אור ברסלב
שות עונג יום טוב הקדמת הגאון המחבר זצ"ל › יא

שות עונג יום טוב· רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין

הקדמת הגאון המחבר זצ"ל · יא

י

ובזה בארנו הא דאיתא במדרש פ' וישב הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וגו' ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים אמר ר"י בר' סימון לדבר מצוה ממאנים לדבר עבירה אין ממאנים לדבר מצוה ממאנים שנאמר מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לדבר עבירה אין ממאנים שנאמר וימאן יוסף וגו' ע"כ ודברי המדרש צריכין ביאור ובארנו אותו עפ"י מ"ש בתשובה בהא דאמר ביבמות (דף מ"א) מעשה באחד שבא לפני ר"י וא"ל מהו לחלוץ בתוך ג' חדשים א"ל לא א"ל ותחלוץ ומה בכך קרא עליו המקרא הזה אם לא יחפוץ הא אם חפץ מיבם כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה ובירושלמי פ' החולץ שם קאמר בטעמא דאינה חולצת בתוך ג' חדשים דתני ר' אושיעא מאן יבמי את שאומרים לו יבם אומרים לו חלוץ ואת שאין אומרים לו יבם אין אומרים לו חלוץ ובארנו בתשובה ביאור הדבר דכל היכי דליכא בה איסור ערוה המדחה אותה מיבום ורמיא ליבום מן התורה אינה נפטרת בחליצה אלא א"כ הי' בידו ליבם ולא הי' לו שום דבר המונעו מלייבם והוא ברצונו וחפצו מיאן בה מליבמה אז אזיל מיני' חיוב מצות יבום ונפטרת בחליצה אבל אם יש דבר המונעו מליבם כמו תוך ג' חדשים וכדומה שלא הי' בידו ליבם לא אזיל מיני' דין יבום ולא נפטרת בחליצה כלל יעויין שם בדברינו שבארנו בעזהי"ת הדברים על מכונן. ומעתה שפיר קאמר ר"י בר' סימון דכיון דמצינו במצות יבום שהולכת מן האדם ע"י שבאת לידו ומיאן בה. דקפיד קרא שיהא בידו לקיימה בלי שום עיכוב ומניעה אחרת אז מיקרי בא לידו ומיאן בה אבל אם הי' דבר המעכבו מלקיימה לא מיקרי כלל בא לידו ולא מיקרי מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואם בדבר מצוה לא מיקרי בא לידו אלא א"כ יכול לקיימה בלי שום מניעה כש"כ בדבר עבירה דלא מיקרי בא לידו אלא א"כ לא הי' לו שום מניעה מלעשותה דאז מיקרי בא לידו שהרי המצוה חלה מאליו על האדם עד דקיי"ל מצות א"צ כוונה לדעת הרבה מהגאונים ז"ל ואעפי"כ לא מיקרי בא לידו אם יש דבר המונעו כש"כ עבירה דממילא ידעינן דהא דאמרינן בדבר עבירה ישב אדם ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאלו עשה מצוה דלא מיקרי בא לידו דבר עבירה ופירש ממנה אא"כ לא הי' שום דבר המונעו. וזה שסיפר הכתוב וימאן יוסף אף שהי' בידו לעשותה והוא בצדקתו מיאן לעשותה על אופן שלא מנעו שום דבר כ"א מה שחישב בנפשו הן אדוני לא ידע וגו' וחטאתי לאלקים ואשמועינן קרא דלא חשוב כאלו עשה מצוה אלא באופן זה דליכא שום דבר המונעו ויליף לה ר"י בר' סימון מק"ו ממצות יבום דכתיב בה ג"כ מאן יבמי ולא חשיב מיאון אלא באומרים לו יבם כדברי ירושלמי הנ"ל וזה ברור בכוונת המדרש ועיקר העבודה הוא מה שזובח יצרו לעשות רצון בוראו ית"ש באמת:

תוכן העניינים

שות עונג יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה