהר קטן א' כנ"ל הי' לי מקום לצדד להקל שלא למנוע כתיבת הגט כי מה שכותבין כל ספוקי נהרות הוא לרווחא דמילתא במקום שאפשר. ולשנוי ליכא למיחש שאינו אלא כמונע מלכתוב רבוי סימני' ושקר נמי לא הוי שהרי עיקר עמידת העיר על הנהרות גדולים וכנ"ל בשם הזהר ויעוין בהגהות הרמ"א בסוף הסי' אבל אחרי שמבלעדם אין בעירו רק נהר א' עומד לעינינו מ"ש הרמ"א בד"מ שנשתרבב המנהג לכתוב בגט ב' נהרות ורק במקום דאיכא למיחש לעיגון או בדיעבד אין לחוש וכיון שהובאו דבריו בב"ש ונהגו בקהלתו למנוע מנתינת גט שמה נראה שקבלו עליהם להחמיר בזה כדעת הרמ"א ואין להביא ראיות משארי קהלות שלא קבלו עליהם חומרא זו ונשארו במנהגם עפ"י גדולי עירם מזמן קרוב להרמ"א זצוק"ל לכן אין דעתי נוחה שיקרא על שמי דבר חדש כזה התירות נתינת גט בעירו רק במקום שיש עיגון ולכתוב רק הנהר ביאלא. ומה טוב אם היה אפשר לשער שיהי' נתינות הגט בעת יבישות נהרות קטנות:

לא אכחד תחת לשוני שבעהמ"ח ספר נודע ביהודא אחרי הוצעת דברים שחלילה לו לשנות מדברי הד"מ המציא להקל לסמוך בכתיבת על נהר א' כשיש בלא"ה סימן אחר בכתיבת שם העיר שמוצרכים לכתוב דמתקרי ע"ש הנקרא בפי האומות יעו"ש וכמו שהוא בעירו. אבל אני מיראי הוראה כזו ויבא מי שלבו שלם כמותו להמציא חדשות ובפרט בעירו של מעלתו שכבר נמנעו מלכתוב שמה גיטין ויש ספק מחמת הנהרות הקטנות ודי למעלתו מה שנטיתי להקל אף בזה במקום עיגון מחמת שע"ז אין ראי' למנהג של איסור ואם יעלה בידו הסכמות הגדולי הדור להתיר בדרך כלל נתינו' גט בעירו נא אל ימנע מלהודיעני. ואם אפשר לא יערב לבבי להיות לסניף להתירא עכ"פ לא אעשה התנגדות כי באמת עיקר כתיבת הנהר אינו רק הסתרבבות המנהג כמבואר בשו"ת הר"ן ואם יעיין בגוף התשובה יהי' לעיניו השגיאות אשר שגה בעל נחלת שבעה מחמת שלא ראה בדברי הר"ן רק קיצור הדברים המובאים ביתה יוסף:

ולהסיר תמיהתו על הד"מ דהא בשוירי נכתב גט רק על נהר א' ולדינא דגמ' בודאי לא היה חילוק בזה בין במקום עיגון או לא אפשר לומר לפי הנראה מדברי הלבוש המובא בב"ש בס"ק י"ג כוונתו בכתיבת מתא דיתבא על נהר הוי תיבות נהר אף בלא שם סימן להעיר ולכך כשאינו יושבת על נהר וכתב דיתבא על נהר הוי כשינוי בשם העיר ושם הנהר הוא רק סימן לנהר אשר לכך אין השינוי פוסל בשם הנהר לפי"ז ע"כ צ"ל שבזמן הקדום לא הי' מצוין שיהי' עיירות עומדים על נהר ומקרא אני דורש דכתיב אשר על הנהר שפשטותו מורה שהי' זה לסימן סמוך להעיר דאל"כ מה סימן יש בכתיבה שעומדת על הנהר ומינה כשהי' כותבין גם שם הנהר הוי כב' סימנים ורבוי סימנים שאינם מובהקין בצרופם נחשבו זה לזה כסימן מובהק לכך כשנכתב דכיס נהרא הי' לב' סימנים ונגד זה כותבין בזמנינו ב' נהרות דהא עתה נהר לבד אינו בגדר סימן כלל אחרי שכמעט לא שכיח שימצא העיר שאינו עומד על הנהר או אפשר גדרו בזה מעת נודע שנתרבו עיירות ששמותיהם שוות אבל העיירות שכבר הנהיגו בנתינות גט לא עזבו מנהגם שלא יהי' כהוצאת לעז על העבר גם אפשר לומר היכא שיסוד הנחת שם העיר הי' על איזה מקרה לא חשו בזה שיהי' מצוי עוד עיר ששמה כשמה:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה