אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת › הולדת מתח חשמלי]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

מהם האיסורים בהפעלת חשמל בשבת · הולדת מתח חשמלי]

הגברת צריכת החשמל

ה. עוד רגע קט ואדבר אודות שיטת הבית יצחק לענין מוליד מתח והוא, כי בעת שמעגל החשמל פתוח, מ"מ יש בשקע מתח חשמלי, והוא הכח שידחוף לזרם, ברגע שיהיה המעגל חשמלי סגור. [והתאוריה המדעית מבארת שהאלקטרונים נמשכים לצד אחד של החוט, כתוצאה מהמתח החשמלי, ואילו האטומים לצד השני, וממילא נוצר בצד אחד של החוט כח חיובי ובשני שלילי, כי האטומים הם החיובי, והאלקטרונים השלילי. ורצונם הטבעי להתחבר אחד לשני ולהשלים אחד לשני, כך שלא יהיה הפרש חשמלי, ובעת סגירת המעגל, נוצרת להם האפשרות להתחבר, וממילא הם רצים אחד לשני, והוא הזרם החשמלי, אך בעת שיש רק למתח, אין את הזרם, רק למתח, וממילא אף הנוגע בחוט לא יחוש דבר, (אא"כ הוא עצמו יסגור מעגל חשמלי בעת נגיעתו) וכמבואר כל זה במבוא לנספח חשמל באציקלופדיה תלמודית סוף כרך יח, וע"ע בזה בספר מערכי לב (פרק א)] . והשאלה האם מותר לחבר כבל מאריך לשקע, כיון שברגע החיבור של הכבל, עובר המתח החשמלי אף לתוך הכבל החדש. וא"כ השאלה היא האם מותר להוליד מתח חשמלי בשבת או שיש לאסור, והוא נ"מ לענין אזעקה בשבת, כי ישנה מערכת אזעקה אשר בעת שהדלת סגורה, המעגל פתוח, ולכן לא פועלת, וכשנפתחת המעגל נסגר, וממילא מופעלת האזעקה, ולכן כשרוצים לצאת מהבית יש לבטל את המעגל, ע"י פתיחת המעגל במקום נוסף, ונמצא שבפעולת הסגירה והפתיחה של המעגל, הוא רק מעביר את המתח.

וכתב בשו"ת מעשה חושב (ח"א סימן ט אות ב) ועוד שם (בסימן ו אות ב) וז"ל, והנה לפי דעת הבית יצחק, כמו שאין לחלק בין הולדה שניתן להבחינה באחד מחמשת החושים, ובין הולדה שלא ניתן להבחינה אלא במדידה, או באמצעי תצוגה אחר. כך גם אין לחלק בין יצירת הזרם, לבין יצירת המתח, כאשר רוצה ומתכוין ביצירה הזאת, כמבואר בפוסקים לענין הולדת ריח, עיין ר"ן ביצה (כג ע"א), ובשו"ע (או"ח סימן תקיא סעיף ד), ובמ"א (שם ס"ק יא), ועיין שו"ע (או"ח סימן תרנח סעיף ב) בהגהה, ובמ"א (שם) בשם היש"ש, ועיין ט"ז (תקיא סק"ח), ובשו"ע הרב (סימן תקיא סעיף ז) כתב מפורש, שדוקא במתכוין אסור, וע"ש בקונט"א שהוכיח שכן סוברים הרמב"ן והרא"ש והר"ן. עכ"ל.

ו. והנה כל הני פוסקים שהביא, הביאם להוכיח כי יש חילוק בין מתכוין להריח דאסור, לבין המוליד ריח, ואין מתכוין להריח, דשרי. אך את עיקר דבריו שעליהם נשען, והוא כי מוליד שייך אף בדבר שלא ניתן להבחינו בחמשת החושים, לא כתב לכך שום ראיה, רק כתב כן מסברא דנפשיה. ודבריו אחר המחילה מרפסן איגרי כי בודאי זה אינו, כיון שכשאין החושים חשים ורק אפשר למדוד ע"י כלי הטכנולוגיה, בודאי שאין בו שום מוליד, וכשם שכל איסורי תורה נמדדים רק בדברים אשר אותם אנו יכולים לחוש, וכדהאריכו הפוסקים להתיר תולעים אשר נראים במקרוסקופ וכיוצ"ב, כמבואר בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב סימן קמו דף רמח), והובא שם בשם הגאון ר' שמחה זעליג זצ"ל, שכן אין להתחשב במראות דמים עם מיקרוסקופ, וכן לא ברבוע תפילין, ופגימת סכין שחיטה. ושכן עיקר. ע"כ. וכ"כ בשו"ת היכל יצחק (הרצוג חאו"ח סימן כט אות א) כי אין איסור להרוג חיידקים בשבת, מצד נטילת נשמה, והוא מאחר ואין הם נראים, ע"ש. וכ"כ מו"ר בשו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד כא) לענין שטר כסף שכתוב עליו פסוקים בכתב הניכר בזכוכית מגדלת, וע"ש (אות ז) דכן הקל בשו"ת מים חיים משאש (ח"א או"ח נט) לענין אתרוג שנראה בו חסר בזכוכית מגדלת, שכשר. וגדולה מזו כתב השע"ת בשם המביט, ע"ש. ובשו"ת דובב מישרים (ח"א סימן א) העלה דלא אזלינן במוקף גויל אחר זכוכית מגדלת, ועע"ש. וע"ע בשו"ת יחו"ד (ח"א ס"ס יח) דא"צ לבדוק חסה בזכוכית מגדלת, וכדכתב בשו"ת טוב טעם ודעת (תנינא קונט' אחרון סימן נג), שכל מה שלא נראה לעין יפה ובריאה, לא אסרה תורה. ועע"ש ביחו"ד. וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ה סימן טז) דאין פסול של נקב שאינו נראה אלא בזכוכית מגדלת וכנ"ל, והביא לתפארת ישראל ע"ז (פ"ב בועז אות ג) דכתב דכל שאין נראה בלי זכוכית לא נקרא קשקשת וכו', ועע"ש מפי סופרים וספרים. וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ד סימן קכח). וכן העלה בשו"ת אדני פז (אבידר ח"א סימן כ) לענין מטהר מים, דלא הוי בורר לסנן בו מים בשבת, כיון שבורר דברים שאינם נראים בעין, ועע"ש. וספרי הפוסקים מלאים בזה, וא"צ להאריך.

ז. ויתר על כן י"ל, כי אף אי יהיבנא כל דיליה, מ"מ אין לאסור מתח חשמלי מצד מוליד, כיון שאין כאן שום הולדה, רק העברה המתח. כי המתח החשמלי מגיע מחברת החשמל עד השקע שבבית, וע"י חיבור הכבל מאריך, גורם שאותו מתח יכנס לקבל, ויעבור בו עד קצהו, וא"כ לא הוליד כאן דבר, רק המשיך למתח. והוא ממש כפותח ברז מים, שאין כאן שום מוליד לכו"ע, במה שהמים כאן עוברים ונמצאים בכיור. משא"כ במוליד בחשמל, שהוליד יצירה חדשה שלא היתה קודם לכן. שוב ראיתי שכבר עמד לדחות למעשה חושב הנ"ל בספר מערכי לב זאב (פרק שני אות ז) ע"ש.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה