אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת › עוד באיסור מוליד בחשמל]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת · עוד באיסור מוליד בחשמל]

הולדת מתח חשמלי]

ח. שוב נשוב לנידו"ד, לענין חומרת הבית יצחק וסיעתיה דס"ל לאסור שימוש בחשמל מצד מוליד, ודחינו כי אין כאן מוליד אלא תוספת מוליד, ושבזה העיקר להקל. ועוד נבוא לשורשי הדברים לענין איסור מוליד, האם הוא שייך בנידו"ד, והנה כתב רש"י (שבת נא ע"ב) בהאי מימרא דאין מרסקין השלג והברד כדי שיזובו מימיו, לפרש מהו טעם איסור מוליד, וז"ל, משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה שבורא מים הללו, וכן פירש הר"ן (דף כג ע"ב ד"ה ואין), וכ"כ עוד רש"י בביצה (דף כג רע"א), רבה אמר על גבי חרס נמי אסר משום דקא מוליד ריחא, ופרש"י, שנכנס בחרס שלא היה בו ריח ואסור מדרבנן, שמוליד דבר חדש, קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה. ע"כ. וכ"כ הנמוק"י (שבת נא ע"ב) שיזובו משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה שבורא המים האלו. וכ"כ הרמב"ן שם, וכן הביא לרש"י הרשב"א (ד"ה הא) ופירש את דברי רש"י וז"ל, ומה שכתב הרב ז"ל משום דקא מוליד, לאו למיסר משום נולד קאמר, אלא שהאיסור הוא משום סרך מלאכה, לפי שהוא כבורא ומוליד המים הללו. ע"כ. (אלא דהוא נקט שאיסורו משום משקין שזבו). וכ"כ בחידושי הר"ן (ד"ה ואין מרסקין), פ' רש"י ז"ל, אין משברין לחתיכות קטנות משום דדמיא למלאכה, שהוא בורא את המים, אבל לתוך הכוס של יין בימות החמה כדי לצננן או לתוך הקדרה, אע"פ שמתחממין מאליהן ונימוחין, מותר. דמאחר שיש בהם מים, אינו נראה כבורא את המים. ע"כ. וכן הביא לדברי רש"י, הריטב"א (ד"ה אין מרסקין), וכ"כ בספר אור זרוע (ח"ב שבת סימן ס).

ט. ואף מרן ס"ל לטעם זה, וכפי שהביא הב"י לרש"י ולר"ן הנ"ל בסימן שכ (עמ' פח ע"ב), ומרן בשו"ע פסק כוותייהו, וכדמוכח מפסק השו"ע (ס"ס שכג), אין חופפין כלים במלח, לפי שהמלח נמחה כשחופף בחוזקה. ע"כ. ועוד בסי' שכח (סכ"ב) דפסק מעבירין גלדי מכה וסכין אותה בשומן אבל לא בחלב, מפני שהוא נימוח. ע"כ. ובשני פסקים האלו א"א לבארם ע"פ הרמב"ם (פרק כא הי"ג) וסיעתיה, דס"ל דאיסור ריסוק שלג הוא מצד גזירת משקין שזבו, כיון שכאן אינו שותה את החלב שע"ג גלדי מכה, וכן אינו שותה למלח שנימוח ע"ג הכלים, וא"כ ע"פ הרמב"ם וסיעתיה אין לאסור, אלא לפי רש"י וסיעתיה הנ"ל, וכ"כ בשו"ת יבי"א (ח"ד סימן כח אות יא) ע"ש. ובתשובה בכת"י הוכחנו גם כי מרן לא ס"ל כתרומה שאוסר מצד נולד.

וכ"כ גם אחרונים רבים, בביאור איסור מוליד, ומהם בשו"ת בית דוד (ר"ס רצג), ובספר שו"ע הרב (סימן תקיא סעיף ז), א"ר (סימן תקיא ס"ק ח), ועוד. והן לא אכחד, כי ראיתי למ"ב סימן תרנח (ס"ק ז) לענין מוליד ריח בבגד, דאסור מצד מתקן מנא, ודבריו לכאורה קשים מאוד, מכל הנ"ל. וכ"כ בלא מקור וראיה רק מסברא, ובפרט שסותר את עצמו מדלעיל (סימן תקיא ס"ק כז) דשם כתב כדברי רש"י וצ"ע.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה