שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין
הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · יז
ובארנו בזה דקדוק לשון המשנה (פ"ק דאבות) משה קבל תורה מסיני דהוה לי' למימר משה קבל תורה בסיני מאי מסיני ונראה שרמז למ"ש הר"מ ז"ל בפירוש המשניות (פ' גיד הנשה) במשנה דנוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה וז"ל ושים לבך על הענין הגדול הזה הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר בסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקין או עושין היום הזה אין אנו עושין אלא במצוות הקב"ה ע"י מרע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אוכלין אבר מה"ח אינו מפני שהקב"ה אסר לנח אלא מפני שמשה אסר עלינו אמה"ח במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבר מה"ח וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה ע"י מרע"ה שנמול כמו שמל אאע"ה וכן גה"נ אין אנו הולכין אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות מרע"ה. הלא תראה מ"ש חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני וכל אלו מכלל המצות עכ"ל. וראייתו פשוטה דאף אותן שנצטוו האבות הן במספר תרי"ג מצות ועכ"ז אמר שנצטווה בסיני אלמא דאף איסורין שנאסר מקודם נמשך מסיני וזהו שאמר משה קבל תורה מסיני היינו שהתורה קבל עליו שיהא נמשך הקבלה ממעמד הר סיני ואילך וכן לדורות החיוב והעשי' הכל יהא מסיני לחוד ולא משום החיוב שקודם הר סיני והדברים מובנים לפי מה שבארנו דאז להאבות לא הי' שום דבר בגדר איסור חפצא רק באיסור גברא משא"כ אחרי קבלת התורה בסיני ומסיני ואילך שהוא באיסור חפצא להיות כל פרטי התורה קבועים ועומדים בהליכות עולם: