אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות אבן העזר › תשובה כ

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות אבן העזר · תשובה כ

תשובה יט

שאלה בדבר שם העיר בייאלע:

תשובה ע"ד שם העיר בייאלע לדעתי פשוט הדבר שצריכין לכתוב בגט בייאלע אחרי שמוחזק להקורא בו בפי כל ישראל, וגם האומות קורין כן מלבד איזה נכרים שקורין בשם שהרגילו כבר ואין לך נשתקע שם העיר יותר מזה כיון שגם הנכרים קורין בייאלע רק הזקנים שהורגלו כבר לא ינוחו ההרגל מנערותיהם. אשר הדין מפורש באה"ע סי' קכ"ח בב"ש ס"ק י' ובסי' קכ"ט ס"ק ל"ו ואינו ענין כלל להדין המבואר בלבוש סי' קכ"ח ס"ז בשתי נהרות דאף שנאבד השם הגדול מזכירין שניהם דהתם לא נשתקע שם הגדול ועדיין שמו עליו רק סמוך להעיר במקום שפיכתם בנהר הקטן קורין בשם הקטן והמעיין בשו"ת ב"י דף כ"ט ע"ב ובספרי הקדמונים שמפלפלים בזה יראה דאין להזכיר שם הראשון שנשתקע רק בעיר שלא נחרבו בנתים מישיבת יהודים והטעם כיון שהורגלו היהודים לכתוב בגיטין כתיבת שם הראשון ואף כעת שנתחדש שם השני קודם שנשתקע מפי הקוראים שם הראשון הוצרכו להזכירו בכתובות ובגיטין והדר הוי תמיד כלא נשתקע שם הראשון כיון שמוזכר כן פעם כפעם בכתובות וגיטין ובזה נתפשט לכתוב בכמה קהלות שם הראשון גם וכל שום כו' אבל בעיר שנתחדש ישיבת יהודים בתוכה אחר קריאת שם השני אין לכתוב בשם הראשון וכ"כ בעיר בייאלע שמרבות שני' ואפשר מיום שנתיישבה אין שם ב"ד וישיבת יהודים כ"א אחד או שנים בעיר מחזיקי אכסנאי לא שייך לומר שהורגל בכתיבות כתובות וגיטין מחשב שם הראשון כלא נשתקע בישראל ומה שמקשה מעלתו על דברי התוספו' ס"פ במה מדליקין איני יודע לדינא כי התוס' שם אינם חולקים על הדין שכ' רש"י רק על פי' הגמ' ולדינא אינם חולקין אדעת רש"י שבנשתקע שם העיר כותבין שם השני וכמבואר כן בשו"ת מהרי"ל סי' ק"י ובשו"ת מהרי"ט חלק אה"ע סי' י"א ולפלפול משיג שם על דברי התוס' ומוכיח שיש עיר ששמה בבל (יעוין בס' עשרה מאמרות) ולדעתי יש לסתור ראיותיו אבל אין כאן מקומו ולתרץ תמיהת מעלתו על דברי התוספות אעתיק מה שכתב ראיותיו הלא כה דבריו איברא מדברי רש"י סוף במה מדליקין משמע דכותבין שם של עכשיו לחוד כו'. (וקושית תוספות שם על פירוש רש"י צ"ע דבחלק דף ק"ט משמע גם כן דבבל הוי שם עיר דקאמר הש"ס בבל ובורסיף הוי סימן רע לתורה ופי' רש"י שמשכחת התורה מלומדי' ומלבד שדוחק לומר שכולה מדינה היתה עומדת בצל המגדל אי' עוד בפסחים דף פ"ז גלו לבבל מפני שמרגלת לשון לתורה ופירש"י שלא תשתכח ואם כפי' התוס' א"כ גלו למדינה שעלולה בטבעה להשכיח התורה מלומדי גם בכתובות סוף פרק נערה בבל וכל פרוודהא הלכה כרב נהרדעי כו' ומפרש במלחמות דנהרדעי היתה ג"כ ממדינת בבל וא"כ ע"כ בבל היתה שם העיר וצ"ע) עכ"ל מעלתו והנה מכל הנ"ל אין תפיסה לדברי התוס' דמה שמפרש רש"י מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה הוא לפי גיר' שהיה לפניו אמר רב אויר מגדל כו' אבל בערוך ערך בורסיף איתא הגי' אמר רב אויא מגדל משכח כו' וי"ל שבנין המגדל שבנו דור הפלגה גרם למקומו השכחה ואפשר היה אורך המגדל ע"פ כל המקום שבו כעת מדינת בבל או ראיות המגדל מרחוק בכל המדינה גורם השכחה ויעוין במהרש"א בח"א ובפסחים דף פ"ז ליתא כלשון הנ"ל כי זה לשון הגמ' ר' חנינא אמר מפני שקרוב לשונם ללשון תורה. וי"ל שפירשו התוס' דזה היה לטובת ישר שיכירו לשון התורה ולא יתקיים בהם מן הקללה ישא ה' וגו' גוי אשר לא תשמע לשוט גם אפשר לפ"ד התוספו' דעת ר' חנינא שהגלות דבבל היה לרעה כדי שישתכחו התורה וגרם השכחה באה בנקל מהרגל הערבוב בלשונות קרובים זה לזה וסמוכין לזה מדברי הגמ' בעירובין דף כ"ג סוף ע"א ואם יחשב תירוץ זה לדוחק איסתגר בקמייתא ומלבד זה כבר העיר בכעין זה בספר באר שבע והאריך בראיות רבות שבבבל נשתכח התורה ובפ' ז"ב איתא אר"י מאי בבל בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בגמ' ולכך גורס הבאר שבע הנ"ל ומציין גרסתו בש"ס שלפנינו בבל בורסיף ולפ"ד הכוונה רק המקום בורסיף יעו"ש ויעוין ביפ"ת ונזה"ק מ"ש במדרש בראשית פ' ל"ח סי' י"ז ומ"ש שבמלחמות איתא שנהרדעא מבבל גמ' ערוכה הוא במס' מגלה דף כ"ט בבבל היכא בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ולדעתי לזה נתכוון שם המלחמות ויש שם טעות הדפוס בשינוי לשון הגמר' אבל מעלתו לא שם לבו לעיין שם באלפסי שכתב בזה"ל לאו למימרא דכ"ע עבדי כרב אלא למימרא דשאר בבל ופרוודהא עבדי כרב כו' ע"ש. מלשון זה שכ' דשאר בבל נראה שהי' מפרש שבבל הנזכר שם הוא שם כל המדינ' ונהרדעא יצא הכלל לענין זה ולכך לא נתנו בגמ' קיצותא רק לנהרדעא שהיא עיר אחת בתוך המדינה וממילא נשמע שבשאר כל המדינה פוסקים כר אבל עדיין י"ל שכ"ע אינם פוסקים תמיד כרב:

ומתחלה עלה על דעתי שהאיכא מאן דאמר שמביא שם האלפסי סבר כפי' רש"י שיש בבל שהוא שם עיר ומשמעות הגמ' הנ"ל דקאי על עיר בבל לכך מיאן בפירוש האלפסי דכמו שנתנו קיצותא לעיר נהרדעא כמו כן הי' להגמ' ליתן קיצותא לעיר בבל א"ו השמיענו דכ"ע פוסקים כרב ורב אלפס סבר כדברי התוס' דבבל הוא רק שם המדינה וע"כ צריכין לדחוקי בלשון הגמ' לכך לדעתי ליכא ראי' דלא הוצרך ליתן לה קיצותא רק להעיר שבתוכה נהרדעא. שיוצא מכלל המדינה לענין זה נתנו קיצותא אבל הדרנא בי כי באמת ישיבת רב היתה בסוריא שהוא מחסיא אחת מערי מדינות בבל ואף אם יש גם עיר בבל בודאי לא נתכוין כאן בגמ' לזה שלא מצינו ישיבות רב בעיר בבל ולמה השמיטו עיר מחסיא שהוא עיקר ישיבתו בה וע"כ אף לשיטת רש"י לא נתכוון הגמ' כאן רק למדינת בבל עכ"פ מבואר מדברי האלפסי הנ"ל שהי' מפרש כן שקאי על מדינת בבל הרי להיפך מדברי מעלתו (ויעוין בקידושין דף ע"א עד היכן הוא בבל כו') ואין זה דוחק כ"כ מה שהוזכר בתחלה סתם בבבל אחרי שמפרש בגמרא מיד הכוונה דהיינו מלבד עיר נהרדעא שבבבל וכזה מצינו בכמה מקומות:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה