אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › טז

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · טז

טו

ואחרי כי ככה גזרה חכמתו יתברך ביצירת תכונות האדם אם יעבור האדם על זמן פקודת התורה במצות מילה ענוש יענש אחרי כי כבר נקבע בנו עת בא זמנה יש בה כח לחייב כרת את העובר עליה מפני חומר שיש בעצמותה והוא הדבר שאמרו במשנה דנדרים גדולה מילה שדוחה את השבת דאחרי שראינו שזמן מצות המילה וטבע גנות הערלה בא אלינו עפ"י חוקי התורה ואם לא הי' דין התורה לדחות את השבת מפני המילה כי אם להקדימה או לאחרה אז הי' בא טבע הערלה וגנותה לרגל הזמן שקבע התורה אם להקדים או לאחר ולמה באמת דוחה את השבת ולא קבעה לו תורה זמן אחר כדי שלא ידחה את השבת מזה אנו רואים שגדולה וחביבה מצות מילה לפניו יתברך עד שהיתה רצונו שתדחה את השבת הוא הדבר אשר דברנו כי כל באי העולם נשתעבדו לפרטי תורתינו להתפעל עפ"י פרטי התורה לטמא ולטהר לאסור ולהתיר אולם הדבר הזה נתחדש רק מעת נתינת התורה לחוב גמור עלינו אז נקבעו כל פרטי התורה בכל הנמצאים ונתחדש איסור חפצא בכל האיסורים אבל קודם נתינת התורה לא הי' שם איסור חפצא ואף מי שבחר לו בתבונתו לילך בדרכי התורה כמו אבותינו הקדושים שקיימו כל התורה כדאיתא קידושין (ד' פ"ב) עכ"ז לא הי' כל הדברים אצלם באיסור חפצא עד עת בא דברו לפקוד עלינו כל דיני התורה והמצוה.**) וזהו שאמר במדרש לריח שמניך טובים כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו היינו שלא היה בהן ממש באיסור חפצא רק ריחות בעלמא שמוטל על האדם הדבר באיסור גברא ולא נתפס שום דבר מחפצי העולם בדיני התורה אבל עכשיו שמן תורק שמך שהמצות כמו עצם השמן להיות בהם ממשות הציווים וקבועים ועומדים בחפצי העולם. וזהו שמסיים ע"כ עלמות אהבוך על-מות דהיינו שנמצא בדיני התורה דברים שמוסרין נפשם עליהן דבן נח אינו מצווה על קידוש השם כדאיתא בסנהדרין (דף ע"ד) עיי"ש משום דאין המצות עליו באיסור חפצא עד שיצטרך למסור נפשו עליהם. ואנו שנתחדש עלינו קבלת התורה והמצוה כשמן תורק נתחייבנו באיזה מצות למסור נפשינו עליהם ומעתה יובן מה שאמרו חז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל את התורה מוטב וא"ל אחזור את העולם לתוהו ובוהו שהוא ע"ד שאמרו במדרש קהלת נמוגים ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה כבר הי' העולם מתמוגג ומי ביסם את העולם אנכי. בזכות אנכי תכנתי עמודי' סלה היינו שמעיקרא בעת בריאת העולם לא ניתן בה כח כ"א שתעמוד עד ששי בסיון שהוא מועד המוגבל למ"ת ובבא יום הזה כבר הי' העולם מתמוגג אילולי קבלת אנכי וכיון שכבר כלה מועד בריאת העולם ונעשה אז בריאה חדשה נשתעבדו אז כל ברואי עולם לכל פרטי התורה וקיומה להיות דיני התורה קבועים ועומדים בחפצי העולם וזה הי' כוונתו יתעלה בתנאי דמעשה בראשית שאם לא יקבלו התורה אחזיר העולם לתוהו ובוהו ולא יתבסם קיום העולם כ"א בקבלת התורה אשר בזה יוקבע בחפצי העולם כל פרטי התורה מה שלא הי' כן עד קבלת התורה וזהו שאמר הכתוב שחו גבעות עולם ויתפוצצו הררי עד הליכות עולם לו היינו שכבר שחו גבעות עולם שכבר הי' העולם מתמוגג והולך ונוטה לנפול מפני שכבר כלה מועד כח הבריאה. ולמה עשה כן הקב"ה כדי שהליכות עולם יהי' לו היינו לשעבד כל תהלוכות וחפצי העולם לו ולתורתו ורצונו יתעלה ע"כ רצה שיבוא העולם לידי ביטול בריאה ויתקיים רק ע"י קבלת התורה שבזה ממילא ישתעבדו כל חפצי העולם לתורתו יתברך ויהא הליכות עולם לו:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה