שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל
שאלות ותשובות אבן העזר · תשובה כא
לכבוד הרב וכו' דקיק סטריזב.
שאלה באחד שניתן נו שם בעת שנימול זאב דוד וכן נקרא לס"ת ובפי העולם נקרא וואלף דוד האיך לכתוב בגט וזה דבר התשובה. לדעתי נראה נכון בזה כדעת הנ"ש לכפול כתיבת השמות רק שתחת המכונה יוכתב דמתקרי והיינו מי ששמו בנימין יעקב בפי העולם נקרא וואלף יעקב יש לכתוב בנימין יעקב דמתקרי וואלף יעקב ועד"ז מי ששמו זאב דוד יוכתב זאב דוד דמתקרי וואלף דוד ואף לפ"ד הכית מאיר שכ' במי ששמו יעקב ישראל ונקרא רק בשם ישראל שאין לכתוב יעקב ישראל דמתקרי ישראל דלשון זה משמע דשם ישראל עצמו יש שינוי בקריאתו י"ל דרק בכה"ג. כי תורף כוונת הב"מ שמלת דמתקרי הוראתו כל חילוף ותמורה במבטא הן מצד שנוי באותיות או בנקודות ודלא כאשר נכתב מבטא קריאת שמו אבל אם אין השתנות רק בגרעון וחסרון לא שייך מלת דמתקרי עד"מ כששמו ראובן ונקרא שמעון הרי חילוף ותמורה וכן כששמו יעקב ונקרא יעקל שייך ג"כ לכתוב דמתקרי דהא עכ"פ יש תמורה באות אחת אבל כששמו ראובן שמעון ואינו קרוי אלא בשם שמעון דליכא כאן השתנות במבטא הקריאה רק שמחסרין א' משמותיו ע"ז לא יתכן לדעת הב"מ לכתוב דמתקרי ע"כ כתב כשיוכתב על יעקב ישראל דמתקרי ישראל והיה משמעותו שיש בשם ישראל עצמו שינוי מה בנקודה אבל בנ"ד ששמו זאב דוד כשכותבין דמתקרי וואלף דוד מתפרש שפיר דמתקרי על חילוף ותמורה דהא תחת שם זאב בא במבטא הקריאה שם וואלף ובפרט כשנחליט דמי שיש לו שני שמות שניהם לחד שמא יחשב והרי השינוי בקריאה באותו שם שעיקר שמו זאב דוד ומתחלף בקריאה לשם וואלף דוד ויש חילוף ותמורה בעצם בטוי שמו ובל"ז כבר נתבאר בספר תורת גיטין ובשו"ת בית אפרים שהסכימו לדיעה אחת שאין לחוש לדברי הב"מ הנ"ל ע"כ לכתחלה יש לכתוב כנ"ל זאב דוד דמתקרי וואלף דוד:
וע"ד שאלתו דכ"ת שנכתב זאב דמתקרי וואלף דוד לא אכחד תחת לשוני שנטיית דעתי שיש לצדד להכשיר בכה"ג בדיעבד ובפרט במקום חשש עיגון דהא דעת הב"ש במ"ק במי ששמו יהודא משה יש נכתוב יהודה המכונה ליב משה ואף שבמ"ב לא הזכיר מזה ומטין לומר שחזר מדבריו הראשונים והסכים לדעת הנ"ש עכ"ז אם היה בדעת הב"ש בעת שחיבר המ"ב שאם יוכתב כמ"ש במ"ק בטל הגט הי' עליו להזכיר בפירוש ביטול דבריו הראשונים למען יסיר המכשלה באיסור א"א איו שהיה שקול בעיניו הכתיבה כפי דעתו במ"ק או כפי דעת הנ"ש. ועכ"פ לא היה על דעתו שיש חשש פסול אם יוכתב כמ"ש במ"ק ויעוין בבית מאיר ס"ד שכ' בא' שנקרא ביום הלידה ב' שמות יעקב ישראל וכן עולה לתורה וחותם בשטרות ובפי העולם לא נקרא רק בשם ישראל לבד שיש לכתוב יעקב ישראל בלא דמתקרי ואם כ' יעקב דמתקרי ישראל כשר בדיעבד ע"כ הרי משום דנזכרים ב' שמותיו אף דקודם תיבת דמתקרי אין זכרון רק שם יעקב דהוי כחצי שם משמותיו הניתנים לו בשעת המילה ונקרא גם בהם לתורה וחותם בשטרות מ"מ כיון דגם החצי השני משמותיו נזכר אחר דמתקרי לא מיקרי שנוי בשם ועד"ז י"ל בדינו של הב"ש במ"ק הנ"ל שכותבין יהודה דמתקרי ליב משה דהתחלת יהודה הוא אח' משמותיו ואחר דמתקרי ליב נזכר גם השם השני דהיינו משה וכיון שהעולם יודעים שנקרא לתורה יהודה משה ובפי ההמון נקרא ליב משה וכל אלו השמות נזכרים בגט למה יפקפקו לחשוב שאין זה המגרש כלום חסר להם משמותיו הידועים להם. הן אמת שהב"ש כ' יהודה המכונה כו' אבל הבאים אחריו נראה נכון יותר לכתוב גם בזה דמתקרי. אמנם להלכה ולמעשה בטלו דעתי מזה מכל וכל נגד הנמצא מפורש כבר בשו"ת כבוד שאירי הגאון המפורסם וכו' מהו' זלמן מרגליות נ"י שהחליט לפסול בכה"ג בדיעבד ואפשר נטו לדעתו גם משארי הגדולים שהעריכו תשובותיהם בענין הנזכר ע"פ התעוררת הרב המערער ואככה אפצה פה לנטות להכשיר בדבר שכבר נקבע בספר מגאון ישראל בדורינו נפסול ואם טוב בעיני כבודו לתקנת העגונה ישלח דברו לגאונים המפורסמים בדור ואם רבים יסכימו להכשיר בדיעבד אז לא יבעתוני בזה שאתו של כבוד שאירי ידידי הגאון המפורסם וכו' ואמציא א"ע לומר הנני לכל אשר יקראוני להיות במנין המתירין כסניף לאריות: דברי ידידו הדוש"ת הק' ברוך תאומים פרענקיל.